סוף סוף הגיע היום של ההופעה. לא הצלחתי להתרכז באף שיעור, וכשהגנבתי מבטים לשאר חברי הלהקה ראיתי שגם הם לא מקשיבים למורים.
קאלום ולוק היו בפלאפונים שלהם מתחת לשולחן, מייקל נרדם -אני מניחה שהוא לא ישן טוב בלילה מהלחץ- ואשטון לא הפסיק לתופף על השולחן עם העפרונות.
כשנגמרו הלימודים יצאנו במהירות מהכיתה. אשטון הסיע את לוק, קאלום ומייקל לפגוש את "All Time Low" ישר אחרי הלימודים. אני תיכננתי להצטרף יותר מאוחר כי הייתי צריכה לקחת את סוזן מהביביסיטר ולהחזיר אותה הביתה.
הלכתי לפארק, ניכנסתי בין העצים, ושם על ספסל, ראיתי את סוזן יושבת לבד.
"סוזי!" רצתי אליה "איפה הביביסיטר?"
"היא אמרה שהיא הולכת כי את באה" סוזן משכה בכתפיים והקפיצה את הקוקיות שלה.
"היא לא רצתה שישלמו לה?" שאלתי ספק את סוזן ספק את עצמי. זה היה מוזר. מי זאת הייתה בכלל? לא היה לי מושג, אבל היו לי דברים חשובים יותר לעשות מאשר לחקור ביביסיטריות.
"טוב, בואי סוזי, הולכים הביתה" אחזתי בידה ומשכתי אותה כדי שנגיע כמה שיותר מהר.
כשהגענו הייתי צריכה לחכות עם סוזן עד שג'ון יבוא להשגיח עליה. סוזן רצה לשחק בברביות שלה, ואני הלכתי להתארגן.
התקלחתי, יבשתי את השיער בפן, לבשתי סקיני שחור, גופייה כסופה ונעלי ד"ר מרטינס סגולות, והתאפרתי.
ברגע שהייתי מוכנה שמעתי את הדלת למטה נפתחת.
"הגעתי" ג'ון קרא.
לקחתי את הגיטרה והתיק שלי וירדתי למטה בריצה.
"להתראות ג'ון" חיבקתי אותו.
"בהצלחה" הוא חייך אלי "אני אבוא יותר מאוחר לראות אתכם על הבמה" הוא הבטיח "אני גאה בך".
הכנסתי את הכתובת שבה תתקיים ההופעה באפליקציה של חיפוש מפות. עוד לא הכרתי את כל סידני, אבל קיוויתי שאני אצליח להגיע בלי לתעות יותר מידיי.
צעדתי במהירות בסמטה צרה לפי הדרך שהייתה כתובה במפה. לא רציתי לאחר לבדיקת סאונד.
היה נדמה לי ששמעתי לחישות מאחורי. הסתובבתי אבל לא היה שם אף אחד.
הגברתי את הקצב.
בום. התנגשתי במישהו. הסתובב לי הראש. הרגשתי מישהו מושך אותי ביד.
"היי" ניסיתי להשתחרר אבל האחיזה התחזקה. לא ראיתי את הפנים שלו. הוא לבש ברדס משוך נמוך. הוא החזיק את הגיטרה שלי.
"תחזיר לי את הגיטרה ותעזוב אותי!" צעקתי וניסיתי לבעוט לכיוונו. הוא משך חזק יותר והמשיך לשתוק.
הוא הוציא מטפחת מהכיס ולפני שהסתפקתי לזוז היא הייתה קשורה לי מסביב לפה.
נאנקתי ובעטתי לו בבטן. הוא נפל. התכופפתי לקחת את הגיטרה.
אבל יד עם כפפה תפסה אותי ברגליים והפילה אותי. ראיתי הבזק של מתכת והרגשתי משהו קר. הרמתי את מבטי לראות אזיקים ננעלים על הרגליים שלי.
דמעות התחילו לזרום מהעיניים שלי. ניסיתי לצעוק אבל הבד חסם את הקולות. ניסיתי להרביץ לו אבל הוא תפס גם את הידיים שלי ואזק אותם.
למה לעזאזל זה קורה לי? למה היום? מה הוא רוצה ממני? הפנים שלי היו ספוגות בדמעות ואבק.
הייתי מיואשת.
שכבתי על המדרכה, מובסת. אף אחד לא הגיע להציל אותי.
החוטף שלי קם ומשך אותי לעמידה. רעדתי מבכי. לא רציתי ללכת.
החוטף הוציא מפתחות. האמר שחור עם חלונות כהים צפצף מעבר לכביש.
הוא משך אותי והכניס אותי לתוך הרכב, נכנס אחרי וסגר את הדלת.
מה עכשיו? הוא הולך לרצוח אותי? לאנוס אותי? גרוע מכך? יש גרוע מכך?
הוא קשר אותי חזק בחבלים עד שלא יכולתי לזוז.
ורק אז הוא הוריד את הברדס...
------------------------------------------------------
אעאעאעאע אוקיי אז בימים הבאים אני יעלה כל יום פרק כי אני יודעת שאתם במתח!
נ.ב. מנחשים מי זה החוטף?
YOU ARE READING
חשודה - 5sos
Fanfictionלוק קם והתחיל לצעוד הלוך ושוב בחדר שלו "אוקיי אז יש לי רעיון" הוא אמר "אבל זה רק בגדר רעיון. אני צריך לשאול אותם אם הם יסכימו". "איזה רעיון? מי יסכימו?" שאלתי, מבולבלת. "חשבתי לצרף אותך ללהקה שלנו!" לוק חייך מאוזן לאוזן. *** איימי עוברת לעיר חדשה, ע...
