- EVEN IF WE ARE NOT ALLOWED -

22

-פרק מספר 22-
| נ.מ - פליקס |

״זה לא הלך כל כך גרוע נכון?״ שאלתי את היונגין כשנכנסנו לחדר.
״לא גרוע בכלל!״ הוא אמר בחיוך ונשק לשפתיי בהתלהבות.
״אתה מרגיש טוב יותר כשהם יודעים?״ הוא שאל.
״כן.. פחדתי מזה כל כך.. אבל אני שמח שזה הלך ככה״ אמרתי והוא חייך וליטף את פניי.
״גם אני שמח״ הוא אמר בחצי חיוך והושיב אותי על המיטה.
״אני צריך לספר לך משהו״ הוא אמר ונדרכתי.
״הכל בסדר?״ שאלתי והוא חייך וליטף את שיערי.
״זה רק ש.. זוכר את ליה מהלהקת בנות החדשה של החברה? שביקשה לעשות איתי שיתוף פעולה?״ הוא שאל.
״כן״ אמרתי וזכרתי אותה מצוין.
״אז.. החברה מאוד מתלהבת ותומכת בחיבור.. זה יקרה בסוף״ הוא אמר ובחן את פניי.
״תשתפו פעולה?״ שאלתי.
״כן״ הוא ענה והתבאסתי והשפלתי את פניי.
״היי.. למה זה? זה מפריע לך? אני אבטל את הכל אם תגיד ש-״ הוא התחיל והרים את פניי.
״לא.. לא , אל תבטל , זה רק שאני עצוב שאראה אותך פחות עכשיו״ אמרתי בכנות ושיחקתי באצבעותיי.
״וזה רק זה ליקס?״ הוא שאל והביט בי.
״כן״ עניתי אבל זה היה שקר.
״מה לגבי הסבב הופעות? אנחנו ממשיכים בעוד יומיים״ שאלתי.
״אהיה. בוודאי. כשנסיים כנראה שאצטרך ללכת״ הוא אמר והנהנתי בהיסוס.
״אין לך מה לדאוג.. נכון , אנחנו נתראה פחות כי אצטרך להפגש איתה הרבה לצורך הכנת השיר וההלחנה והכל אבל אני תמיד אהיה פה ליקס. תמיד.״ הוא אמר ולא יכולתי להעביר את התחושה שאני מרגיש עכשיו , עצוב.. מבואס.. מקנא.. הזמן שלו יתחלק עכשיו גם עם ליה?
״בסדר.. זה בסדר , אני הולך לישון״ אמרתי ונכנסתי למיטה כשגבי מופנה לכיוונו.
״ליקס.. אל תהיה כזה..״ הוא מלמל ומיהר לשכב מאחוריי.
״אני רק עייף , בוא נישן״ אמרתי בשקר והוא נאנח וחיבק אותי בחוזקה אליו לפני שנרדמנו.

השעה הייתה שש וחצי בבוקר כשהיונגין פנה להעיר אותי.
״ליקסי.. אני יוצא לעבוד , נתראה מאוחר יותר״ הוא לחש לי ונשק ללחיי והנהנתי בישנוניות אך הבנתי את הכוונה ב׳לעבוד׳.
מיד כשהוא יצא קמתי מהמיטה ורצתי לחדרו של צאן.
״צאן היונג.. אתה ער?״ שאלתי כי הוא תמיד עובד עד שעות הבוקר.
״ברור ליקס , כנס לכאן״ הוא אמר והתיישבתי לידו.
״צאן היונג.. שמעת על שיתוף הפעולה החדש של היונגין?״ שאלתי בעצב.
״עם ליה.. מהלהקה החדשה לא?״ הוא אמר והנהנתי מחזיק את דמעותיי.
״מה קרה? זה מפריע לך?״ הוא שאל כשהביט בעיניי וליטף את שיערי.
״כן , צאן היונג זה אומר שהוא יהיה הרבה פחות בבית.. כמעט ולא נתראה אם זה לא בהופעות שמתחילות עוד יומיים.. הוא פשוט ישכח אותי מתישהו נכון?״ אמרתי כשהדמעות יצאו מעיניי.
״הו.. ליקסי.. הוא לא ישכח אותך , איך אפשר לשכוח אותך?״ הוא אמר וחיבק אותי בחוזקה.
״מה אם הוא יתאהב בה?״ שאלתי בחשש.
״ומה? יהיה בקטע של בנות פתאום?״ הוא שאל והנהנתי עד כמה שזה נשמע מופרך.
״צאן היונג זה הגיוני , כל החיים שלו הוא היה סטרייט״ אמרתי.
״או פשוט בארון״ צאן אמר ונאנחתי.
״ליקסי.. תפסיק לדאוג כל כך , היונגין אוהב אותך מאוד ואתה אותו.. הוא לא יוותר על הקשר שלכם תסמוך עליו״ הוא אמר והנהנתי בניסיון לשכנע את עצמי שהוא צודק.
״תודה צאן היונג אני אוהב אותך!״ אמרתי וחיבקתי אותו בחוזקה.
״גם אני אותך ליקס.. אתה האח הקטן שלי , כל דבר שקורה אתה יכול לספר לי ולדבר איתי בסדר?״ הוא שאל והנהנתי בחיוך ויצאתי מחדרו.
אולי באמת יהיה בסדר ואני סתם דואג.. אני צריך לסמוך על היונגין.. הכל יהיה בסדר.

העברתי כמעט את כל היום בשמיעת שירים , עשיתי חזרות אפילו על כמה מהריקודים עם החברים ובדיוק התיישבתי לאכול ארוחת ערב.
דלת הבית נפתחה והיונגין סוף סוף הגיע הביתה.
״ליקסי.. למה ארוחת ערב כל כך מאוחרת?״ הוא שאל כשנכנס למטבח וליטף את ראשי.
״הא.. עשיתי חזרות ולא שמתי לב לשעה״ אמרתי.
״איך היו החזרות?״ הוא שאל והתיישב לידי.
״בסדר , מינהו היונג עזר הרבה״ אמרתי והמשכתי לאכול.
״ממ אני מבין , התגעגעתי אליך״ הוא אמר והתקרב לנשק את לחיי.
״באמת?״ שאלתי והבטתי בו.
״כמובן שכן בייבי.. למה אתה מופתע?״ הוא שאל.
״סתם ככה״ עניתי בחצי חיוך.
״לא התגעגעת אליי גם?״ הוא שאל.
״התגעגעתי.. היה די משעמם בלעדיך״ אמרתי בכנות והוא נאנח ונשק לשפתיי. 
״זה היה כל כך קשה להגיד את זה?״ הוא נאנח לנשיקה כאילו זה הדבר היחיד שרצה לשמוע.
״מה לגבייך? איך היה?״ שאלתי כשהתנתקנו.
״ממש טוב , יש לנו כיוון לשיר ואפילו התחלתי לכתוב אותו״ הוא אמר.
״זה מדהים היונגין.. כל הכבוד לך״ אמרתי בחצי חיוך והוא חייך.
״למה אתה לא אוכל איתי?״ שאלתי כי נהגנו לאכול יחד.
״אכלתי כבר האמת.. אז אני רק אשב איתך כאן״ הוא אמר והנהנתי בעצבות. עכשיו גם את הארוחות שלנו הוא עושה איתה.
״האמת שהיה לי יום מעייף.. אני אעלה לישון״ אמרתי ופניתי את צלחתי.
״גם לי.. בוא למיטה״ הוא אמר והלכנו לחדר השינה.
״לילה טוב בייבי״ הוא אמר כשאחז במותניי קרוב אליו.
״לילה טוב״ עניתי בשקט ונרדמתי.