Dreadful (falcon valley 3)

פרק 12

פרק 12-
פורטר-
״אתה מוכן?״ קודי הציץ לעברי ובידו החזיק את העבודה שלנו מקופלת.
עבר שבוע והמורה שלנו החזיר את העבודות עם ציון בסוף השיעור. קודי חיכה שכולם יסיימו לראות את הציונים שלהם ויתפנו מהכיתה לפני שאנחנו נראה את הציון שקיבלנו.
בחיים לא היה אכפת לי מהלימודים. לא אהבתי ללמוד ולא הייתה לי מטרה אקדמית מעולם כמו ליין לדוגמא או כמו מתאו או קודי. אבל עכשיו הרגשתי לחוץ מעט. בשביל קודי. ידעתי שזה חשוב לו. ולא רציתי לאכזב אותו לשם שינוי.
״אני מוכן״ הנהנתי.
הוא פתח את הדפים המקופלים ומיד חיוך יפה מאין כמוהו האיר את פניו.
״מצוין! עשינו את זה, פי!״ הוא הניף את ידיו בשמחה מעל ראשו.
״עשינו את זה, קוד!״ לא יכלתי להמנע מהשמחה שהציפה אותי למראה האושר שלו.
״אמרתי לך שאם אתה רוצה אתה יכול להשיג הכל״ הוא התנגש בזרועי עם זרועו וזרם חשמלי חלף בגופי.
״ועכשיו סוף כל סוף תוכל להיפטר ממני״ חייכתי חיוך ריקני.
השגנו את המטרה ועכשיו? עכשיו כבר לא היה לו צורך בי. ידעתי שהשעון מתקתק על הקשר השברירי שבנינו. הוא השיג את הציון שרצה ואני הפכתי לחדשות של אתמול.
״שוב אתה מדבר שטויות? כבר אמרתי לך שאנחנו חברים. אם בא לך לבלות מחוץ ללימודים יש לך את המספר שלי. אם תצטרך אותי אהיה שם. אני לא הולך לשום מקום לפחות עוד סוף שנת הלימודים״ הוא שוב שולח אליי חיוך אדיב ונחמד.
הוא שוב משתמש במילה הנבזית משורש ח.ב.ר והוא שוב מזכיר לי שיש לו תוכניות גדולות אחרי שהלימודים יסתיימו. אני מנסה לא להראות כמה כל מילה שלו חודרת לי מתחת לעור ומשפיעה עליי.
״כן... אנחנו חברים״ אני ממלמל מתחת לאף.
ואז ליין נכנס לכיתה. מבטו מרפרף בנינו. אני יודע על מה הוא חושב. אבל זו לא הסיטואציה, זו כנראה לעולם לא תהיה אלא אם כן מדובר בחלומות או בפנטזיות שלי.
״היי חברים. אני מבין שהעבודה הוכתרה כהצלחה״ ליין מחייך אבל אני רואה מה רוחש תחת החיוך ה׳חברי׳ שלו.
״מצוין״ קודי נופף בגאווה בפיסת הנייר.
הלב שלי התרחב מהידיעה שעזרתי להשיג את הציון הזה ולא הייתי מכשול.
״המצוין הראשון שלך מכיתה ד׳. כל הכבוד פורטר!״ ליין טפח על גבי חזק מידי.
״לך להזדיין״ דחפתי אותו ממני.
״טוב אני חייב לזוז. נתראה פי, ליין״ קודי אסף את התיק שלו ויצא מהכיתה משאיר אחריו שובל של ריח נעים.
״פי? ממש התקרבתם״ ליין מרים את גבותיו ברמיזה.
״הוא נותן כינוי לכל בן אדם שני ומתחבר עם כולם. הייתי משאיר את הרמיזות שלך לפורטר בן ה-14 שעוד היה מאמין שיש לו סיכוי״ נחרתי ב-בוז.
מבלי להזכיר את התרגילים העלובים שעשיתי לו עם הסטוצים שלי, עם הפורנו ועם צעצועי המין בניסיון פתאטי להוציא ממנו משהו.
״שנינו יודעים שאתה אובססיבי, פורטר״ ליין לא קנה את ההצגה שלי.
״אז? זה לא כאילו יש לי מה לעשות עם זה. תפסיק לחפור לי, ליין. בוא נלך להוציא קיטור בחדר הכושר. זה יסתום לך קצת את הפה״ אספתי את התיק שלי ולא חיכיתי לו כשיצאתי מהכיתה.
ליין הלך אחרי בשתיקה. כבר כמעט חודש שלא היה לי שום סוג של מגע מיני חוץ מאשר עם היד שלי והתסכול הצטבר בי. עכשיו אימון חסר פרופורציות של ליין דווקא התאים לי.
נכנסנו לחדר הכושר וכמו תמיד אנשים התחילו לתלות בנו עיינים. פעם הייתי מחזיר מבטים, אפילו לבנות שלא קלטו שאני משחק בצד השני אבל היום לא התחשק לי לפלרטט. או להסתכל על אנשים אחרים. ליין התחיל עם הסטים הקבועים שלו. אני בדרך כלל התחלתי בקליל על אופניים או הליכון לפני שהצטרפתי אליו. היום עשיתי בדיוק מה שעשה. דחקנו בעצמנו מעבר לקצה. זה היה כואב, שורף ומיוזע. הרגשתי כמו אטריה שהשאירו במים יותר מידי זמן בסוף האימון. שכבתי על ספסל מאורך ונסיתי להסדיר נשימה בזמן שליין דיבר עם אחת הבנות שמשכו את תשומת ליבו. בלונדינית לבושה בסט לבן ספורטיבי וצמוד.
״היי״ פתאום הופיע מעליי פרצוף מחויך.
הבחור היה נראה טוב. לא ניתן להכחיש. עור כהה, גבוה ועם שרירים מרשימים. פעם הייתי קופץ על המציאה אבל היום? למרות הבצורת המינית שלי לא התחשק לי כלום.
״היי״ החזרתי חיוך כדי להיות נחמד.
הוא ניסה לפלרטט אבל אני הדפתי אותו. הוא הבין את הוייב מהר והלך עם הזנב מקופל בין הרגליים.
״מה זה היה?״ ליין הרים גבה.
״לא הטעם שלי״ שיקרתי.
״בול פאקינג שיט. קודי דפק לך את המוח, אחי״ ליין הכריז ולגם מהמים שלו.
״הוא לא דפק כלום. ההפך. אני יודע להגיד לא ולא להיות חזיר. מה רע בזה? חשבתי שאתה מתנגד למין כמקור לשחרור לחצים?״ התיישבתי ונעצתי בו מבט.
״אני זה לא אתה, פורטר. אין לי מושג מה עובר לך בראש אבל זה מסוכן. אתה לא יכול לתלות תקוות בבחור״ הוא דיבר ברצינות תהומית.
אני ניגבתי את הזיעה ממצחי ופניי. ואז הטלפון שלי רטט בכיסי. הוצאתי אותו והצצתי למסך.

קודי:׳מחר אני והחברים הולכים לראות את הסרט החדש של מלחמת הכוכבים. בא לך לבוא איתנו?׳

המוח שלי אמר שאני צריך לשחרר אבל הלב שלי לקח את המושכות. כתבתי שאבוא ואז עלה לך חיוך מטומטם על הפנים.
״אני פשוט לא רוצה שתפגע, אחי״ ליין שעמד מאחורי וקרא כל מילה.
״אני ילד גדול ואני יכול לדאוג לעצמי״ משכתי בכתפיי.
״אם זה מה שאתה אומר לעצמך״ הוא גלגל עינים.
״בוא נזוז״ קמתי ממקומי עדיין מותש.
הלכנו למלתחות, עשינו מקלחת קצרה והחלפנו לבגדים נקיים לפני שנסענו לבית של מתאו. פעם היינו מבלים באופן קבוע במרתף שלו אבל מאז עברו הרבה מים בנהר. קריד עדיין היה פצוע ברמה דיי מגבילה, מתאו בילה את מרבית זמנו בלהיות תקוע בתחת של חברה שלו, ליין היה במירוץ התמידי לרצות את ההורים הבלתי ניתנים לריצוי שלו במיוחד אחרי שפריס עברה לגור איתם. ואני? אני כמו תמיד נשרכתי מאחור והשתדלתי לא להכביד על אף אחד. היו לי שדים להתמודד איתם שנדמה שהסתתרו מהאור הבוהק של קודי.
״התאונה דפקה לך את היכולות, אחי!״ שמענו את מתאו מכריז כשנכנסנו למרתף.
״ניצחת במשחק אחד, טורנס. תושיב את התחת שלך וקח את השלט״ קריד נחר בבוז.
אני וליין התיישבנו לידם בזמן שהם התניעו את המשחק שוב. הזמנו אוכל. זה הרגיש קצת כמו בימים עברו. ירדנו אחד על השני, עשינו טורנירים של משחקי מחשב, צחקנו ודיברנו קצת על התוכניות שלנו לשנה הבאה. ואז רמי הופיעה. היא לא בילתה איתנו הרבה כי עדיין נשארו בנינו משקעים מובנים ממה שקרה עוד בתקופה שבה אחי נשא לפיד נקמה בוער כלפיי החברה הכי טובה שלה.
זה היה הסימן שלנו לזוז. ליין לקח אותי ואת קריד לבית. מיד כשירדנו קריד הפסיק להעמיד פנים שלא כואב לו. הוא נחת על הספה באנקת כאב עמוקה.
״משככי כאבים?״ שאלתי.
״בבקשה״
הבאתי לו מים ושני כדורים. אם היה מישהו שנשאתי אליו עיינים זה היה אחי. הוא תמיד היה החבר הכי טוב של אלייז׳ה אבל בשבילי הוא היה הכל. החבר הכי טוב שלי.
הוא בלע את הכדורים עם מעט מים.
״אתה בסדר?״ קריד שאל.
״למרבה ההפתעה יותר טוב מאי פעם״ עניתי בכנות.
״נראה לי שיש לבחור אבקת קסמים, אחי״ קריד צחק.
״כנראה. אם ל-ולנסיה יש קסם כוס אז לו יש קסם זין״ עם קריד יכלתי להודות באמת.
יכלתי להודות שהאובססיה הזו כנראה לא תעבור לשארית חיי. מעולם לא דמיינתי עתיד עם איש. לפחות לא רומנטי. חתונה וילדים ובית בפרברים. אבל קודי? הוא הרס אותי. את מה שחשבתי שאני יודע על עצמי. הייתי רק בן 18. היו לי עוד חיים לחיות. כנראה אחווה עוד הרבה אבל בשורש הנשמה שלי ידעתי שלא יהיה עוד כמוהו. האהבה הראשונה שלי. אחי היה בן 10 כשראה את ולנסיה לראשונה. ומאותו רגע היא הייתה בנשמה שלו. כל השחור והנורא והאשמה והכאב והתהומות והיא תמיד הייתה בנשמה שלו. כך קודי היה בשבילי. הוא היה בפינה ההיא בנשמה שלי ושם ישאר לעד.
״אין לה קסם כוס. זה פשוט המוח המעוות שלנו. כנראה עובר בגנים״ קריד צחק.
״כנראה. כולנו אובססיביים הזויים שרוצים את מה שאנחנו לא יכולים לקבל״ נאנחתי.
ידעתי שאלייז׳ה מסובך במשהו בקולג׳. הוא יצא למסע נקמה שקשור לעבר שלו. קריד היה כרוך אחרי ולנסיה. ברונקס היה מעורב עם אישה מבוגרת ששיחקה לו בלב ובראש. ואני וקודי. או רק אני והדימיון המפותח שלי.