ביצעתי כמה שינויים והוספתי כמה פרקים עד שזה חוזר לרצף שכבר העליתי בעבר..
אני חושבת שזה יותר מוצלח ככה,
תעדכנו אותי מה אתן חושבות🤍🪻🪻🪻
)(•)______________________(•)(
אלנה
השבוע האחרון עובר בדממת אלחוט מצידו של דמיאן. אנחנו לא מתראים כמעט בכלל. נראה שהוא עסוק בענייניו וחוזר הביתה רק בשעות הקטנות של הלילה, וזה גורם לי לתהות מה רצה ממני לפני כמה ימים שאמר שיצטרך ממני משהו.
מאז שהגעתי לכאן אני בקושי מצליחה לישון. כשאני ערה אני אוכלת סרטים בכמויות, המחשבות לא מפסיקות לתקוף אותי. מה עם איסטון? מה אני אעשה מעכשיו? לאן מתקדמים?
אני מרגישה שחיי תקועים במחסום בצורה של דמיאן, כל עוד אני ׳שייכת׳ לו אני יודעת שלא אצליח להגשים את רצונותי ולהפוך לאדם עצמאי ומבוסס. הימים עוברים בלופ שחוזר על עצמו ומשעמם אותי כהוגן. המזל שיש לפחות טלויזיה ואני יכולה לעשות מרתון של צפייה בסדרות האהובות עליי. עיניי אדומות ושורפות משעות רצופות של צפייה.
אני רובצת רוב היום על המיטה וכשמגיע הלילה לא מצליחה להירדם. כשאני כן נכנעת לעייפות ונרדמת, אני מתעוררת מזיעה כולי מסיוטים שלא הצלחתי להיפטר מהם. לא הייתי בסביבה הנוחה לי, אני נמצאת בבית זר עם אנשים זרים שאיני מכירה. רובם אינם נחמדים, חלקם אינם מקדישים לי מלבד מבט חטוף, ובכללי היחס הרווח כאן הוא שאני אוויר. קשה לי להתמודד בסיטואציה הזאת, לא הייתי רגילה להיות נספחת. תמיד הייתי חלקי בלתי נפרד מהמקום שבו גרתי. לא תמיד כולם אהבו אותי, אבל לפחות זה היה הבית שלי. מה שהמקום הזה בחיים לא יוכל להיות.
כל כך קיוויתי שדמיאן יכבד את צניעותי ולא ינסה להכריח אותי לישון איתו, לא רציתי שידע מה עובר עליי. ומצד שני כל כך רציתי שיזמין אותי לישון לצידו, להרגיש את חום גופו מקרוב בלילות הקרים. כנראה שאני לא מעניינת אותו מספיק, מה שגורם לי לתהות מדוע טרח לחטוף אותי במקום לפגוע בי או באיסטון? נשמע לי כמו עבודה קשה להחזיק ככה בשתינו, אבל אני מודה על כך. לא הייתי רוצה שמישהו מאיתנו יפגע.
למרות שראיתי אותו רק לרגעים חטופים בשבוע האחרון, בכל פעם שעבר לידי ופיזר את ריחו באוויר שאני נושמת, ליבי החסיר פעימה בשבילו. הלקיתי את עצמי על כל שנייה שחשבתי על איך זה יהיה להיות לצידו, שווה לו. ידעתי שזה לעולם לא יקרה.
אנחנו מעין אויבים, שמן ומים. לא נוכל להתערבב. לא ידעתי להסביר למה אני חשה עצב שאני חושבת על כך.
YOU ARE READING
הסוד שבין הצללים (1)
Romanceאלנה מאז שאני זוכרת את עצמי חיי היו מלווים בבחירות שקיבלתי אני לעצמי, בית היתומים שגרתי בו היה המשפחה שבחרתי לעצמי. כשקיבלתי את ההזדמנות לצאת אל העולם, לקחתי אותה בשתי ידיים והצטרפתי לאיסטון. הוא עזר לי לחדד את הכישרונות שהיו מוסתרים בי, והדברים הוב...