47- ניקה

577 36 14
                                    

"תגידי איך זה שלא זכרתי אותך?" אני שואלת את דריה כשאנחנו בבית הקפה, "את לא זוכרת מה קרה?" היא שואלת טיפה מופתעת ואני מביטה בה בשאלה, "מה קרה..?" אני שואלת טיפה חושדנית, "כלום לא משנה" היא אומרת וקוראת למלצר, אני דופקת על השולחן, "מה קרה?" אני שואלת במעט תוקפנות, "בערך לפני אס, הוא חטף אותי, איים שיאנוס אותי אם לא אעשה את מה שהוא יאמר לי" אני מסמנת לה להמשיך, "הוא אמר לי לדרוס אותך, לפני שהתעוררת דיברתי עם הרופאה, היא אמרה שאת לא תזכרי הרבה דברים כשתתעוררי, שאולי יחזרו לך פלשבקים אבל לא הכל במלואו" היא מסבירה ואני נמלאת זעם, "אז זו שגרמת לתאונה?" אני שואלת בהלם, "את בוגדת! את מכרת אותי לידיים של אס!" אני מרימה את קולי וזוגות עיניים חודרות את עורי, "את בוגדת ושלא תחשבי שזה שאת אחותי יתן לך קלף מיקוח" אני אומרת ומסיטה את ראשי לצד, נמנעת מלהביט בה, "אני מצטערת אחו-" "סתמי" אני קוטעת אותה בזעם, שיחה נכנסת מדנטה ואני עונה, "מה?" אני שואלת בתוקפנות, "למה את עצבנית, הכל בסדר שם?" אני לא עונה, "התקשרת, מה רצית?" אני שומעת את החיוך הממזרי בקולו, "תפסנו את אס" הוא אומר ועולה חיוך זדוני על פניי, "מעולה, יש לנו איחוד"  "מה?" הוא שואל מבולבל ואני מגכחת, "תבוא לאסוף אותנו מהבית קפה, אשלח לך מיקום תבוא בהקדם" אני אומרת והוא מהמהם לאישור, אני מנתקת ומוציאה את האקדח מהכיס הג'ינס השחור שלי, מכוונת אליה מתחת לשולחן והיא שמה לב לזה, "ניקה את תתחרטי על זה" היא אומרת בקול אפל, לא בקול של אחיות, ואני מגלגלת עיניים.
אני אוזקת את ידיה מתחת לשולחן וקוראת למלצר, "חשבון בבקשה" אני מבקשת והוא חוזר לאחר כמה דקות עם חשבון ביד, אני מכניסה יד אל החזייה ומושיטה לו שטרות של כסף, עם טיפ וקמה, מושכת את דריה האזוקה איתי,

בחור גדול: אני בחוץ
בחור גדול: רואה אותך, למה דריה אזוקה
את/ה: בבית.

אני מתקדמת אל האוטו השחור של דנטה ומכניסה את דריה למאחורה, הנסיעה עוברת בשקט. "תיקח אותה לתאים" אני אומרת לאחד השומרים שמפוזרים בדירה, אני מרימה את החזייה ומרימה את רואי, הוא תופס בשד שלי ויונק.
"מה נסגר?" דנטה שואל אותי, אני מסתובבת אליו באדישות, "היא אחראית לאונס שלי" אני אומרת ונושפת ברעד, "מה?" הוא שואל ומתקרב אליי, "היא דרסה אותי, כשקמתי בבית חולים אס היה לידי, לא ידעתי מי הוא אבל הוא לקח אותי איתו לבית שלו ואנס אותי שנתיים, היא זו שגרמה לזה, הוא אמר לה שאם לא תעשה את זה הוא יאנוס אותה, הוא לא התכוון לזה, הוא פשוט ידע שהיא לא תסרב" אני אומרת ודמעות יוצאות מעיניי, "קאצורו, אני אגרום לשניהם לשלם על מה שהם עשו לך, אני נשבע" אני מסתכלת עליו במבט מלא דמעות, "תחבק אותי" אני מסתכלת על רואי שיונק מהשד שלי, "ואותו" אני אומרת ודנטה עושה כדבריי, "אני גאה בך כ"כ", הוא כורך את זרועותיו סביבי וסביב רואי ומנשק את ראשי.

---

היי יפות שלי, סליחה שלא העליתי ישר את הפרק וגם שהוא קצר, היה לי קשה לשבת ולכתוב.

לפרק הבא: 25 הצבעות

fall in love with youWhere stories live. Discover now