part 22

291 23 1
                                    

דמיאן

״אני לא מבין הוא פצוע! איך הם הצליחו לשטות בכם?״ נבחתי לטלפון בכעס, היה פה כשל אבטחתי רציני וכולם יתנו על כך את הדין בבוא העת. כמו שהם הצליחו לברוח כך היו יכולים להתקיף אותנו, לא ברור לי איך הם הצליחו לחתור תחתיי בכזאת קלות ולהערים על כל החיילים שכאן.

אני כועס. אני משתגע. היא עזרה לו. אולי זה היה המטרה שלה מלכתחילה? אולי בכלל כל המעטפת של הילדה הטובה והפגועה נועדה לשרת את מטרתה העיקרית, לשחרר אותו.
איך יכולתי לפספס את זה? היא הביטה היישר לתוך עיניי ודיברה אליי במלוא הכנות, אני יודע לזהות שקרנים. לפחות חשבתי שאני יודע, עד שאלנה בערימה עליי בכזאת קלות.

שנאתי את זה שהיא שיחקה בי. שנאתי את זה שנהגתי בה בעדינות אבל אני לא אפגע באישה, לעולם. אבל הכי שנאתי את עצמי על כך שאני לא מסוגל להיכנס לחדר המזורגג שלה ולהתעמת איתה, לשמוע את כל האמת. אנחנו יושבים בחדר הישיבות, אני, כריס, פאולו וג׳וליה ומנסים להבין מה לעזאזל קרה פה לפני שעות אחדות, ואיך זה קרה.

״אתה תשבור את הכוס, תרגע״ ג׳וליה הניחה את ידה כל כתפי והעפתי אותה בחדות, היא הופתעה מהתנופה הפתאומית ומעדה לאחור, במזל פאולו תפס אותה.

״אתה תרגע ומיד״ זעם שטף את פאולו והוא הניח את אגרופו בקיר שלידי.

״אתה מאיים על הקאפו שלך?״ צמצמתי את עיניי והתקרבתי אליו באיום.

״אז זה מה שאני? חייל שלך?״ הוא לא נרתע ממני. אני בטוחה שמהצד היינו נראים כמו אריות שעומדים לתקוף זה את זה ולשסע אחד את השני. ג׳וליה החווירה בצד ובכתה, היא צעקה לנו להפסיק אבל עמדנו ובחנו זה את זה בשתיקה.

״מה עובר עליכם?״ כריס נכנס לחדר וטרק אותה בעוצמה, הרעש ניתק אותנו מקרב המבטים שניהלנו.

״סיימתם לבדוק למי יש יותר גדול?״ ג׳וליה צרחה עלינו וניגבה את דמעותיה, ״הייתי בטוחה שהם ישלפו אקדחים, מזל שהגעת כריס״ היא חיבקה אותו והוא ליטף את ראשה בחיבה.

״אני מצטער ג׳ולס, איבדתי את זה לרגע״ מלמלתי התנצלות אמיתית ומתבקשת. ״ואני מצטער אחי״ הנחתי את ידי על כתפו של פאולו שעדיין הייתה דרוכה, הסימן היחיד על כך שהוא עדיין כועס.

״אני פה בשבילך ואנחנו נבין הכל. אל תתקוף אותנו״ הוא טפח על גבי ופנה להתיישב ליד השולחן.

הדלת נפתחה בשנית ורפאל נכנס שבידו אחד מהאייפדים שלו, ״יש לי עדכונים בוס״.
״שב, הגעת בזמן״.
״אני הולכת להביא משהו לשתות״ ג׳וליה התנדפה מהמקום כלא הייתה.

״אז ככה,״ רפאל מתחיל בדבריו, ״כפי שאתה כבר מעודכן, נראה שהייתה נפילה במצלמות בחדר של איסטון למשך רבע שעה״ הוא בחן אותי וסימנתי לו להמשיך, נראה שזה עוד לא החלק המרכזי בסיפור. ״אז ביצעתי בדיקות אחורה כדי לוודא שהכל תקין, בכל זאת אלנה עושה עבודה מצוינת״ הוא כבר החליט שמדובר בה, כנראה שהוא יודע. מה שאומר שהכל תוכנן מראש. לקחתי נשימה והמשכתי להקשיב.

הסוד שבין הצללים (1)Where stories live. Discover now