fall in love with you

45- ניקה

כן,  חתכתי את עצמי, יש כאלה שיגידו שאני מגזימה כי זה רק משקל.
אבל אין אבל, אולי באמת טיפה הגזמתי עם המחשבות האובדניות וראיתי בעיניים של דנטה שהוא דאג לי.

"הולכים לבית ספר?" לוסי שואלת ואני מהנהנת ולוקחת את התיק כמו שהוא, ואת העגלה של רואי. עם כל הדברים שהוא צריך, חיתולים מוצץ בקבוק, שמיכה קטנה.
"אחרי היריה ברגל הוא לא יעז להתעסק איתי" אני אומרת ללוסי ומרגישה את העיניים של אנדרי וויליאם עלינו, "כמה זמן נשאר?" שאלתי "שתי דקות" היא אמרה בהיסוס "רוצה קפה ועוגה?" שאלתי ואנדריי וויליאם דחפו אותנו בעדינות אל היציאה תוך כדי צחקוקים.
"אה רגע" לקחתי את רואי והלכתי לדנטה שבמשרד, הוא הביא נשיקה לרואי ונשיקה קצרה על שפתיי והלכתי חזרה אל לוסי אנדרי וויליאם,
"יאללה זזנו" אנדרי אומר ונועל את הדלת.

"הגענו" ויליאם אומר ואני מוציאה את העגלה של רואי מהתא מטען ומשחררת לו תחגורות מהכיסא,
אני נושקת לו לאף והוא צוחק, אני צוחקת חזרה ומניחה אותו בעגלה.
אני מסתכלת בטלפון מבטים חטופים ורואה שאנחנו מאחרים ברבע שעה, אנחנו מתקדמים אל השער ונכנסים לבניין שלנו, "אני חיה יותר שנים ממספר הימים שהיינו כאן" לוסי אומרת ואנחנו פותחות בצחוק, אני עולה במעלית עם העגלה ואנדרי וויליאם ממשיך עם לוסי במדרגות, כשאני נכנסת אל הכיתה אני ישר רואה שם את ריי, סאם, מריה, סנדרה, אריק ותומר.
אריק לוטש בי מבטים רצחניים ואני רואה שהרגל שלו הבריאה.
"כן לוסי וניקה הבאתם לנו מתנה?" היא מסתכלת על רואי והוא מחייך, "אוי איזה חמוד שבו שבו" היא אומרת לנו ואני הולכת לסוף הכיתה כדי שיהיה מקום לעגלה. אני שמה את העגלה ורואה את אריק מציץ אליה, הוא מחייך טיפה ואז מחזיר מבט של טינה, לך תזדיין מניאק.
"דומה לך, מכוער" קמתי מהמקום והתקדמתי אליו לוסי מחזיקה לי את היד כדי שלא אלך אליו, "הוא קרא לבן שלי מכוער?" אני שואלת אותה למרות שאני יודעת את התשובה והיא מהנהנת, אני עוזבת את היד שלה, ונעמדת מול אריק ותומר, אני באה לתת אגרוף לאריק ואנדריי עוצר אותי, "דנטה על הקו..." הוא ממלמל ואני לוקחת את רואי מהעגלה ויוצאת מהכיתה עם הטלפון , לא משאירה את רואי עם החלאות האלה, "מה דנטה?" אני אומרת באיפוק, "תירגעי, את לא נותנת לאף אחד שום אגרוף" הוא אומר "הוא אמר שרואי מכוער" אני אומרת בארסיות ומקפצת את הרגל, "אני אטפל בו בעצמי" הוא אומר ואני מגלגלת עיניים "אני יכולה גם לבד" אני אומרת ומנתקת.
נכנסת לכיתה שוב ומוציאה את האקדח מהכיס מראה שמה לו מול העיניים 'תיזהר' אני מסמנת בלי קול ויושבת במקומי, עם רואי עליי.

עברו שעתיים והגיעה ההפסקה, "לכי לקפטריה איתם אני הולכת להניק אותו וחוזרת" אני אומרת ללוסי והיא מהנהנת והולכת עם ויליאם, "הבוס מאוד עצבני כי ניתקת לו, הוא חושב שהרגת את הילד הזה" "הו תאמין לי שאני מסוגלת" אני נכנסת לשירותי הבנות והוא נשאר בחוץ, אני מרימה את החולצה ומורידה את החזייה ורואי מכניס את הפטמה לפיו ויונק.

אחרי קצת פחות עשר דקות אני מתלבשת חזרה ויוצאת מהשירותים, הוא מוציא גרפסים קטנטנים וחמודים בדרך.
"היי" אני מתיישבת ליד לוסי ומריה "היי".
"מועדון היום בערב אבל לא נראלי תוכלי לבוא את יודעת, יש לך ילד" אריק אומר בזלזול ואני מרסנת את עצמי.
"תקשיב יא חתיכת מזדיין יש לך מזל שאתה לא שרוע פה על הרצפה עם כדור ברקה כי אתה ככה קרוב לזה, אתה לא רוצה להיות חברים? לא צריך אבל תעשה טובה ותשתוק"
אני מלטפת את אפיו של רואי, "אנחנו נבוא" לוסי אומרת ואני צוחקת בהסכמה.

בחור גדול: ניתקת לי?
את/ה: כן
בחור גדול: חכי חכי מה יהיה בבית

איברי נרטב קלות ולוסי צוחקת מההודעה,

את/ה: אני הולכת למועדון עם לוסי, ריי,סאם,מריה,סנדרה,אריק ותומר.
בחור גדול: דבר ראשון ממש לא, את שלי הלילה
דבר שני אריק זה לא מי שנתת לו כדור ברגל?
בחור גדול: הוא חי בכלל?
את/ה: לצערי
את/ה: ואני כן הולכת
בחור גדול: את לא יש לך עונש לקבל
את/ה: על מה בדיוק
בחור גדול: ניתקת לי
את/ה: קטנוני
בחור גדול: איך עם רואי?
את/ה: בסדר, הוא ינק עכשיו
את/ה: חוץ מזה יש לך את תשע לתת לי עונש לא להתלונן
בחור גדול: את לא תגידי לי לא להתלונן קאצורו
את/ה: ביי ביי
בחור גדול: -_-
את/ה: >_<

"את לא שואלת את אמר?"
"לא אני פשוט מודיעה" היא מגכחת ואני איתה.
 
יש צלצול וכולנו קמים מכיסאות הקפטריה, "לא אכלת" לוסי אומרת את המובן מאליו ואני מהנהנת, "אני לא רעבה" אמרתי שקר. אני גוועת, "נו באמת ניקה אל תזייני לי תשכל אני יודעת שבדקת אתמול קלוריות, תאכלי משהו לפחות" אני מגלגלת עיניים ולוקחת חתיכה מהטוסט שלה.

פרק הבא 17 הצבעות ❓️🎀