Dreadful (falcon valley 3)

פרק 10

פרק 10-
קודי-
״קדימה, קודי! עבודת רגליים! עבודת רגליים!״ המאמן צעק לעברי.
נסיתי להתרכז בתרגיל ולא להכנס בקונוסים שהונחו על הדשא הטרי והירוק. זה היה קשה. עבר עליי שבוע קשוח והיום הזה לא יהיה גם הליכה בפארק. אסור היה לי לחשוב על זה עכשיו. הייתי צריך להתרכז באימון. בשבוע הבא יהיה המשחק שלנו נגד אחת היריבות הכי קשות שלנו מ-מריפוסה ביץ׳ והייתי נחוש להשיג ניצחון. עשיתי סוויץ׳ בראש ונכנסתי לתוך המשחק. זה מה שעשיתי בכל פעם שהיה לי קשה. ניתקתי את הרגש והשתמשתי בראש. מאותו רגע המאמן לא העיר לי אפילו פעם אחת עד סוף האימון. נתתי את כולי וזיעה זלגה ממצחי. שמעתי ברקע את אלינור מעודדת אותי מהיציע. היינו דבוקים אחת לשני כמעט כל השבוע. בכל זמן שהיה לי פנוי הכנסתי אותה. למדנו יחד וזה אפילו הוסיף לנו עוד זמן איכות. לקחתי אותה לדייט ונזכרתי למה היא משכה אותי מההתחלה. היא הייתה אינטליגנטית ואשת שיחה. היינו לנו תחביבים דומים. היא הייתה ממוקדת מטרה והיה לה אכפת ממני. היא הייתה מתחשבת ומנומסת. והיא התמסרה לי מחוץ ובתוך המיטה. היא הייתה הפרטנרית המושלמת.
״היית מדהים״ היא החמיאה אחרי שהאימון הסתיים.
״תודה״ חייכתי אליה.
״עכשיו לך להתקלח. אתה מריח כמו בואש סרוח״ היא דחפה את חזי בשעשוע.
עשיתי כדבריה והתקלחתי. היא חיכתה לי בחנייה קוראת ספר על מדעי המוח בזמן שישבה על מכסה המנוע של הרכב שלי.
״למה קריאה זה כל כך סקסי?״ חייכתי וחיבקתי אותה מאחור מושך את תשומת ליבה.
״אינטלקט זה הדבר הכי לוהט שאני מסוגלת לחשוב עליו״ היא חייכה ונישקה אותי.
״אני מסכים״ הנהנתי והמשכתי לנשק אותה.
אחרי כמה דקות היינו כבר צריכים לזוז. היה לה פגישה של מועדון שוחרי המדע ואני הייתי צריך לנסוע לפורטר.
״נתראה מחר, בייב. אוהבת אותך״ היא נישקה אותי נשיקת פרידה.
״נתראה. אוהב אותך״ צפיתי בה נעלמת לתוך אחד מהבניינים של בית הספר לפני שנכנסתי לרכב שלי.
הייתי צריך לקחת אויר ולהזכיר לעצמי שאני צריך לשמור על פאסון. עבר שבוע מהפעם האחרונה בה דיברנו. הוא התעלם מההודעות והשיחות שלי ולא הגיע לבית הספר כל השבוע. נסיתי לעשות מה שיכלתי בעבודה שלנו. אבל לצערי הודעתי ביני לביני שאני זקוק לו. אז החלטתי למחול על כבודי ולנסוע עד אליו. אחוזת בלאמי הייתה בדיוק כמו בפעם האחרונה שבה ביקרתי. מאיימת מבחוץ. צלצלתי בפעמון ואת הדלת פתח ברונקס, אחיו הצעיר של פורטר.
״היי ברונקס, מה קורה?״
״טוב. מה איתך קודי? באת לפורטר?״ משום מה היה לו חיוך קטן על הפנים.
״כן. הוא לא עונה לטלפונים ולא הגיע לבית הספר כבר שבוע. יש לנו דד ליין לעבודה משותפת״ הרגשתי את הצורך להסביר.
״הבנתי. הוא בחדר שלו, למעלה. אתה כבר מכיר את הדרך״ ברונקס הזמין אותי להכנס במחוות יד.
״תודה״.
עליתי לחדר של פורטר ונקשתי על הדלת. הייתי צריך לנקוש עוד פעמיים לפני שהדלת נפתחה וראשו של פורטר הציץ מהפתח. הוא היה נראה... מסטול. ובאותה נשימה גם מאוד טוב. הוא היה עירום מהמותניים ומעלה. לבוש רק בבוקסר בצבע ורוד לוהט ושערו היה פרוע. גופו נצץ מדוק של זיעה. אולי הוא פשוט חולה.
״אה, אתה עדיין בחיים״ נסיתי לשמור על טון קליל ומבודח.
״לצערך עדיין לא לקחתי מנת יתר״ הוא סימן וי באצבעות וחיוך מזויף על שפתיו.
״אל תגיד את זה אפילו בצחוק!״ נזפתי בו.
״למה לא? זה היה עושה לך חיים קלים״ הוא משך בכתפיו.
״בחייך פורטר... אנחנו יכולים לדבר ברצינות?״ קיוויתי שהוא יענה לבקשתי.
״מי בדלת, פורט? עוד מישהו שרוצה לשחק איתנו?״ קולו שואל מתוך החדר וגורם לי מיד להכנס למגננה.
יש מישהו בחדר שלו.
״הוא עוד לא החליט, שון״ פורטר גיחך.
״כבר סיפרת לו כמה כיף איתנו?״ הקול שהיה כנראה שון צחק צחוק מתגרה.
״אני אעדכן אותו״ פורטר השיב.
אני מיד נכנסתי למגננה. מה הולך כאן?.
״יש לך אורחים? אם כן אני אחזור בזמן מתאים יותר״ לקחתי צעד אחורה פיזית וגם מנטלית.
״אני חושב שזה הזמן המושלם״ ניצוץ שובב ומרושע נדלק בעיניו.
הוא תפס בידי ומשך אותי בהפתעה אל החדר.
הוא היה הפוך כמו שזכרתי אבל בניגוד לפעם הקודמת על המיטה שלו היו שני גברים עירומים. שניהם היו בלונדינים עם עיינים כחולות. ואחד מהם היה דיי דומה לי. מיהרתי להסיט את מבטי.
״מה הולך כאן??״
״הו הוא חמוד״ קול שונה מזה של שון הגיע לאוזניי.
״חמוד מאוד״ שון הסכים.
״ברור שזה זמן גרוע. אני הולך״ משכתי את ידי מאחיזתו של פורטר ומיהרתי להמלט מהחדר.
״הו דרמטי״ שון לעג מאחורי גבי.
אני מיהרתי במורד המדרגות וברחתי מהאחוזה בשיא המהירות.
״היי קודי! קודי!״ פורטר קרא אחריי.
התחשק לי להכנס לרכב ולהשאיר אותו מאחור עם מה שזה לא יהיה שהלך לו בחדר אבל בכל זאת נשארתי. הסתובבתי אליו. הוא עמד בשביל הגישה עדיין בבוקסר בלבד.
״מה אתה רוצה?״ נבחתי לעברו בחוסר סבלנות.
״אל תלך״ פתאום כל הפוזה והצחוק נפלו מפניו.
״אתה עסוק. נדבר כשתתאפס על עצמך, פורטר״ הנדתי בראשי.
״אני מצטער״ הוא תפס את ראשו ופתאום התנדנד אחורה.
מיד תפסתי אותו ודאגתי לייצב אותו.
״אתה בסדר?״ שאלתי בדאגה ובחנתי את פניו החיוורות.
״לא. אני בכלל בכלל לא בסדר, קודי״ הוא נאנק.
״בןא נכנס פנימה. נשטוף פנים ונביא לך מים״ עזרתי לו להכנס בחזרה לבית ולשבת על הספה.
הוא רחרח את צווארי כשעזרתי לו להתיישב ונאנח אבל החלטתי להתעלם והבאתי לו מים קרים מהמטבח.
הוא שתה ונשען לאחור על הספה.
״יותר טוב? אתה צריך עוד משהו?״ תהיתי בדאגה.
״למה אתה חייב להיות כזה טוב?״ הוא התלונן.
״אני לא כזה טוב כמו שאתה חושב, פורטר״ נאנחתי.
״לא אתה אפילו יותר טוב, קודי. אתה מאמין לי?״ הוא הסתכל לי בעיינים כששאל.
״אתה ממש גמור, אה?״
״לא מגיעים לי דברים טובים, קודי. אף פעם לא הגיעו לי דברים טובים״ הוא מלמל.
״אתה מדבר שטויות. בבקשה תשלח לי הודעה כשתהיה פנוי לדבר ברצינות. ותדאג לעצמך, פורטר. מה שאתה עושה לא בריא ובטח שלא יפתור לך את הבעיות״ טפחתי על כתפו והתכוונתי לקום אבל הוא תפס את ידי.
״אני אוהב שאתה נוגע בי״ הוא תפס את כף ידי והעביר אותה לאט על כתפו החשופה הלוך ושוב.
״תשחרר את היד שלי, פורטר״ ביקשתי ונסיתי לנשום באופן תקין ולהאיט את קצב ליבי.
״תשחרר את הלב שלי, קודי״ הוא ביקש.
״אם זה בקשר למה שקרה לפני שנים בחדר שלך אז חשבתי שהבנת אז... אני לא... פשוט לא״ משכתי את ידיי ונסיתי להבין מה בדיוק הולך פה.
״אני יודע, קודי. אני אידיוט מזוין. פתאטי לא?״
״זה בסדר. נוכל פשוט להיות חברים. בלי משחקים מטופשים ובלי סרטי פורנו ורמיזות מיניות. פשוט חברים. טוב?״ חייכתי אליו חיוך מאומץ.
זה היה נכון. להיות חברים. כמו שאני חבר של כולם. אני אהיה גם חבר שלו. לא הייתה לי ברירה.
״טוב״ הוא הסכים.
״מצוין. עכשיו אני אלך ומחר אני אבוא אלייך אחר הצהריים. נדחוף קדימה ונסיים עם העבודה״ הושטתי את ידי ללחיצה.
הוא לחץ את ידי ואז משך אותי בהפתעה לחיבוק. נתתי לו לחבק אותי. הוא היה מסטול וכנראה לא ממש מודע למעשיו. גופו היה בנוי היטב אבל החיבוק עצמו היה רך ומקבל. הוא עטף אותי בזרועותיו.
״אתה הכי טוב, קודי. כוכב זהב. והריח שלך? המממ עשר מתוך עשר״ הוא התרפק עליי.
משום מה הסמקתי. הרגשתי את ליבי מאיץ לשמע המחמאה. זה היה אמור להרגיש מביך ולא טבעי אבל זה היה ההפך לחלוטין. זה הרגיש טוב. נכון.
״יהיה בסדר, פורטר״ מלמלתי.
״כן״ הוא הסכים.
התחבקנו עוד דקה ארוכה לפניי ששברתי את החיבוק. פורטר נשען לאחור בספה ועצם את עייניו. אני סקרתי לכמה שניות את גופו החשוף. הוא היה נראה טוב. לא פלא שהוא הצליח לעשות שלישיות על בסיס יומי. הנדתי בראשי מעיף את המחשבות הדפוקות הללו. כל עוד הוא משתף פעולה זה בסדר. יצאתי מאחוזת בלאמי בתחושת ניצחון ועוד כמה תחושות שלא התחשק לי לנתח. ממש.