אלנה
״דמיאן, אני חייבת להגיד לך משהו.״
״מה?״ הוא מתרומם ומתכופף כדי להרים אותי, אני מושיטה את ידי כדי למנוע ממנו להרים אותי אבל הוא מזיז אותה כאילו היתה עלה הנידף ברוח. ״אני ממש לא נותן לך ללכת ברגל אחרי שהבבון הזה נפל עלייך, ושלא תחשבי שלא ראיתי את כל החתכים על הרגליים והידיים שלך, הם ישלמו על זה.״
"מה אני אשם?" פאולו מזעיף מבט, "היא שמה לי רגליים כדי שאפול!"
אני מצחקקת, "זה נכון. אבל להגנתי יאמר שלא ידעתי שזה אתם, חשבתי שזה חורחה והאנשים שלו ורציתי לעכב אותם."
"את מכירה את חורחה?" דמיאן מביט בי בתמיהה.
"לצערי נפלה בחלקי 'הזכות' לא רק להכיר אותו." אני ממלמלת.
"מה? למה את מתכוונת?"
"חורחה הוא אבא שלי."
יש שתיקה לכמה רגעים ודמיאן קופא, "מה?" הוא נועץ בי מבט, "אלנה זה לא הזמן להסתלבט עליי, נצחק בבית."
"אני נראית לך צוחקת? או שזה נשמע לך כמו איזה בדיחה מוצלחת?" אני מעוותת את פניי.
"איך הגעת למסקנה הזאת?" הוא משעין אותי על הקיר ומביט לתוך עיניי.
"לא הגעתי," מבטו החודר מחורר את נשמתי ואם לא היה אוחז בי הייתי מתרסקת כמו בובת חרסינה שעפה ברוח. "הוא הראה לי בדיקת DNA ממכון בניו-יורק, אי אפשר לזייף את זה, ואומרת לך אחת שמבינה בזיופים."
"חורחה אדמס? האויב הכי גדול שלי?" הוא נועץ בי מבט לא מאמין ופחד מתחיל לחלחל בגופי. על מה הוא חושב?
"כ-כן". אני מגמגמת.
"אני.." הוא מאבד את המילים, "אני חייב למצוא אותו.. חייב- חייב לחסל את הבן זונה." הוא מסמן לפאולו בראשו והוא מיד מגיע ומחליף אותו באחיזתו בי.
"מה?" אני מבולבלת, "למה אתה עוזב אותי? הרגע מצאת אותי ועכשיו אתה בורח?" אני לא עומדת בזה יותר. כמה מכות אפשר לחטוף זו אחר זו ולהישאר חזקה?
"אני חייב למצוא אותו, חייב" הוא לא מביט בעיניי.
"אתה חושב ששיתפתי איתו פעולה?" אני שואלת בדמעות, לא מזהה את קולי. הוא לא מגיב.
לא , לא, זה לא ייתכן. אין מצב שהוא מאמין לזה.
"תסתכל!" אני צועקת עליו, "תסתכל עליי" אני מתעקשת ומושיטה את זרועותי לניי כשהוא מרים את מבטו אליי, אני יכולה לראות את הכאב ואי-האמון בעיניו. "תראה את החתכים שעל מפרקיי ידיי מהקשירות,״ אני מרימה את חולצתי מעט ומציגה את החבלות שלי. ״תראה את הסימנים בגופי. זה נראה לך כמו שיתוף פעולה שלי איתו?!"
YOU ARE READING
הסוד שבין הצללים (1)
Romanceאלנה מאז שאני זוכרת את עצמי חיי היו מלווים בבחירות שקיבלתי אני לעצמי, בית היתומים שגרתי בו היה המשפחה שבחרתי לעצמי. כשקיבלתי את ההזדמנות לצאת אל העולם, לקחתי אותה בשתי ידיים והצטרפתי לאיסטון. הוא עזר לי לחדד את הכישרונות שהיו מוסתרים בי, והדברים הוב...
