Dreadful (falcon valley 3)

פרק 15

פרק 15-
פורטר-
פלקון וואלי הייתה שלווה בשעה הזו. פנסי הרחוב וכמה דמויות בודדות צצו פה ושם כשהבטתי מחוץ לחלון הרכב של קודי. הרדיו פעל בווליום נמוך ו ocean eyes של בילי אייליש התנגן. אצבעותיי נחו על שפתיי רק כדי לוודא שמה שקרה היה אמיתי. שבאמת התנשקנו. זה היה פאקינג דרמטי. נישקתי הרבה אנשים בחיי. אף נשיקה לא הייתה מונעת מרגש. חוץ משתיים ושתיהן היו עם קודי. הייתה לי הרגשה נוראית ששתיהן יובילו לאותה תוצאה הרסנית- שיברון לב ואכזבה מטורפת. כשהוא עצר את הרכב מול הבית שלי רציתי שהנסיעה הזו תמשך לנצח. רציתי להעמיד פנים שהתנשקנו ועכשיו אנחנו נוסעים יחד ומקשיבים למוזיקה כמו זוג. ושלפני שהוא יוריד אותי בבית הוא ינשק אותי שוב ואני אאחל לו לילה טוב ואבקש ממנו לחלום עליי לפני שאכנס לבית מרחף על הענן השביעי. ואז נתכתב עד השעות הקטנות של הלילה בלי הפסקה וחלק מזה יהיה סקסי להפליא ואילו החלק השני מתוק להפליא. אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד.
״קודי, אני...״
״בבקשה לא. בבקשה״ הוא הניד בראשו ולא העז אפילו להביט בי.
הייתי כזה פאקינג חרא. שוב עשיתי טעות שלא תהיה ממנה דרך חזרה. הרגשתי אותו חומק לי מבין האצבעות ולא ידעתי איך אתמודד עם זה שוב.
״סליחה, קודי. אני באמת מתנצל. לא הייתי צריך לעשות את זה. זו הייתה טעות ו...״
״אני באמת לא רוצה לדבר על זה, פורטר״ קולו הצלול והכבד מילא את הרכב.
״אל תעשה את זה, קודי....״ התחננתי.
״לא עשיתי כלום. בבקשה צא מהרכב שלי, טוב?״ הוא המשיך להביט קדימה ולפת את ה-הגה עד שמפרקי אצבעותיו הלבינו.
״איבדתי אותך, נכון?״ זה הרגיש כאילו מישהו פילח את מה שנותר מליבי.
״אני לא יודע. אני צריך זמן ומרחב לחשוב על זה״ הוא אמר בשקט.
״איבדתי אותך״ דוק של דמעות כיסה את עייני.
״בבקשה לך הביתה, פורטר״ הקול שלו היה שטוח וחסר חיות.
״אם זה שווה משהו להיות חבר שלך זה הדבר הכי טוב בעולם. הייתי יכול להסתפק בזה לנצח רק כדי להיות באור שלך, קודי. אתה מושלם. אתה הדבר הכי טהור וטוב שיצא לי להכיר. ואני תמיד דופק את זה. לא רציתי שזה יקרה. סליחה״ לא יכולתי יותר לשלוט בדמעות שלי כשקפצתי מהרכב שלו וטרקתי אחריו את הדלת.
ברחתי אל תוך האחוזה ואז אל החדר שלי. נעלתי אחריי את הדלת וצללתי למיטה קובר את ראשי בכרית. מיררתי בבכי לתוך הכרית. הנשיקה עם קודי הייתה בכל המחשבות שלי. גופו צמוד לגופי, חום שפתיו, הטעם שלו, ההרגשה שהתפשטה במהירות בכל גופי כמו זרם חשמלי ופרץ גלקטי. הרגשתי כאילו הנשיקה שלנו עושה ניסים ומגשימה משאלות. זה היה מגוחך אבל אמיתי. אהבתי את קודי מגיל 12. מהרגע שהבנתי שאני שונה. בשבילי הוא היה התקווה. השמש, הירח וכמה כוכבים. לאבד אותו שוב היה קשה מנשוא. הלילה הזה התחיל גרוע והסתיים גרוע יותר. התיזמון שבו טומי צץ מולי פאקינג מוטעה. כל הזכרונות הרעים חזרו אליי בבת אחת. כל הטרגדיות הארורות שהפכו אותי לדפוק שאני. משכתי את הדוב הגדול שנשען על הקיר ליד מיטתי. פתחתי את הרוכסן מאחורה והוצאתי את בקבוק הוודקה הסגור ואת השקית האטומה עם הכדורים. דפקתי 3 כדורים ברצף עם כמה לגימות של וודקה. תוך דקות הרגשות שלי התעמעמו והפכו לחסרי צורה. חסרי טעם. הרגשתי ריק כמו חור שחור. בהיתי בתקרה שהתנדנדה מעליי כמו ברעידת אדמה. ואז הגיע השקט המבורך. שחור ואפלולי וכל כך פאקינג טוב.
כנראה ישנתי במשך המון זמן כי כשאני מתעורר הפה שלי יבש. ודרך התריסים חודר אור של שקיעת ערב. אני מתיישב במיטה ובודק את הטלפון. הייתי באפילה המבורכת יותר מיום שלם, כמעט יומיים ליתר דיוק. היה לי מזל שג׳סטין נאלץ לנסוע לפריז לאיזה שבוע של עסקים. מישהו השאיר על השידה ליד המיטה שלי קנקן מים גדול, כוס וחטיף שוקולד.
שתיתי את המים, אכלתי את השוקולד ונכנסתי להתקלח. כשיצאתי מהמקלחת עטוף במגבת קריד חיכה לי. הוא ישב על כיסא המחשב שלי ודפדף בטלפון שלו.
״ברוך השב לעולם החיים״ הוא לעג לי.
״עוף מכאן״ הזהרתי אותו.
״הייתי מעולף כמעט יומיים. אם נראה לך שאני מתחפף בלי לדעת מרגע אז כנראה הסמים שיבשו לך את המוח על אמת״ קריד מגחך.
תלשתי את המגבת מגופי, התנגבתי ושמתי על עצמי בוקסר ומכנסי טרנינג.
״זה לא עניינך, קריד״ אני מזהיר אותו.
״קודי עצבן אותך?״
״לא עניינך״ נהמתי.
״הוא עצבן אותך״ קריד חייך חיוך ניצחון.
״אתה לא צריך לנשק את התחת של ולנסיה או משהו?״
״אל תהפוך את זה עליי. מה קרה?״
״התנשקנו ועכשיו הוא לא רוצה לשמוע עליי. טוב לך?״ זרקתי בעצבים.
״מה?״ מצחו התקמט ב-בלבול.
״אני לא חוזר על זה שוב״ הנדתי בראשי.
זה היה כואב מידי. פצע פתוח ומדמם.
״איך זה קרה?״
״דיי להיות סבתא רכלנית. תתעסק בחיים שלך, אחי״ יריתי.
״תענה לי״ הוא דרש.
הייתה שתיקה ארוכה. ארוכה מידי. התיישבתי על המיטה וערסלתי את ראשי בין כפות ידיי.
״אני נישקתי אותו. הוא נישק אותי בחזרה. אלו היו הרגעים הכי יפים וטובים בחיים שלי. פעם ראשונה מאז שאמא מתה שהרגשתי ככה. ואז הוא ראיתי את העיינים שלו... הפחד, הספק, העצב, האכזבה, הכעס... לא היה שם דבר אחד חיובי בשבילי. הוא בחיים לא יחזור להיות בחיים שלי. איבדתי אותו לנצח״ איגרפתי את ידיי והרגשתי שמתחשק לי למות.
בדיוק כמו שהרגשתי כשהבנתי שהוא עזב כשהיינו בני 14. אז הייתי מטומטם וחסר ניסיון ועשיתי משהו שהוביל אותי לזרועותיו של טורף אכזרי. טורף שפגשנו במסיבה ההיא. כל מה שידעתי עליו זה שקראו לו טומי ושהוא לא ידע מה משמעות המילה ׳לא׳. שהוא שלח ממני את זכות הבחירה.
ועכשיו הוא גם לקח ממני את קודי.
״פאק, פורטר״ קריד נראה שבור בשבילי.
הוא ידע מה זה לאבד את אהבת חייו. הוא ידע מה זה לשלם ביוקר על הטעויות שלו.
״אני רק רוצה לנוח קצת, טוב?״
״זה שם קוד לקחת עוד כדורים ולהתעלם מהסיטואציה?״ הוא הרים גבה.
״זה יותר טוב מלהתעלל במישהי שזה לא הגיע לה במשך שנים״ עקצתי אותו.
״בסדר. רק שתדע שאני פה. ושאני חושב שאתה טוב מספיק ומגיע לך לאהוב מישהו שיאהב אותך חזרה. גם אני חוויתי אהבה חד צדדית. זוכר שולנסיה לא שמה עליי קצוץ ואני הייתי משוגע עליה? אז אני יודע מה אתה מרגיש. יש לך עם מי לדבר. חוץ מזה גם ליין ומתאו איתך. היינו שם בטוב וגם ברע ונמשיך להיות״ הוא טפח על גבי לפני שיצא מהחדר.
רציתי לתת לו לתמוך בי, לתת לו להראות לי איך להרגיש יותר טוב. אבל זה היה קשה מידי. עשיתי מה שהייתי הכי טוב. ברחתי שוב לתהום האפלה. עם וודקה וכדורים. השבוע חלף לאט בתוך ענן סמיך של אי מודעות. קריד ניסה לדאוג שאוכל ואשתה אבל לא רציתי כלום. ישבתי על המיטה שלי והתכוונתי לקחת עוד מנה של כדורים אחרי שהתקלחתי ואכלתי משהו קטן. ואז הטלפון שלי צלצל. התכוונתי להתעלם ממנו אבל השם שהציץ מהמסך גרם לי להחסיר פעימה. קודי.
״הלו?״
״היי פורטר״ קולו היה מלא בחשש.
״היי קודי״ הקול שלי היה מלא תקווה.
הוא יסלח לי על זה? תודה לאל. תודה שבראת אותו עם לב ענקי.
״אתה פנוי?״
״כן״ עניתי ללא היסוס.
״אני יכול לבוא אלייך עכשיו?״
״כן״ בלי לחשוב בכלל שוב.
״אוקיי. אני מגיע.״
ניתוק. פאק. הייתי חייב לסדר את החדר המטונף הזה. ולהתאפס כמה שיותר מהר. ולהכין נאום שהמילה סליחה נמצאת בו לפחות 80 פעם. היה לי סיכוי. היה לי סיכוי שקודי ישאר בחיים שלי. זה כל מה שאי פעם רציתי.