- EVEN IF WE ARE NOT ALLOWED -

14

-פרק מספר 14-
| נ.מ - היונגין |

התלבשנו במהירות ויצאנו אל הרחבה , שם חיכו לנו מינהו וגיסונג.
״איפה הייתם? חיפשנו אתכם בכל המועדון״ גיסונג שאל.
״זה רק ש.. בדקתי שהכל בסדר עם פליקס.. אחרי מה שקרה קודם״ שיקרתי.
״אני מבין.. אני חושב שמיציתי , אפשר הביתה?״ הוא שאל והנהנתי.
יצאנו אל הרכב ונסענו הביתה.

השעה הייתה שלוש , חזרנו הביתה וכולם ישנים.
״לילה טוב לכם , היה כיף!״ גיסונג אמר בלחש והנהנו כשכל אחד נכנס לחדר שלו.
כשראיתי ש׳השטח פנוי׳ התגנבתי לחדרו של פליקס במהירות וידעתי שהוא מצפה לכניסה שלי.
פתחתי את דלת חדרו , נכנסתי וסגרתי אותה במהירות.
הוא עמד מול החלון בחדרו וכשהביט בי רץ אליי בחיבוק.
״היונגין.. זה כל כך קשה לעשות את זה״ הוא מלמל לצווארי.
״אני יודע בייבי..״ אמרתי וליטפתי את פניו.
״נמאס לי להסתתר״ הוא אמר בעצב.
״גם לי.. אבל אתה יודע שאסור לנו״ אמרתי.
״נצטרך להיות ככה כל החיים?״ הוא שאל במתיקות.
״לא.. ברור שלא , יגיע השלב שנספר את זה..״ אמרתי וליטפתי את לחיו.
״זה יהיה מפחיד״ הוא אמר והביט בעיניי.
״זה יהיה.. אבל אנחנו ביחד , אז לא משנה מה יקרה.. אנחנו נתמודד״ אמרתי והוא חייך קלות ונשק לשפתיי בעדינות.

נכנסנו למיטה ופליקס נצמד קרוב אליי.
״לילה טוב ליקס..״ לחשתי לו.
״לילה טוב היונגין..״ הוא החזיר.
לאחר כמה שניות , שוב נשמע קולו.
״היונגין?״ הוא קרא.
״ממ?״ מלמלתי.
״אתה תשתעמם ממני?״ הוא שאל ומיהרתי להביט בו.
״למה אתה מתכוון?״ שאלתי וליטפתי את לחיו.
״אני מפחד שתפרד ממני כי אני משעמם אותך״ הוא אמר ואחזתי בפניו.
״על מה אתה מדבר.. זה בחיים לא יקרה״ אמרתי בכנות.
״באמת?״ הוא שאל במתיקות.
״באמת. אני לעולם לא אפרד ממך ובטח שלא אשתעמם ממך״ אמרתי והוא חייך קלות.
״תודה היונגין.. לילה טוב״ הוא אמר וחזר להתכרבל בתוכי.
״ברור ליקס.. לילה טוב״ השבתי וחיבקתי אותו בחוזקה.

קמנו מוקדם בטירוף היום , מחר מתחיל סבב ההופעות שלנו והחזרות בעיצומן.
צעקתי אחרי חצי יום של חזרות "!One two three and four"
״מצוין חברים. זה נראה מצוין״ אמרתי וכולם חייכו בהתלהבות.
״נרקוד לשני השירים הבאים באלבום.. מינהו היונג ימשיך מכאן״ אמרתי ומינהו הגיע לקדמת הבמה.
עשינו את המיטב היום.. כל החברים עבדו קשה מאוד ואנחנו מותשים בטירוף אבל גם כל כך מתרגשים למחר שלא נראה לי שמישהו יצליח לישון.
ההרגשה על הבמה לא דומה לאף הרגשה אחרת. לפחות לא בשבילי.
אני מרגיש חי , כשאני מסתכל על סטיי ורואה עד כמה מעריכים אותנו ואוהבים אותנו.. זה מרגיש הכי ממלא ומספק שיש. וזה בהחלט מספיק.

״עבודה טובה כולם!! מחר זה מתחיל , זה הזמן להראות את העבודה הקשה שלנו , בואו נראה לעולם מי אלה סטריי קידס״ צאן סיכם את היום ומחאנו כפיים לתחילת סבב ההופעות.

בוקר של סבב הופעות מתחיל וההתרגשות בשיאה.
מחמש וחצי בבוקר אנחנו על הרגליים , מתרגלים מיקומים , קטעים על הבמה וחוזרים על תיקונים אחרונים.
אנחנו רגע לפני העליה לבמה.. כולם אחרי אאוטפיטים , תסרוקות ואיפור.
פליקס נראה פשוט מדהים. אם כמה שלא יכולתי להוריד את העיניים ממנו.. הייתי חייב.
המקרופונים פועלים וכולם התקבצו למעגל.
״תנו את כל מה שיש לכם , אנחנו הכי טובים , עבדנו קשה אז בואו נראה להם. והכי חשוב.. אל תשכחו להנות״ צאן אמר וכל הקבוצה התחבקה במעגל.
צעקנו והעפנו ידיים באוויר "!Stray! Kids"

עלינו לבמה.. כמויות של מעריצים מילאו את האולם ואני נשבע שלעולם לא אתרגל לזה.
התחלנו את ההופעה , המון קטעים מיוחדים שהכנו , ריקודים שעבדנו עליהם קשה , נאומי סיום. הכל קורה עכשיו.

סיימנו את המופע הראשון שלנו לסבב הופעות הזה והתחושות לא ניתנות להסבר.
ירדנו מהבמה מזיעים ומרוצים.
חייכנו ושמחנו כולם מאחורי הקלעים , אפילו מנהל החברה הגיע לצפות בנו ובירך אותנו.
זה היה יום מדהים.. מאז ומתמיד , הבמה היא הבית השני שלי.

הגענו הביתה.. התקלחנו והתלבשנו בבגדים נוחים והתכנסנו כולם במרפסת בהוראת צאן.
״אז.. קודם כל , אני רוצה לאחל לנו מזל טוב על סיום יום ראשון של סבב ההופעות! הייתם מדהימים אחד אחד , העבודה הקשה של כולנו משתלמת ורואים את זה דרך התוצאות על הבמה. אני שמח שאתם השותפים שלי למסע הזה כל פעם מחדש וברצינות , אתם המשפחה שלי. אוהב את כולכם״ הוא אמר וכולם הרימו לחיים בחיוך.
״אווו צאן היונג זה היה ממש מרגש!״ אייאן צעק במתיקות ודגדגתי אותו בקצה הסנטר.
״כזה חמוד!״ אמרתי והוא צחקק וגם פליקס שיושב מולי.
״ברצינות חברים.. היה יום מדהים , בואו נמשיך להיות שמחים ונשמור על הלהקה הזאת.״ פליקס הוסיף וחייכתי לעצמי כשכולם הנהנו לדבריו בהסכמה.
״פייטינג לכולנו בימים הבאים! I'm proud of you guys.״
צאן אמר ופליקס חייך.
״פליקס היונג , אפשר תרגום?״ אייאן שאל בחמידות.
״הוא גאה בנו״ פליקס תרגם וצחקקנו.
״אני מניח שעדיף שאדבר באנגלית רק עם פליקס״ צאן אמר וגיחכתי.
״צאן היונג , זה מזכיר לי.. זוכר שכשטסנו לבקר באוסטרליה פתחתי לייב בטיקטוק? ואז ישר הופעת לידי וכולם היו בהלם בתגובות שאנחנו יחד! זה היה כל כך מצחיק״ הוא סיפר וחייכתי למראהו המאושר.
״זה היה כיף בטירוף! אכלנו מלא אוכל באותו יום..״ צאן אמר בגיחוך.
״אתם יודעים שאפילו אכלנו צהריים בבית של צאן היונג?״ פליקס סיפר וכולנו נאנחנו בקנאה.
״הו.. זה לא הוגן!״ צאנגבין זעף.
״האוכל של אמא של צאן היונג? אני מקנא״ גיסונג גנח בתסכול.
״יכולתם לשלוח לנו במטוס!״ אייאן אמר.
״או אפילו לשמור בצד!״ סונגמין אמר אחריו.
״אנחנו היינו שומרים לכם!״ אמרתי בקנאה.
״פשוט אגואיסטים!״ מינהו הוסיף ושניהם התפוצצו מצחוק.
״אתם פשוט חזירים רעבים!״ פליקס אמר וגיחכתי.
״חזירים? זה מה שאתה קורא לנו?״ אמרתי בהתגרות.
״אני החזיר היחיד פה.. המבין יבין!״ צאנגבין אמר וצחקקנו בקול.
״תודה לכולם על המחמאות״ צאן אמר.
״המחמאות הן לאמא שלך לא לך צאן היונג! גנב מחמאות!״ סונגמין אמר וצחקנו בקול.
״בסדר.. אני עייף מהיום הזה.. פליקס? יש סיכוי שתבוא לעזור לי עם המצעים?״ אמרתי כדי להתגנב לחדר ביחד איתו.
״בטח״ הוא ענה בחיוך ועלה איתי לחדר.