הסוד שבין הצללים (1)

part 35

טוב, טוב, טוב, אני מרגישה שיצאתי מה זה לארגיתת!!
לפני שנעבור לפרק עצמו אני רוצה לשתף ש...🥁

פתחתי סופסוף עמוד טיקטוק כדי קצת לקדם את הספר ולהעלות לכם טיזרים לפעמים.
ורציתי לבקש ממכן לעזור לי בזה..

נעשה כזה דבר, תתייגו אותי בסרטונים שלכן ובכל פרק (אשתדל) אבחר סרטון אחר ואשתף את הקישור שלו כאן.

תעקבו אחריי בבקשה ותעזרו לי להפיץ את הסיפור🤍
המשתמש שלי באותו שם כמו כאן- shizistories

ואני מצרפת קישור לסרטון הראשון בתגובות🔗
🤍אוהבת אתכן המון🤍

___________________________

דמיאן

״אנחנו רואים ניטורי GPS בשבועיים האחרונים על קו שיקגו- ניו יורק״ רפאל מניח מולי ערימת דפים המפרטת את המקומות שבהם הרכב של איסטון היה.

״ועכשיו?״ אני כמעט לא מזהה את הקול שלי, נמוך בעשר אוקטבות ומסוכן פי כמה.

״אממ״ הוא מגמגם ואני מרים את כוס הוויסקי בידי שותה את כל תוכנה במכה אחת, הנוזל המר מכה בגרוני באותה עוצמה שאני מכה את הכוס על השולחן.

״אל תפחיד אותו״ ג׳וליאן נועץ בי מבט מתרה, מסמל בעיניו שזה לא הזמן לפריקת עצבים. לא משהו שאני לא יודע, יהיה זמן גם לזה כשאגיע לאלנה. דם הולך להישפך ברחובות כמו מים.

״תמשיך את מה שהתחלת להגיד״ אני מניד בראשי לרפאל, הוא מתיישר במקומו ללא סיבה מיוחדת ופאולו מגחך.

״יש משדר שמשבש את המיקום בזמן אמת, יקח לנו כמה שעות לעקוף את זה אבל בהתחשב בנתונים, הם בדרך לשיקגו.״ הוא מניח את הפצצה ומאשר את מה שכבר ידעתי.

״תמשיכו לעבוד על המיקום המדויק״ אני מסמן לו בידי שיכול לצאת מהחדר. אנחנו צריכים לתכנן תוכנית שלא תוכל להיכשל, הם ישלמו על היום שהפרו את השקט הקר שהיה בין הצדדים.

״אנחנו הולכים לקרוע את המקום הזה", אני אומר, קולי מלא זעם. "לא נשאיר שם דבר מלבד אפר והריסות בעקבותינו. כל מי שיעמוד בדרכנו יתחרט".