fall in love with you

12- ניקה

דנטה הלך לחבר הכי טוב שלו- טראס. לא מכירה אותו ולא רוצה להכיר אותו, הוא השאיר אותי עם פיזית שלושה שומרים, אחד בכניסה לבית, אחד במטבח ואחד בחדר שלי, כאילו ממש בחדר שלי, הוא היה נראה לי חשוד אבל העדפתי לא להתעמק, הוא כולה שומר עליי, לא שיש ממה חוץ מדנטה אבל בסדר.
"אתה יכול להביא לי מים?" שאלתי והוא הנהן ויצא מהחדר, לאחר כמה דקות הגיע השומר שהיה במטבח והביא לי כוס מים, הוא בחן את גופי בצורה שטיפה הרתיעה אותי וכחכחתי בגרוני, "אתה.. צריך משהו?" שאלתי והוא גיכך "כן" הוא אמר ולאחר מכן שתק, גם כשהסתכלתי עליו במבט שואל, הוא המשיך לבהות בגופי ועצר באיברי התחתון שמוסתר מתחת לסט סאטן של פיג'מה, "מה אתה צריך?" שברתי את השתיקה והוא נשך את שפתו, "אותך" הוא אמר ובתנופה אחת זרק את הכוס על הרצפה והיא נשברה, הוא עלה מעליי והשתיק את הצרחה שלי עם כף ידו הגדולה שעל פי, התפתלתי תחתיי והוא הוציא מכיסו שני זוגות אזיקים, יד שמאל הוא אזק לרגל שמאל של המיטה שקרובה עליי ורגל ימין לרגל ימין של המיטב שקרובה אליי, ניסיתי להתפתל אך האזיק התחכך במפרק כף ידי וזה כאב, הוא ניגש לחדר ונעל, הוציא אקדח מכיסו האחורי וכיוון לראשי, אני אישה חזקה, לא אראה לו את החולשות שלי, הסתכלתי על מפרק כף יד ימין שלי והסתכלתי על המשפט שקיעקתי שם, 'אתה לא יכול לשנות את הקלפים שחילקו לך, אבל אתה יכול לשחק איתם חכם'
בשנייה אחת דפקתי לו ברכיה בין הרגליים והפכתי אותנו, לקחתי לו את האקדח וכיוונתי לראשו "פשש חזקה, רק חבל שנתתי לך לנצח" הוא אמר והפך אותנו שוב, אקדחו היה על ראשי,
האקדח זה הקלף
"אתה אוהב לשחק קלפים?" אמר והעברתי את מבטי אל המגירה שבה הסתתר הנשק של דנטה,
"מה?" הוא שאל מבולבל אך לא הסיט את האקדח מראשי "כמו שחשבתי" מלמלתי ובעטתי בבטנו, איגרפתי את ידי והכיתי את לחיו, ניצלתי את זה שהכאב היה בבטנו ופתחתי מהר את המגירה, הוצאתי את האקדח וכיוונתי לליבו, הוא כיוון לליבי וחיוך זחוח נפרש על פניו "אם אני מת, את מתה יחד איתי" הוא אמר וצחקתי, "אני חשבתי שדנטה בודק את החיילים שלו טוב טוב ולוקח את החכמים ביותר" אמרתי והמשכתי "אבל כנראה שלא, בוא אסביר לך משהו קטן, שתכניס משהו למוח הפיצי שלך, כשיורים למישהו בלב, הוא מת ישר. אין לו זמן להגיב ולירות גם בחזה שלי." אמרתי ולחצתי על ההדק, הכדור לא השתחרר, בדקתי את המחסנית והיא הייתה ריקה פאקינג שיט, הוא לקח את האקדח הריק וזרק לצד החדר, עלה מעליי והוריד את מכנסיי, כיוון את האקדח לאיברי היבש אך לבסוף ירד לקצת מעל כף רגלי וירה. פלטתי צעקת כאב ומיד נשמעו דפיקות בדלת "ניקה?? הכל בסדר שם?" החייל שעמד בתוך החדר מקודם שאל מחוץ לחדר, החייל שכיוון אקדח לראשי שוב, סימן לי לשתוק ולהמציא תירוץ, כך עשיתי בזמן שאני מדממת מרגלי "אני.. בסדר סתם ראיתי.. סצנה מפחידה" קראתי לעבר הדלת "בטוח?" "כן... כן..." מלמלתי וצעדיו נשמעו מתרחקים, החייל שהיה בחדרי לא חיכה והכניס את ידו לתחתון שלי, הוריד אותו במכה ולאחר מכן גם את החולצת סאטן שלי ואת החזייה שלי, הוא חפן את שדיי, ואנחת כאב יצאה מפי, הסתכלתי על המשפט שוב במפרק ידי, הפעם לא הייתי רגועה, הייתי לחוצה וחקרתי את החדר כדי לראות מה אוכל לעשות, לא היה כלום, שיכל לעזור לי להשתחרר חוץ מבעיטות, רק שרגל אחת קשור למיטה ורגל אחת עם כדור, אני מנסה להבין איך לא איבדתי הכרה מרוב הדם שאיבדתי אך מתעשטת ומכריחה את עצמי להתסכל על האנס שמולי "עזוב אותי ולא אגיד לדנטה כלום" אמרתי, שקר. "הלוואי והייתי מאמין לך" הוא אומר בקול זדוני ומתפשט, שם קונדום על איברו העומד אך הבינוני. "אני מת, השאלה אם זה או עכשיו, או אחר כך, מעדיף אחר כך. אחרי שאשיג את סיפוקיי" הוא אמר ורעד עבר בגופי, הצטמררתי ממילותיו. "מי שלח אותך? אס שלך אותך?" שאלתי והוא גיכך "את רוצה לדעת את האמת, כן, אס שלח אותי, הוא אמר לא לגעת בך, לעלף אותם ולהביא אותך אליו, אבל את כ"כ יפה, שלא הצלחתי להתאפק, אשיג את סיפוקי ואברח, לא אגיד לאס כלום," עוד רעד עבר בגופי, אס שלח אותו. אס שלח אותו להביא אותי אליו. "פתאום כבר לא אותה ילדה עם הפה החריף?, רק אלוהים יודע איך את רק בת 17 ואת מבוקשת על ידי שתי המאפיות הגדולות בעולם" "תפסיק.." מלמלתי, האוויר היה קשה, לא הצלחתי לנשום, לא הצלחתי להירגע והלב שלי דפק, הוא סטר לי. "את לא הולכת לישון עכשיו" הוא פקד וחדר לתוכי, צרחתי אל תוך ידו כשהוא הניע את אגנו בתוכי, "דיי, בבקשה!" צרחתי אל תוך פיו ודמעות התאספו בעיניי, איתרתי את אקדחו שמונח על השידה שלידי, והכרחתי את עצמי להעמיד פנים שאני בסדר, אני לא. סטרתי לו ולקחתי את האקדח, יריתי בראשו ושכחתי לשים על שקט את הרובה, הדלת נפרצה והחייל שעמד מחוץ לחדרי נכנס, מרחץ הדמים שהוא ראה העלה בו צמרמורות וגם בי "הרגתי אותו.." מלמלתי באימה "הרגתי אותו! אני רוצחת!" צרחתי והתפתלתי, בכיתי ולא הצלחתי לנשום, אני רוצחת אני רצחתי אותו.