- EVEN IF WE ARE NOT ALLOWED -

10

-פרק מספר 10-
| נ.מ - פליקס |

קמתי ונזכרתי באירועי אמש.. היונגין היה כאן בלילה.
אני זוכר שהוא עזר לי להתעורר מהסיוט לפני שנרדמתי שוב.
אבל רבנו אתמול.. ואמרתי את המשפט המטופש הזה והסגרתי את עצמי.. ואז היה את הלילה הזה.. אני חושב שפשוט אלך להודות לו ולדבר איתו על הדברים.

״היונגין היונג? אתה ער?״ דפקתי על דלתו ופתחתי אותה.
הוא לא היה בחדר.. מוזר.
ירדתי לסלון וחיפשתי אותו בעיניי.. עד שמצאתי אותו במרפסת.

״היונג?״ קראתי כשיצאתי למרפסת והוא הסתובב להביט בי.
״היי ליקס..״ הוא אמר והתיישבתי לידו.
״למה אתה פה?״ שאלתי.
״מנסה להרגע , לחשוב קצת״ הוא אמר והנהנתי בהבנה.
״רציתי להגיד תודה על אתמול.. שעזרת לי בלילה״ אמרתי והוא הנהן.
״בכיף ליקס.. כבר אמרתי לך שתמיד אהיה לצידך״ הוא אמר וחייכתי קלות.
״אני לא רוצה לריב איתך״ אמרתי בכנות.
״גם אני לא ליקס״ הוא אמר.
״אני מצטער בסדר? תשכח מהמשפט המטופש שאמרתי אתמול״ אמרתי ושיחקתי באצבעותיי.
״למה התכוונת? אתה חושב שאני מאוהב בליה?״ הוא שאל והבטתי בעיניו.
״זה היה נראה שאתה מפלרטט איתה.. כי זה ברור שהיא רוצה אותך״ אמרתי בכנות והשפלתי את מבטי.
״אולי היא רוצה.. אבל אני לא מרגיש אליה כלום״ הוא אמר והסתכלתי עליו בבלבול.
״אתה.. לא?״ שאלתי.
״לא ליקס , היא פנתה אליי באירוע שנפגשנו כדי שאעשה איתה שיתוף פעולה.. בגלל סדר הגודל של הלהקה שלנו זה יכול לעזור להן כמתחילות״ הוא הסביר והנהנתי.
״ואתה רוצה?״ שאלתי.
״אני לא יודע.. אבל גם אם זה יקרה בסוף , זה רק שיתוף פעולה״ הוא אמר והנהנתי.
״למה אתה מהורהר? על מה אתה חושב?״ הוא שאל אותי ובמוחי רצו כל כך הרבה תרחישים.
״זה רק ש.. אתם עומדים להפגש הרבה יחד נכון?״ שאלתי בעצב.
״אם נשתף פעולה אז כן.. אבל לא כרגע״ הוא אמר.
״זה מפריע לך? שהיא מגיעה לכאן או שהיא בעניין שלי?״ הוא שאל וליבי התחיל לדפוק בחוזקה.
״לא.. לא , זה בסדר״ שיקרתי.
״אני אחזור פנימה״ אמרתי כדי לברוח מהסיטואציה , הדמעות עמדו לפרוץ החוצה בכל רגע.
התרוממתי ולפני שהספקתי ללכת היונגין משך בידי ונשק לשפתיי בחוזקה.
הייתי בשוק. קפוא. לא ידעתי מה לעשות או איך להגיב.
הוא התנתק מפי ומיהר להוריד את ידיו מפניי.
״פאק.. אני מצטער , אין לי מושג מה קרה לי״ הוא אמר בלחץ והתרומם על רגליו.
״היונגין היונג-״ התחלתי.
״לא פאק.. אני מצטער , אני עף מפה״ הוא קטע אותי ונכנס במהירות לבית , הוא לקח גקט ויצא מהבית.

שיט.. מה הלך פה הרגע? היונגין ברצינות.. נישק אותי?

| נ.מ - היונגין |

אני כל כך מטומטם ברצינות.. לא יכולתי פאקינג לחשוב שהוא שוב הולך להתרחק ממני שהדבר היחיד שיכולתי לעשות זה לנשק אותו.
הרסתי פאקינג הכל.
לא רק שאנחנו לא יכולים להיות יחד.. גם את החברות איתו הרסתי.
אני פאקינג שונא את עצמי.
החלטתי פשוט לקחת הפסקה לכמה ימים.. אני לא מסוגל לחזור לשם.
לפחות לא כרגע.
חזרתי לבית הוריי ואני חושב שאעביר כאן את הימים הקרובים.. אני צריך להתנתק קצת.

| נ.מ - פליקס |

״צאן היונג!״ נכנסתי לחדרו במהירות.
״ליקס.. מה קרה?״ הוא שאל בדאגה.
״היונגין היונג.. הוא נסע מכאן ואני חושב שהוא לא מתכוון לחזור״ אמרתי מנסה לשמור על דמעותיי בפנים.
״מה?? מה קרה? רבתם?״ הוא שאל בבלבול.
״לא.. זה לא משנה״ אמרתי בעצב.
״ליקס.. אני בטוח שהוא תכף יחזור , הוא לא יעלם לנו״ צאן אמר והנהנתי , מנסה להאמין ולקוות שזה נכון.
״לך לישון קצת.. אני אעיר אותך כשהוא יגיע..״ הוא אמר והנהנתי.

הלכתי לחדרי ועליתי למיטה.. ניסיתי להרדם כמה וכמה פעמים אבל המחשבות מטריפות אותי.
-הוא באמת יחזור?
-אם הייתי מגיב לנשיקה שלו הוא היה הולך?
-זאת אשמתי?
-הוא נישק אותי כי הוא מרגיש אליי משהו?
-הייתי צריך לספר לו איך אני מרגיש?
-אם רק הייתי עוצר אותו מללכת..
אני כל כך עייף.. אבל לא מסוגל לישון. מקווה שתכף הוא יחזור ונוכל לדבר על הכל.

השעה כבר שש בבוקר.. היונגין לא חזר.
כל הלילה לא נרדמתי , הוא באמת עזב אותנו? עזב אותי?
״צאן היונג..״ נכנסתי לחדרו בוכה.
״ליקס.. בוא הנה״ הוא אמר וחיבק אותי בחוזקה.
״צאן היונג , הוא לא חזר!״ בכיתי בחוזק.
״הוא יחזור.. אני מבטיח. זה היונגין.. הוא לעולם לא ישאיר את הלהקה מאחור. אני אבדוק את זה אוקיי? אנסה להבין איפה הוא״ הוא אמר והנהנתי כתודה.
״תנסה להתקשר אליו בנתיים״ הוא אמר והנהנתי ורצתי לחדר להתקשר אליו.

*היונגין היונג - מחייג* - *ניתוק מיידי* (X6)

הטלפון שלו כבוי. שש שיחות ללא מענה.
אני כבר לא יודע מה לעשות.. אני פשוט מקווה שצאן יצליח להשיג משהו לגביו.

נכנסתי לחדר של היונגין שהיה ריק מאי פעם.
אני ישן פה. עד שהוא יחזור.
עליתי למיטה שלו והנחתי את ראשי על הכרית... הריח שלו מילא את אפי וזה גרם לי להתגעגע אליו עוד יותר.
עצמתי את עיניי וניסיתי לדמיין את הרגע שבו הוא יחזור..
אולי בקרוב.