Our Mafia

פרק 24

*הפרק מכיל תכנים מיניים אז מי שזה מפריעה לה שתדלג🔞*

נקודת מבט אמה:
לא ציפיתי לשמוע את שלושת המילים האלה עכשיו בחזרה וכששמעתי אותן קפאתי במקומי.
לאחר כמה דקות התאפסתי על עצמי וזזתי אחורה, התרחקתי מדומיניק כמו מאש.
"א.. אתה לא י.. ישן?" אני שואלת למרות שהתשובה ברורה.
"כנראה שלא" הוא מגחך ומתיישב על המיטה מולי.
"למה לא הראת שאתה ער למה לא הפסקת אותי?" אני שואלת "אם הייתי מראה שאני ער היית מפסיקה ושוב מתרחקת" הוא אומר וזה לא שהוא טועה.
"אבל-" אני מתחילה להגיד אבל משתתקת כשאני מבינה שאין לי עוד מה להגיד "אפשר עכשיו נשיקה כמו שצריך?, התגעגעתי" הוא אומר ואני זזה מעט אחורה.
"א.. אני לא בטוחה" אני ממלמלת ודומיניק רוכן לכיווני.
"תפסיקי לדחות אותי" הוא אומר ותופס בידי ואני מבינה שהוא צודק.
"יש לי את ג'ונ.. ג'ונתן" אני אומרת ודומיניק מקרת אותי אליו.
"כבר דיברנו עליו" הוא אומר ומזכיר לי את השיחה הקודמת שלנו.
"אוקי בסדר" אני נכנעת ומהנהנת והוא תופס בפני ומרסק את שפתיו על שלי במהירות ובחוזקה לוקח לי את כל האוויר.
דומיניק מנשק אותי בפרעות, מחדיר את לשונו לפני, חוקר את כולו, הוא מוצץ, נושך ומלקק את השפה התחתונה שלי ומצמיד את גופי לגופו.
"פאק" הוא נוהם לתוך הנשיקה ומשכיב אותי על המיטה מתחתיו "כמה שחיכיתי לזה" הוא ממלמל וממשיך לנשק אותי, מחזיר את האוויר שלקח ממני שנייה קודם.
"אני אוהב אותך" הוא אומר ועוצר את הנשיקה, מרפרף עם שפתיו על שלי, "גם אני אוהבת אותך, סליחה שלקח לי זמן" אני אומרת ושוזרת את אצבעותי בשיערו.
"הכל בסדר, בואי נלך לישון" הוא אומר ונשכב לידי, עוצם את עיניו.
הייתי צריכה להרגיש אותו בתוכי אבל לא היה לי נעים לבקש, התביישתי.
"לא היום מלאך, וגם אם את רוצה משהו, אל תהססי לבקש" הוא אומר כאילו קורא את מחשבותי, ונושך את אוזני.
הסתובבתי בזרועותיו, הנחתי את ראשי על חזהו ונרדמתי.
"אמה די, את לא יכולה לישון כל היום" דילן מעיר אותי ואני קולטת שדומיניק כבר לא במיטה.
"די כבר נודניק, מה השעה?" אני שואלת "שתיים בצהריים ואמא שלי לא מסכימה להכין לנו פנקייקים עד שתקומי" דילן אומר.
"אז אתה מעיר אותי כי אתה רוצה פנקייקים?" אני שואלת בגיחוך.
"לא רק אני רוצה פנקייקים, כולם רוצים" הוא אומר ומרים אותי מהמיטה על כתפו ומוציא אותי מהחדר.
"אמא אמה התעוררה, תתחילי להכין" דילן אומר ונכנס איתי למטבח.
"בוקר טוב שטן קטן, איך ישנת" אילנה שואלת אותי "מעולה, עד שהבן החמור שלך בא להעיר אותי" אני רוטנת ואז דומיניק וטיילר נכנסים למטבח ומדברים בניהם.
"מתי נהייתם חברים כל כך טובים?" אני שואלת "הם ככה מהבוקר" דילן ממלמל.
"בוקר טוב מלאך שלי" דומיניק אומר שהוא רואה אותי ולוקח אותי מידיו של דילן "תגידו, אני נראת לכם תינוקת שאתם ככה מעבירים אותי מיד ליד?" אני שואלת בעצבים.
"אם היית נראת לי תינוקת נראה לך הייתי עושה לך מה שאני עושה לך במיטה?" דומיניק שאל באוזני ואני האדמתי והכיתי את זרועו "תסתום את הפה אידיוט" אני אומרת.
"זה לא סוד, כולם יודעים מה אנחנו עושים, שאני מכניס את הזין הענק שלי לכוס הקטן, ההדוק והחם שלך" דומיניק לוחש באוזני ואני מאדימה אפילו יותר "אני לא שוכבת איתך יותר בחיים" אני אומרת באוזנו של דומיניק, משתחררת מידיו והולכת לחדר שאני ודומיניק ישנו בו, אני מצחצחת שיניים ומתלבשת.
לבשתי חצאית מיני לבנה וגופית ספגטי בצבע צהוב בננה, מתיישבת על המיטה ומתקשרת ללורנצו.
"הי ברבי" הוא עונה לטלפון.
"הי לו, מה קורה?" אני שואלת.
"אני סבבה, תקשיבי, רציתי לעשות סיבוב בישראל, לא הייתי כאן אף פעם" הוא אומר.
"כןןןן, אני אקח אותך לעשות סיבוב בתל-אביב" אני אומרת בהתרגשות ולורנצו מגחך. "אני גם רוצה לבוא" קולו של אנג'לו נשמע.
"אני אקח את כולכם" אני אומרת.
"תבואו לאילנה, נאכל ארוחת בוקר ונצא" אני אומרת.
"התכוונת צהריים, ארוחת צהריים" לורנצו מתקן אותי.
"אני קמתי עכשיו אז בשבילי זה ארוחת בוקר ובשבילכם זה צהריים" אני אומרת.
"משוגעת" לורנצו ממלמל ושנייה לאחר מכן מוסיף "אנחנו מתארגנים ובאים, רבע שעה בערך" הוא אומר.
"סבבה בי" "בי" אנחנו מנתקים את השיחה.
"אילנה, גם שאר האחים ונטורה באים, תעשי להם גם פנקייקים" אני אומרת כאשר אני נכנסת למטבח ומוצאת בו את אילנה, מייקל ועלמה.
"לקחתי אותם בחשבון בכל מקרה" אילנה אומרת וזה גורם לחיוך לעלות על פני.
"בסדר" אני אומרת ויוצאת מהמטבח לכיוון הסלון בו אני מוצאת את טיילר, דילן ודומיניק מסתכלים בתמונות שבסלון.
"אלה אני ואמה כשנסענו לחופשה עם המשפחה שלי, אמה הייתה בת 14 ואני 15, היינו בוילה שלושה ימים ובבוקר אני ואמה קמנו מוקדם כדי להיות בבריכה לבד ואז אבא שלי יצא החוצה והרמתי את אמה על הכתפיים ואבא שלי צילם" דילן מסביר לדומיניק.
התמונה הזאת היא אחת התמונות האהובות עלי, היא מזכירה לי דברים טובים מהילדות שלי מה שלא היה לי הרבה אז, זה היה החופש שלי מההורים שלי.
היא מזכירה לי את הזמנים שדילן היה הדבר היחיד שטוב בחיים שלי.
"את שמחה בתמונה הזאת" דומיניק קובע ומסתובב לכיווני ומנשק את שפתי "הי אני כאן, אני אח שלה הגדול" טיילר אומר אך דומיניק לא מפסיק ובולע את שפתי.
"אני יותר גדול ממך" דומיניק אומר ומנתק לשניה את שפתינו ולאחר שניה חוזר לזיין אותי בעזרת שפתיו.
"זה אפילו גרוע יותר" טיילר ממלמל ודילן מגחך.
"ドミニクは私に夢中です"
(דומיניק מטורף עלייך)
דילן אומר לי ביפנית ואני ודומיניק מתנתקים מהנשיקה.
"תפסיקו לדבר ככה" דומיניק אומר
"私は、彼を愛しています"
(אני אוהבת אותו)
אני משיבה לדילן וחיוך עולה על פניו.
"彼もあなたを愛しています、信じてください"
(הוא גם אוהב אותך, תאמיני לי)
דילן אומר ועכשיו תורי לחייך "די לדבר ככה" טיילר אומר ונותן לדילן כאפה בעורף.
"הי, זה כאב חתיכת דביל" דילן אומר ומחזיר לטיילר.
"איך ישנת מלאך שלי?" דומיניק שואל.
"ישנתי טוב, אבל אל תקום פעם הבאה" אני אומרת ומתחפרת בתוך החזה שלו והוא מחבק אותי.
"אני לא נשאר במיטה עד שתיים בצהריים אלא אם כן זה כדי לזיין אותך" דומיניק לוחש לי באוזן ואני מיד מנסה להשתחרר מזרועותיו שעוטפות אותי בחוזקה.
"טיפש, אני אמרתי לך כבר מוקדם יותר היום, אני לא מתכוונת לשכב איתך יותר בחיים" אני אומרת לתוך חזהו והוא צוחק.
הצחוק שלו ממכר ונהיה הצליל האהוב עלי בעולם.
"את לא יודעת עד כמה את טועה" הוא לוחש ואפילו לא התווכחתי כבר, אני רוצה אותו בתוכי, כמה שיותר מהר.
"שלום ברבי, תפסיקי לפנטז על אח שלי עירום" לורנצו נכנס לסלון ומושך אותי מידיו של דומיניק ומחבק אותי.
"מי אמר שפינטזתי על אח שלך?" אני שואלת בהתגרות וזוכה לנהמה רכושנית מצידו של דומיניק.
"טוב טוב, באמת פינטזתי על אנג'לו עירום" אני אומרת בדיוק כשאנג'לו וברונו נכנסים גם הם לסלון.
"גם אני עלייך מתוקה שלי" אנג'לו אומר ומחבק אותי.
"אנג'לו אתה תחטוף מכות" דומיניק אומר ומתחיל להתקדם לאנג'לו באיום.
"הי הי תרגע, אני בכלל לא בקטע של אמה או בכלל של נשים" אנג'לו מתגונן ושנייה אחרי זה הוא קופא, הוא הבין שהוא יצא מהארון בפני המשפחה שלו.
לי הוא סיפר זאת לפני כמעט חודש וכמובן שתמכתי בו ואני בטוחה שכולם כמוני ויתמכו בו גם.