פרק 16 - הבעיה שלי

46 3 0
                                    

לוגן

שיט.

למה, לעזעזל אמרתי את זה?

מה הבעיה שלי?

"אני, אמ, לא התכוונ-", גמגמתי בלחץ.

"הכל טוב", קטעה אותי.

"רוצה לנסוע?", החליפה נושא והייתי כל כך אסיר תודה באותו הרגע.

"ברור", חייכתי, עדיין נבוך ממקודם.

שאנל נכנסה למכונית, בצד הנהג, כמובן.

אני נשבע שבעיניים שלה היה כל כך הרבה אושר.

כמה שרציתי לראות אותה ככה יותר.

כל הזמן.

כל החיים.

התיישבתי במושב לידה, "לאן את רוצה לנסוע?", שאלתי אותה, והכרחתי את עצמי לא לבהות בה יותר מדי.

"אתה תראה", אמרה בשובבות.

כעבור כמה דקות של נסיעה בדממה, "תספרי לי משהו שאני לא יודע עליך", אמרתי.

כעבור כמה שניות היא אמרה "אני שונאת גזר".

"את מבינה למה אני מתכוון, משהו שהרבה אנשים לא יודעים עליך".

כעבור כמעט דקה, הייתי משוכנע שלא תענה לי, היא אמרה, "אוקיי, אני אספר בתנאי שאתה תספר".

"בסדר", אמרתי בשקט.

"תתחיל אתה", כפות ידי הזיעו.

"בגיל 14 תפסתי את אבא שלי בוגד באמא שלי. ומאז שתפסתי אותו בוגד באמא שלי עם אישה אחרת, הסכמתי שאבא שלי ישלם רק על האוכל והמים שלי. שנה אחר כך אמא שלי מתה, ולא לקחתי ממנו שקל", לא האמנתי שבאמת אמרתי את זה.

"וואו, זה קשוח", אמרה בנימה מנחמת קלות.

היה לה אכפת.

יכולתי לשמוע את זה בקול שלה.

"אפשר לשאול אותך שאלה?", אמרה בחשש.

"כן, לא בטוח שאני אענה".

"אמרת שלא לקחת מאבא שלך כסף, מגיל 14", ציינה.

"אבל יש לך אאודי, ואתה תמיד לובש מותגים וכאלה", הוסיפה.

"אני לא מאמין שאני הולך לספר לך את זה", מלמלתי לעצמי.

"אסור לך לגלות לאף נפש חיה, את מבינה?", אמרתי ברצינות.

"פרחים זה נחשב?", צחקה.

"אני רציני, שאנל".

"אוקיי, אתה מלחיץ אותי", נרטעה.

"בגיל 15, היה לי איזה רעיון", כמעט לחשתי.

"הסטארטאפ הזה הביא לי המון כסף", מלמלתי.

"אתה הולך לספר לי, או מה?", התמקמה טוב יותר במושב.

"תלוי, את הולכת לספר לי למה בכית מקודם?", ידעתי שזה ישתיק אותה.

"לא משנה", מלמלה בזעם.

"תורך", אמרתי לה.

"אני מאומצת", אמרה, כמעט בלחישה.

הייתי קצת בהלם, אבל אשקר אם אגיד שבחיים לא הייתי מנחש.

"לפעמים זה טוב יותר", ניסיתי לנחם אותה.

"נכון, אבל זה עדיין כואב", לחשה, וראיתי את הכאב בעיניה, שברור שניסתה להסתיר.

"תאמיני לי, אני מבין".

אמרתי, והרגשתי איך החיבה שלי לנערה המשונה והמיסתורית הזאת, גדלה וגדלה.

angel painWhere stories live. Discover now