*הפרק מכיל תכנים מיניים אז מי שזה מפריעה לה שתדלג🔞*
ממליצה לשמוע את השיר בזמן הפרק.
נקודת מבט דומיניק:
קמתי בארבע לפנות בוקר, אנחנו יוצאים היום למבצע, אני ולורנצו טסים לישראל כדי לחטוף את ההורים של אמה, אנחנו נביא אותם לכאן למרתפים ונרצח אותם. עבר שבוע מיום ההולדת של אמה והגיע הזמן לסיים עם הסיפור שנקרא ההורים שלה. אנחנו עכשיו במטוס לישראל עובדים, "מנצ'יני אתה יכול למצוא לי את המיקום של ההורים של אמה?" אני שואל והוא עונה לחיוב ושתי דקות אחר כך כבר היה לי את המיקום בפלאפון. אם היא תדע היא תשנא אותנו" לורנצו אומר "דבר ראשון היא לא תדע ודבר שני קיבלנו אישור מטיילר" אני אומר ואנחנו חוזרים לעבוד. נחתנו בישראל ואנחנו עכשיו בדרך לבית הקודם של אמה וטיילר שם ההורים שלהם נמצאים בזה הרגע "מה התוכנית קאפו?" לורנצו שואל "אין תוכנית, הם בסך הכל שני אנשים מבוגרים" אני אומר "בסדר" הוא ממלמל וחוזר לטלפון שלו. אמה נשארה עם ברונו, היא חושבת שיצאנו למבצע ברוסיה. יצאנו מהאוטו ודפקנו על דלת הבית "כן" קול שקט נשמע מבפנים ואני ולורנצו נכנסנו וראינו אישה מבוגרת מבשלת במטבח "מי אתם?" היא שואלת "דומיניק ולורנצו בלאק" אני אומר בקול קר ועינייה משתנות בפחד "איפה הזוג גרייסון?" לורנצו שואל "הם אמורים לחזור כל רגע" היא אומרת ודלת הבית בדיוק נפתחת ואנחנו מסתובבים ורואים שני אנשים אחת שדומה מאוד לאמה וטיילר ועוד אחד עם עיניים בצבע של העיניים שלהם "אתם הזוג גרייסון?" אני שואל והם עוני לחיוב "מי אתם?" הם שואלים בבלבול "אני דומיניק בלאק, חבר של אמה, הבת שלכם" אני אומר ורואה איך הפרצוף שלהם נהיה מפוחד "ומה אתה רוצה?" שואל אותי הגבר "אני רק צריך שתבואו איתי" אני אומר והוא מגחך "אין סיכוי" הוא אומר "לא חשבתי שתבואו ככה סתם" אני אומר ומתנפל עליו, ואמא של אמה צועקת בבהלה, אני מצמיד לאבא של אמה בד עם סם הרדמה לפנים והוא מתעלף ולורנצו עושה את אותו הדבר עם האמא, אנחנו לוקחים אותם לאוטו ועולים על טיסה חזרה לוגאס. נחתנו בוגאס, לא ראיתי את אמה יומיים ואני מתגעגע אליה, היא כמו אוויר בשבילי, אנחנו לוקחים את ההורים שלה למרתף שבקומה מינוס שתיים באחוזה "בוא נעלה אני רוצה להעיר את אמה ולהיות איתה קצת ואז נחזור אליהם" אני אומר ללורנצו בזמן שהוא קושר אותם "אז אני הולך לאכול" לורנצו אמר וסיים לקשור את ההורים של אמה ונתן לאבא שלה בעיטה בברך והוא צרח בכאב ואני התענגתי על הרעש הזה, יצאנו מהתא של ההורים של אמה, נעלתי אותו ואני ולורנצו עלינו למעלה. נכנסתי לחדר שלי ושל אמה ונעלתי את הדלת, השעה עשר שלושים ושמונה והיא ישנה מכורבלת בשמיכה, הורדתי את השמיכה ממנה בעדינות וראיתי את גופה שלבוש בחולצה שלי שהתרוממה קצת וחשפה את תחתוניה האדומות ואת רגליה החשופות, סידרתי את גופה כך שהיא תשכב על הגב, הורדתי את חולצתי ממנה בעדינות ולאחר מכן קרעתי את תחתוניה האדומים והכנסתי אותם לכיס החליפה שלי, פי מצא בשניה את הדגדגן שלה, מצצתי, נישקתי, ליקקתי, נשכתי ואנחה קטנה יצאה מפיה ומיד החדרתי לתוכה שתי אצבעות והיא התעוררה בבהלה וניסתה לזוז ממני אך החזקתי אותה בידי השנייה שלא הייתה בתוכה כך שהיא לא תוכל לזוז "בוקר טוב, מי אמור" אני אומר בקול צרוד שאני יודע שמשגע אותה וממשיך לשחק באיברה "דומיניק" היא גונחת בעונג ואני מקמר את אצבעותי בתוכה, היא מתפתלת על המיטה נואשת לגמור ואני מגביר את מהירות החדרת האצבעות שלי לתוכה והיא מתפוצצת בשניה ומשפריצה לפי את הגמירה המתוקה שלה, רגליה עוד רועדות ואני שולף את אצבעותי מתוכה ועולה עליה ומלקק את אצבעותי שהיו בתוכה והיא מכווצת את פניה בגועל "זה דוחה" היא אומרת ואני מגחך וטובל את אצבעותי בכוס הרטוב שלה עוד פעם "תפתחי את הפה שלך" אני אומר והיא עושה כמבוקשי ואני מכניס את אצבעותי לתוך פיה "תמצצי" אני אומר והיא מתחילה למצוץ את אצבעותי באיטיות וחושניות "זה הטעם הכי טעים בעולם" אני אומר, מוציא את אצבעותי מתוך פיה ומרסק את שפתי על שפתיה. "אתה חולה בראש" היא אומרת שאנחנו מתנתקים מהנשיקה "אני חולה עלייך" אני אומר ומגחך, יצאתי קיטשי אבל לא אכפת לי "מתי חזרתם?" היא שואלת "ממש לפני עשר דקות" אני אומר ומרים אותה מהמיטה לכיוון האמבטיה, אני מושיב אותה על השיש ומכוון את המים לטמפרטורה נעימה, מתפשט בעצמי והיא פוערת את עיניה מגודל איברי ואני מגחך בעוד היא בוהה בזין הזקור שלי "נהנת מהמחזה?" אני שואל והיא מיד מישרת את מבטה לפני במבוכה "אל תדאגי מלאך זה לא יכנס לתוכך היום" אני אומר ומדגיש את המילה האחרונה, אני מרים אותה בזרועותי ומכניס את שנינו למקלחת ומתחיל לקלח את שנינו. "אתה בטוח שזה תקין?" אמה שואלת בזמן שאני חופף את ראשה "מה תקין?" אני שואל בבלבול "שיש לך כזה ענק" היא אומרת במבוכה ואני מחליט להציק לה "שיש לי מה ענק?" אני שואל למרות שאני יודע למה היא התכוונה "שהזה שלך ענק" היא אומרת "שהמה שלי, דברי ברור אני לא מבין אותך" אני אומר וממשיך לסבן את ראשה "שהזין שלך בגודל כזה" היא אומרת במבוכה "אל תדאגי מלאך זה תקין לגמרי" אני אומר ומחכך את הזין שלי בישבנה העגלגל "אנחנו לא נשכב בחיים" היא מצהירה "למה?" אני שואל "כי אין סיכוי שזה יכנס אלי, זה יכאב ממש" היא אומרת ואני מסובב אותה להביט בי "הזין שלי מתאים אלייך בדיוק, ורק שתדעי סקס כואב רק ברגע הראשון" אני אומר ורואה איך פניה נהיות מבולבלות "אני עשיתי סקס מיליון פעמים וזה כאב" היא אומרת אך היא לא מבינה שמה שאבא שלה עשה לה לא נקרא סקס "זה שאבא שלך אנס אותך לא נקרא סקס, כשאת עושה סקס מרצונך את רטובה ונהנת מזה ולכן זה לא כואב" אני אומר והיא משפילה את מבטה "איך אתה בכלל רוצה אותי?" היא שואלת בתסכול "אני מקולקלת ומגיע לך יותר טוב" היא אומרת ויוצאת מהמקלחת מתעטפת במגבת ואני יוצא אחריה ומצמיד אותה אליי "את היותר טוב, מגיע לי את הגרוע ביותר אך במקום זה קיבלתי את הדבר הכי טוב שיכולתי לקבל, את, אני רוצח, לא מגיע לי טוב, בגיל שמונה עשרה רצחתי את אבא שלי" אני אומר ומסובב אותה להביט בי "אתה רצחת אותו כי הוא רצח את אמא שלך" היא אומרת "אבל רצחתי עוד אלפי אנשים שלא קשורים אלי בכלל" אני אומר "מה שאני מנסה לומר זה שאת בדיוק בשבילי" אני חותם את השיחה בנשיקה ואנחנו הולכים להתלבש. אמה רואה סרט בסלון ואני לורנצו וברונו ירדנו למרתפים "אז אתם הזוג גרייסון" ברונו שואל ובוחן אותם בגועל "אז מה שמכם?" אני שואל והם לא עונים "צודקים זה באמת לא משנה" לורנצו אומר "מה נעשה עם האישה?" לורנצו שואל "אנחנו קודם נתעלל בגבר ואז נרצח את האישה" אני אומר, במאפיה שלנו אנחנו לא מתעללים בנשים אנחנו פשוט רוצחים אותן וזהו, מוות מהיר. אני לוקח סכין קטנה אך חדה וחותך חתיכה מעורו של אבא של אמה ושני ההורים שלה צורחים באימה וככה אני ממשיך עד שבקושי אפשר לזהות אותו, אני דוקר את רגלו ושופך עליו קצת וויסקי, צרוחותיהם של הוריה נשמעות בחדר "מה את צורחת?, אפילו לא נגעתי בך" אני שואל את אמא של אמה ודוקר את בעלה גם ברגל השניה "תעזוב את בעלי" היא צורחת באימה והוא צועק בכאב "אף אחד לא יגע באישה שלי" אני אומר וברונו מגיע מאחורי "כדאי לך לסתום, לי לא אכפת לפגוע בנשים" הוא אומר ודוקר את רגלה "היה משחק נחמד, עכשיו בואו נגמור אם זה" אני אומר ויורה במצחו של אבא של אמה שלוש כדורים "בי בי גברתי" אני אומר בזלזול ויורה בחזה של אמא של אמה פעמיים וצווחת בהלה נשמעת מאחורינו ושלושתינו מסתובבים ורואים את אמה עומדת מאחורינו עם דמעות בעיניים ומסתכלת עלי בפחד, אני מתקדם צעד לכיוונה והיא פותחת בריצה מהירה למעלה ואני בא לרוץ אחריה אך לורנצו תופס אותי, אני מנסה להשתחרר ממנו אך ברונו תופס אותי גם "תתן לה להירגע, זה קשה לראות רצח ועוד את הרצח של ההורים שלך" לורנצו אומר "אני רצחתי את אבא שלי זה לא היה קשה" אני אומר "אבל לראות את הרצח של אבא שלך זה כן היה קשה" ברונו אומר ואני מפסיק להילחם בהם והם לאט משחררים אותי "תן לה כמה שעות" לורנצו אומר ואני מהנהן ויוצא מהמרתף, הולך לחדר כושר. אחרי שעתיים אני מקבל התראה מהשומרים שאמה נכנסה לאחוזה אז אני עולה למעלה, נתתי לה מספיק זמן לבד, אני עולה לסלון אך לא מוצא שם את אמה רק את אמילי מכינה ארוחת ערב "אמילי, איפה אמה?" אני שואל "היא יושבת בחוץ עם אוסקר" אמילי עונה, אוסקר? מי זה אוסקר? "מי זה?" אני שואל "לך לראות" אמילי עונה ואני מכווץ את גבותי בבלבול ויוצא לדשא בחוץ ורואה את אמה שוכבת על על הדשא, מביטה בשמיים ועל בטנה יושב גור כלבים קטן אפור ומתכרבל בחזה שלה, זה המקום שלי! אני מתקדם לכיוונם בשקט וגור הכלבים קולט אותי, נעמד על בטנה ונובח עלי נביחות קטנות וחמודות "אוסקר, שקט" אמה אומרת ועוטפת את אוסקר בין ידיה ומלטפת את ראשו ואני ממשיך להתקדם לכיוונם "אמה" אני אומר כשאני עומד מאחוריה והיא קופצת בבהלה, קמה על רגליה ומסתובבת להביט בי "מה אתה רוצה?" היא שואלת וכשאוסקר מתחיל להתקדם לכיווני היא מרימה אותו אל בין ידיה "מה זה הכלב הזה?" אני שואל "זה אוסקר, אימצתי אותו ואם אתה לא רוצה אני פשוט יעזוב לבית אחר, השומרים הנודניקים שלך לא נתנו לי לברוח מפה אז הלכתי לאמץ את אוסקר" היא אומרת "את לא עוזבת לשום בית אחר" אני אומר והיא נאנחת בעצבים ואני מתקדם אליה צעד והיא הולכת אחורה בבהלה, אני בא להתקדם עוד אך קולה עוצר בעדי "אל תתקרב" היא אומרת ואני מישר מבט לעינייה "אז את תתקרבי ותתני לי חיבוק" אני אומר והיא מנידה בראשה לשלילה "אז אני אבוא לתת לך חיבוק" אני אומר ומתקרב עוד והיא ממשיכה ללכת אחורה עד שהיא נתקעת בקיר, אוסקר מתחפר בידיה ואני נצמד אליה ורואה איך עינייה נמלאות באימה "מה קרה?" אני שואל "אתה מפחיד אותי" היא אומרת "אני מפחדת ממך" היא מוסיפה ודמעה זולגת מעיניה כשהיא עוצמת אותן בפחד ואני הולך צעד אחורה "מה?" אני שואל "אני מפחדת" היא אומרת ואוסקר מלקק את פניה "אתה רצחת את ההורים שלי" היא אומרת "דבר ראשון, הם התעללו בך שנים ודבר שני היה לנו אישור מטיילר" אני אומר "אין סיכוי" היא ממלמלת ומוציאה את הטלפון שלה מהכיס של הג'ינס הארוך והבהיר שלה ומחייגת למישהו, אני מנחש שזה טיילר "טיילר, ההורים מצאו אותי" היא אומרת בחרדה ואני מכווץ את גבותי בבלבול, היא מקשיבה לצד השני ועניה נפתחות בפליאה "אתה מנייאק, אתה נתת לו אישור לרצוח את ההורים שלי, את ההורים שלנו" היא אומרת ואחרי כמה שניות שהיא מקשיבה לצד השני דמעות זולגות מעניה "זה לא נכון, הם היו הורים טובים פעם" היא אומרת "אוקי, סליחה, אתה צודק, בי" היא אומרת ומשפילה את מבטה, אחרי כמה שנייות היא מנתקת את הטלפון ועוקפת אותי, נכנסת לתוך הבית.
נקודת מבט אמה:
כשראיתי אותו מתעלל בהורים שלי התחלתי להילחץ, אך לא השמעתי קול, המשכתי לבהות במתרחש כמו איזה מזוכיסטית, ברגע שהו ירה באבא נפל לי האסימון, אני חייה עם רוצחים, עם שלושה רוצחים, עם הרוצחים הכי מיומנים בכל ארצות הברית, אך כשדומיניק רצח את אמא השמעתי צווחת בהלה, נבהלתי, הם יכולים יום אחד לקום, להחליט שלא בא להם עלי ופשוט לרצוח אותי, מיד ברחתי ויצאתי מהאחוזה והלכתי לאמץ את אוסקר, התכנון היה לברוח אך השומרים המאנייקים של דומיניק עקבו אחרי, כשחזרתי לאחוזה נשכבתי עם אס (אוסקר) על הדשא בחוץ וחשבתי על כל היום הזה תוך כדי שאוסקר מתחפר בבטני, כשדומיניק אמר לי שטיילר ידע מכל זה הייתי חייבת לבדוק את זה "טיילר, ההורים מצאו אותי" אני משחקת את עצמי מבוהלת "איך הם מצאו אותך?, דומיניק היה אמור כבר להרוג אותם, אני נתתי לו אישור" טיילר אומר וזה מאשר את מה שדומיניק אמר, טיילר ידע מזה "אתה מנייאק, אתה נתת לו אישור לרצוח את ההורים שלי, את ההורים שלנו" אני אומרת בעצבים "הם לא ההורים שלך, הם אף פעם לא היו, הורים לא היו מרביצים לילדה שלהם, הם לא היו אונסים אותה, הם לא היו משתמשים בה כמקור ההכנסה שלהם ועם הכסף יוצאים לקנות אלכוהול וסמים, הורים אמיתיים היו דואגים לילדים שלהם, היו מקריאים להם סיפור לפני השינה, משחקים איתם, מכינים להם אוכל, לוקחים אותם לבילויים, ההורים שהיו לנו לא נחשבים הורים" טיילר אומר ודמעות זולגות מעיני, הוא צודק, אולי דומיניק עשה לי טובה בכך שרצח אותם? "זה לא נכון, הם היו הורים טובים פעם" אני מנסה לשכנע יותר את עצמי מאשר את טיילר "הם לא, את יכולה להמשיך לנסות לשכנע את עצמך אך שנינו יודעים שזה לא נכון" הוא אומר ואני מבינה שהוא צודק "אוקי, סליחה, אתה צודק, בי" אני אומרת ומשפילה את מבטי "בי שטן קטן, אוהב אותך הכי בעולם" טיילר אומר ואני מנתקת את הטלפון ועוקפת את דומיניק, נכנסת לאחוזה בלי להביט בפניו כשאוסקר מתחפר בזרועותי. אני נכנסת לחדר של דומיניק, מחליפה לפיג'מה ארוכה בצבע תכלת ונשכבת במיטה ביחד עם אוסקר. דלת החדר נפתחת ואוסקר מתחיל לנבוח "אס, תהיה בשקט" אני אומרת ומלטפת את ראשו של אוסקר ואחרי כמה שניות הצד של דומיניק במיטה שוקע ואני מבינה שהוא גם נכנס למיטה, ידו עוטפת את מותני ואני נרעדת תחת מגעו "סליחה" מלמלתי והוא החל לנשק את צאוורי "הייתי צריכה להגיד לך תודה" אני אומרת. והוא ממשיך לנשק, למצוץ ולנשוך את צאוורי "אני לא התכוונתי שתראי את זה, אבל מי שנוגע באישה שלי ימות" הוא אומר ובא לעלות מעלי אך עצרתי אותו "אוסקר כאן,מחר" אני אומרת והוא נוהם בתסכול וחוזר לשכב לתצידי "לילה טוב מי אמור" דומיניק אומר ומניח נשיקה רכה על צאוורי "לילה טוב דומיניק" אני ממלמלת בשקט ונותנת לעיני להיעצם בבטחה, בידיעה שאני בטוחה כאן עם הגבר שלי.
* * * * * * * * * * * * * * *
אני חושבת להעלות עוד ספר במקביל לספר הזה, מה דעתכן?
ומה דעתכן על הפרק?
●שיניתי את התמונה של הספר
●שיניתי את השם לספר
YOU ARE READING
Our Mafia
Romance*(בכתיבה)* 4.1.2024 "אל תתקרב אלי" אמרתי והלכתי צעד אחורה והוא התקדם לעברי והצמיד אותי לקיר, "דומיניק תתרחק" אמרתי וניסיתי לדחוף אותו אך הוא חזק ממני "אני לא אתן לך להרחיק אותי יותר" הוא אמר בקול הבס שלו והתחיל לנשק את צאוורי "את שלי לנצח". אני ל...
