"חשבתי לצרף אותך ללהקה שלנו!" לוק חייך מאוזן לאוזן.
"איזה להקה?"
"אני, מייקל, אשטון וקאלום. אנחנו להקה. אנחנו שרים ומעלים קאברים ליוטיוב" הסביר לוק "ופשוט חשבתי שהקול שלך יכול להוסיף הרבה".
שתקתי.
"כאילו רק אם את רוצה" הוסיף לוק והסתכל עלי. ראיתי בעיניים שלו כמה הוא רוצה שאני יסכים להצטרף.
"ממ.." חשבתי על זה לרגע. להעלות סרטונים שאני ישיר בהם? וכל העולם יוכל לראות אותי? אני לא שרה כל כך יפה לדעתי.. אבל זה יכול להיות כיף.. "אני מסכימה" החלטתי וחייכתי. מה אני כבר יכולה להפסיד.
"יש" לוק קפץ "אני אתקשר לאשטון לשאול מה דעתו".
בינתיים סיימתי להעתיק את הסיכום והתכוונתי ללכת כשלוק היה בטלפון.
אבל אז נזכרתי שזה היום הראשון שלי בסידני ואני ממש לא זוכרת את הדרך הביתה. שיט.
"לוק?" קראתי לו.
"כולם מסכימים, אבל הם רוצים לשמוע אותך שרה לפני" אמר לוק.
"אה.. כמו באודישן?" שאלתי בחשש.
"כן" הנהן לוק "אבל אל תדאגי, זה לא יהיה מאיים כמו בתוכניות מוזיקה".
צחקתי "אוקיי" אמרתי, אבל עדיין חששתי.
"גמרת את העבודה?" לוק הבחין בתיק הארוז שלי "את הולכת?"
"אה.. יש בעיה" אמרתי.
"מה הבעיה?" לוק קימט את מצחו.
"אני לא יודעת את הדרך הביתה" אמרתי בבישנות והסטתי את השיער למאחורי אוזני.
"אה, אין בעיה. אני אלווה אותך. אני מכיר כל סמטה בסידני. גרתי כאן מאז שאני זוכר את עצמי" לוק פתח את הדלת והתחיל לרדת במדרגות.
"תודה" חייכתי לעצמי וירדתי אחריו בקפיצות של שתיים שתיים.
לוק הכניס את הפלאפון לכיס האחורי שלו, זרק "להת'" לאמא שלו והוביל אותי מחוץ לבית.
"תודה שעזרת לי עם העבודה המחורבנת הזאת" אמרתי לו.
"בכיף" לוק דילג לצידי והעביר נושא ברגע "קאלום אמר שאפשר מחר לקבוע איפהשהו כדי שהם ישמעו אותך שרה ויחליטו על קאבר שנשיר ביחד".
"וואי מגניב" ניסיתי להסתיר כמה אני מפחדת. מאז ומעולם הייתי ביישנית, ולשיר מול ארבע בנים שהכרתי רק יום לפני, לא היה משהו שעשיתי בעבר.
"יהיה בסדר" אמר לוק, הוא כן שם לב "זה כיף".
"מה?"
"מוזיקה. לשיר. לנגן. אני אוהב את זה" לוק משך בכתפיו "אחים שלי חושבים שאני נשי מידיי בגלל זה".
צחקתי "אם ככה הם פשוט לא מבינים".
"זה בדיוק מה שאמרתי להם" לוק חייך "אבל את יודעת איך זה אחים, תמיד רבים".
"בהחלט" הסכמתי. עוד לא שכחתי את כל הפעמים שסוזן גנבה לי את הפלאפון ואת הספרים ואת מברשת השיניים ועוד כמה דברים.
לוק הוביל אותי במורד הרחוב. הלכתי אחריו. הגב הרחב שלו כיסה כמעט את כל שדה הראייה שלי. לפתע ראיתי אותו מרים את ידו ומנופף למישהו בהמשך הרחוב. הזזתי את הראש מעבר לכתפו וראיתי אותה במדרכה ממול. לקח לי כמה רגעים להיזכר שזו הנערה שישבה מלפני בשיעור.
"היי לוק" היא עפעפה בריסים מכוסים שכבות של מסקרה.
"היי" אמר לוק ואז הסתובב ופנה אלי "זאת קאמילה".
"ביי לוק אני ממהרת, נדבר אחר כך" קאמילה הלכה לכיוון השני, מדדה על עקבים.
ראיתי שלוק מרגיש שלא בנוח בחברתה ורציתי לדעת למה, אבל לא היה לי נעים לשאול.
"ממ.. אתה מכיר אותה" ספק שאלתי ספק אמרתי.
"כן" לוק נאנח "היא האקסית שלי, יצאנו כמעט חצי שנה".
"הו" לא ידעתי מה לומר.
את המשך הדרך העברנו בשתיקה. כשזיהיתי את הבית שלי נשפתי בהקלה "תודה לוק" אמרתי בשקט, אבל מספיק חזק כדי שישמע.
"היה נעים להכיר אותך, איימי" לוק חייך "נדבר מחר בקשר לאודישן שלך".
"זה לא אודישן אמיתי!" התעקשתי.
"איך שאת רוצה" הוא קרץ והלך. משאיר אותי בפתח הבית.
---------------------------------------------------
היי לכל הקוראים שלי שאני אוהבת הכי שבעולם!:)
אני אשמח אם תגידו לי מה דעתכם על הסיפור בינתיים.
אהה ואני מצטערת אם עצבנתי מישהו בגלל שאני משתמשת בקאמילה מפיפס הרמוני בתור "הדמות הרעה", אני לא באמת שונאת אותה שיהיה ברור! זה רק בשביל הסיפור:)
(חחחח זה יצא לי חרוז לול:)
נ.ב. אם תצביעו אני יהיה מאושרת, ואם אני יהיה מאושרת אני יעלה מחר עוד פרק;)
Love yaaaaaa bye
YOU ARE READING
חשודה - 5sos
Fanfictionלוק קם והתחיל לצעוד הלוך ושוב בחדר שלו "אוקיי אז יש לי רעיון" הוא אמר "אבל זה רק בגדר רעיון. אני צריך לשאול אותם אם הם יסכימו". "איזה רעיון? מי יסכימו?" שאלתי, מבולבלת. "חשבתי לצרף אותך ללהקה שלנו!" לוק חייך מאוזן לאוזן. *** איימי עוברת לעיר חדשה, ע...
