- EVEN IF WE ARE NOT ALLOWED -

16

-פרק מספר 16-
| נ.מ - היונגין |

״אני מצטער.. היונגין היונג״ הוא אמר בבכי ונעלם לחדרו.
נותרתי לבדי על הספה , בוכה ומלא בעצב וכאב בליבי שלא אוכל להסביר.
הוא השתמש ב׳היונגין היונג׳ , הוא חזר להיות רחוק ממני ואני חזרתי להיות האדם שהוא מרחיק כמו אש.
החלטתי ללכת לחדר שלי ולתת לו להרגע בעצמו.. אם אבוא אליו עכשיו.. זה יהיה קשה יותר. לשנינו.
נשכבתי במיטה , בוכה ולא מפסיק לחשוב על פליקס.
אני יודע את סיבת הפרידה.. אני מבין את הפחד. גם אני מפחד. אבל פאק.. לא חשבתי שזה כל כך יכאב ולא חשבתי שזה יגיע דווקא ממנו.
אסור לנו. הוא צודק. אבל.. האם זה אומר שאצטרך שוב להסתיר את רגשותיי כלפיו ולהתרחק ממנו כאילו לא קרה בנינו דבר?
המחשבות הציפו את ראשי שפשוט נרדמתי מהבכי והיאוש.

צעקתו של צאן העירה את כולנו , הוא ביקש להתאסף בסלון.
כולנו התיישבנו , הבטתי על פליקס שפניו נראות עייפות אבל הוא עדיין הדבר הכי יפה שראיתי.
״כמו שאתם יודעים אנחנו כמעט בחצי מסיבוב ההופעות , בגלל שאנחנו מתחילים את החצי האחרון שלנו.. נוכל לעבוד על הפתעות למעריצים. יש רעיונות?״ הוא שאל והביט בנו בסקרנות. 
״מה עם.. קטעים מצחיקים? למשל.. בואו נמדוד את הגובה של היונגין היונג על הבמה מכיוון שהוא גבוה יותר מכולנו.. ולפני שנגלה לסטיי את הגובה שלו.. נכבה את האורות״ גיסונג הציע והם צחקקו.
״זה טוב! אני גם רוצה ככה!״ צאנגבין הצטרף בהתלהבות.
״אוקיי! אז קטע אחד יש לנו.. היונגין וצאנגבין זה יהיה הקטע שלכם״ צאן אמר והנהנו.
״עוד רעיונות?״ הוא שאל.
״מה לגבי ריקודים חדשים? אולי אפילו נשנה את השיר למן טראנס כזה ונבנה לזה כראוגרפיה חדשה.. מה אומר היונגין?״ מינהו שאל אותי.
״כן.. אפשרי מאוד״ אמרתי וצאן קבע.
״אז קדימה! לחדר חזרות כולם!״ הוא צעק והלכנו בעקבותיו לסטודיו.

מינהו התחיל להמציא את הריקוד מחדש.. הצטרפתי בניסיון להשכיח את התחושות מאמש.
צאן גיסונג וצאנגבין עבדו על הרמיקס החדש של השיר והתכנסנו ללמוד את הריקוד.
מינהו התחיל ללמד את כולם והתיישבתי עם גבי למראה וצפיתי בהם.
״תנועה חזקה וחדה. שוב פעם.״ מינהו אמר והם הריצו את זה פעם נוספת.
״ליקס.. מה קורה? זאת פעם חמישית שאתה מתבלבל״ הוא אמר והבטתי בפליקס עם כאב חד בליבי.
״אני מצטער.. אני אלך לשתות מים ואחזור״ הוא אמר מבלי להביט בי ויצא לסלון. 
״תכף אחזור.. תמשיכו״ אמרתי ועקבתי אחריו.
הוא עמד במטבח ושתה כוס מים , התקרבתי אליו והוא פנה להביט בי.
״היונגין היונג אל-״ הוא התחיל.
״זה היונגין. אל תרחיק אותי פליקס בבקשה״ התחננתי.
״כל התקשורת עלינו.. אסור לנו לעשות את זה״ הוא אמר מבלי להביט בי.
״ידענו שזה יקרה מתישהו! אז מה? הכל היה סתם? נפרק הכל בגלל שמריצים סרטונים ותמונות שלנו?״ אמרתי בתסכול.
״זה לא היה סתם.. אני באמת אהבתי אותך-״ הוא התחיל וקטעתי אותו.
״אוהב. אתה אוהב אותי.״ תיקנתי והוא נאנח.
״אני צריך לחזור..״ הוא אמר ורץ במהירות בחזרה לסטודיו.