- EVEN IF WE ARE NOT ALLOWED -

21

-פרק מספר 21-
| נ.מ - פליקס |

״קדימה.. כבר מאוחר , לכו הביתה לישון קצת״ היונגין אמר והביט בנו.
״ב׳לכו׳ התכוונתי גם אליך ליקס״ הוא אמר ונדרכתי.
״אני? לא. אני לא עוזב.״ אמרתי בקשיחות.
״ליקס.. גיסונג ישאר איתי כאן הלילה ומחר כבר נפגש בבית כולנו״ הוא הסביר והנדתי בראשי לשלילה.
״תוכלו לחכות כמה דקות בחוץ?״ הוא שאל את גיסונג ואייאן והם הנהנו ויצאו החוצה.
״בייבי.. אני צריך שתקשיב לי עכשיו בסדר?״ הוא אמר ואחז בפניי במבט רציני.
״בסדר״ עניתי.
״אתה מסוגל לעשות מה שאני מבקש ממך?״ הוא שאל והנהנתי בהיסוס.
״יופי.. אז אני רוצה שתלך הביתה היום.. היית כאן יותר מידי זמן , אני רוצה שתתקלח ותאכל אוכל טעים.. תישן במיטה שלי ותלבש את הקפוצ׳ון שלי בסדר?״ הוא שאל וליטף את פניי.
״אבל היונגין.. אני לא רוצה להפרד ממך״ אמרתי בעצב והשפלתי את פניי.
״היי.. אנחנו לא נפרד יותר , אתה שומע? מחר אגיע הביתה בבוקר ואבוא להעיר אותך עם מלא נשיקות וחיבוקים״ הוא אמר בחיוך וחייכתי גם אני.
״אתה מבטיח?״ שאלתי.
״מבטיח״ הוא אמר ונשק לשפתיי.
״אני אוהב אותך , נפגש מחר. תאכל ארוחת ערב ותישן מוקדם הבנת?״ הוא שאל ובלגן את שיערי.
״אני יודע.. אני ילד טוב! גם אני אוהב אותך״ החזרתי והוא חייך ונשק לשפתיי בפעם האחרונה לפני שהלכתי עם אייאן חזרה הביתה.

הגענו הביתה , החברים התנפלו עליי בשאלות על היונגין ורצו לדעת איך הוא מרגיש והאם הבדיקות הלכו בסדר.
סיפרתי להם הכל ומיהרתי להכנס להתקלח , כשיצאתי לבשתי את הקפוצ׳ון של היונגין ונכנסתי למיטה.
חיבקתי את הכרית בחוזקה ועצמתי את עיניי.. מנסה להרדם ולישון מוקדם בדיוק כמו שהיונגין אמר.

| נ.מ - היונגין |

הגעתי הביתה עם גיסונג מוקדם הבוקר.. כולם עדיין ישנים והבית שקט.
הודתי לגיסונג על הטיפול בי והוא מיהר להכנס לחדר שלו לישון קצת יותר בנוח אחרי שישן הלילה על הכיסא.
נכנסתי בשקט לחדרי , הילד שלי ישן בשלווה עם הקפוצ׳ון שלי ומחבק את הכרית שלי בחוזקה.
כמה שאני אוהב אותו.. לא אוכל להסביר במילים לעולם.
התיישבתי על המיטה לידו , התכופפתי ונשקתי באיטיות לצווארו.. מיד לאחר מכן עברתי ללחיו ואז לשפתיו המתוקות.
״היונגין..?״ הוא מלמל בעייפות.
״אני בבית״ אמרתי והוא משך אותי לשכב לידו והביט בי.
״באמת חזרת?״ הוא שאל במתיקות.
״כמובן שכן..״ עניתי וליטפתי את לחיו כשהוא מיהר להדביק נשיקה לשפתיי.
״אהאה.. כן , זה הטעם שלך״ הוא אמר כאילו שאני סוכריה וגיחכתי.
״תפסיק עם השטויות.. רוצה להתכרבל?״ שאלתי ופתחתי את ידיי.
״תמיד״ הוא אמר ונכנס לתוכי במהירות.
״ממ.. היונגין?״ הוא קרא והביט בי.
״כן?״ שאלתי והזזתי את שיערו לאחור.
״אתה חושב שאנחנו צריכים לספר לחברים עלינו?״ הוא שאל.
״מממ.. אני חושב שכדאי.. אלא אם כן אתה לא-״ התחלתי.
״אני רוצה. אחרי מה שקרה.. אני לא רוצה להיות רחוק ממך שוב.״ הוא אמר וחיכחתי את אפו באפי.
״אז.. נוכל לספר להם , היום?״ שאלתי.
״כל כך מהר?״ הוא שאל.
״למה לבזבז זמן אם אני יכול להכריז לעולם שאתה שלי?״ אמרתי בגאווה.
״אתה לא מכריז לעולם.. אלו רק החברים שלנו״ הוא אמר וגיחכתי.
״אתה מבין למה התכוונתי.. תפסיק להתחכם״ אמרתי והוא הוציא לי לשון ונשקתי לה.
״איכס!״ הוא צעק.
״תשתוק״ אמרתי באזהרה.
״תשתיק אותי״ הוא אמר בפלרטוט ואחזתי בסנטרו והסתערתי עליו בנשיקה עמוקה.
״אוקיי... בהחלט שתקתי..״ הוא מלמל כשלא היה לו אוויר וגיחכתי.
״בסדר ילד טוב שלי.. בוא נלך לישון , עוד מוקדם״ אמרתי והוא חיבק אותי בחוזקה.
״לילה טוב היונגין״ הוא אמר.
״לילה טוב בייבי״ החזרתי ונרדמנו בחזרה.

״תתרכזו בסלון!״ צאן צעק והעיר את כולנו. התיישבנו בסלון.
״בוקר טוב לכם , מצטער על ההתעוררות המוקדמת אבל מאחר והיונגין סוף סוף מרגיש טוב.. אני אצטרך לשאול שאלה״ הוא אמר ופנה להביט בי.
״היונגין אתה חושב שתוכל לחזור לחזרות ולסבב ההופעות?״ הוא שאל ומיהרתי להגיב
״כמובן. אני בסדר גמור , אני לא מפספס את זה״ אמרתי והוא הנהן בהבנה.
״אז.. כמו שהתחלתי להגיד , בגלל המצב שבו היינו הסבב הופעות שלנו בוטל אך כרגע היונגין מרגיש טוב יותר וזה אומר שנוכל להמשיך״ הוא המשיך וכולם חייכו בשמחה.
״בעוד יומיים נמשיך את הסבב וזה אומר שנוכל להתאמן עוד קצת לפני זה.. אז בזמנכם , תתעוררו ותגיעו לסטודיו.״ הוא אמר והנהנו.

התלבשנו , התעוררנו ומיהרנו לחדר החזרות.
התאמנו במשך כמה שעות על כל השירים מהאלבום החדש.
אני מתרגש לחזור לזה.. לבמה , לריקוד , לתחושה הזאת עם סטיי.
בזמן החזרות הבטתי בחבריי וכולם היו נראים כל כך מאושרים מהחזרה שלנו בעוד יומיים שהם פשוט נתנו הכל היום. הייתה חזרה מצוינת.
״כל הכבוד כולם! אנחנו לגמרי על זה.״ מינהו אמר והתפזרנו למקלחות.
זה היה מתיש.. אבל גם כל כך מספק.

אני ופליקס דיברנו עכשיו והסכמנו ללכת על זה.. אנחנו לחוצים ולא יודעים לאיזה תגובה לצפות אבל , מה שיהיה נתמודד עם זה. ביחד.
״כולם יכולים להגיע לסלון בבקשה??״ צעקתי וכולם התאספו ברגע.
״טוב אז.. האמת שקראנו לכם לכאן כי יש משהו חשוב שאנחנו צריכים לספר לכם״ התחלתי.
״אני לא יודע איך תגיבו או מה תחשבו.. אבל , העניין הזה חשוב לנו אז אנחנו נשמח אם בתור חברים שלנו תתמכו בהחלטה הזאת״ פליקס הוסיף.
״נעשה את זה ישר ולעניין.. אנחנו ביחד״ אמרתי ואחזתי בידו של פליקס כשכולם הסתכלו עלינו ללא מענה.
״אנחנו יודעים שזה אסור לפי החברה שלנו.. ואנחנו גם לא מתכוונים לספר על זה להם או למעריצים.. רק לכם ואולי גם בגלל שאנחנו גברים אבל ניסינו , ניסינו להסתיר את זה , ניסינו למנוע את זה אחד מהשני אבל אנחנו לא מסוגלים יותר. אני מצטער אם אכזבנו אתכם״ אמרתי והרגשתי שאבן ירדה לי מהלב.
״אתם צוחקים? חשבתם שלא נקבל אתכם בגלל שאתם גברים?״ צאן אמר.
״כן.. אנחנו חברים שלכם לא אמא שלכם״ צאנגבין הוסיף.
״אז אתם יחד..״ גיסונג אמר.
״זה מסביר את ההיסטריה של פליקס כשהיונגין לא היה..״ מינהו הוסיף.
״וגם את השינה שלכם ביחד..״ אייאן המשיך.
״אז אתם מאוהבים זה בזה!״ סונגמין אמר וצחקקנו.
״אז אתם.. לא כועסים?״ פליקס שאל במתיקות ובחשש.
״ממש לא. תהיו אתם ותאהבו את מי שתרצו.. זה מה שאנחנו תמיד אומרים למעריצים שלנו לא? כדאי לממש את זה בעצמנו״ צאן אמר וחייכנו באושר אחד לשני.