Dreadful (falcon valley 3)

פרק 8

פרק 8-
קודי-
בדיוק סיימתי להחזיר את הכביסה הנקייה לארון שלי כשהצילצול נשמע בדלת הכניסה. זה היה פורטר. הוא איחר בעשרים דקות אבל לא היה אכפת לי. זה היה הערב הפנוי היחיד שלי השבוע כך שלא היה לי מקום אחר להיות בו. כמובן שהבחירה הראשונה שלי הייתה לבלות עם אלינור אבל היא הייתה עסוקה כל השבוע בחזרות למופע הגדול שלה עם התזמורת הקלאסית של פלקון וואלי על הקלרינט.
ניגשתי לדלת ואכן מאחוריה עמד פורטר. הוא לבש מכנס שחור וחולצה שחורה שהבליטה את העבודה הקשה שלו במכון. יכלתי להעריך אנשים שהקדישו את עצמם לכושר ומסתבר שהוא עשה זאת. יכלתי להבין את הדלת המסתובבת של גברים בקרבתו. ברגע שהמחשבה חלפה במוחי מיהרתי לדחוק אותה הצידה. אין משהו שיכול להצדיק דבר כזה. שום דבר.
״היי. בוא כנס״.
הזמנתי אותו פנימה והוא היסס לשנייה לפני שנכנס. חזרנו לבית הישן שלנו בפלקון וואלי. הוא היה קטן מהבית של פורטר אבל בהשוואה לבית שלו רוב הבתים בפלקון וואלי היו קטנים יותר. הוא הביט מסביב כאילו נכנס לעולם חדש למרות שהבית שלנו היה בית נורמלי לכל הדעות. אמא אהבה את תרבות המאיה אז היו לנו הרבה קישוטים ורהיטים שקשורים לעניין. אבא אהב אומנות מודרנית אז יצירות האומנות היו בסגנון הזה. אני אהבתי את הבית שלי כי הוא היה שילוב של כל מי שגר בו וכמובן שהמשפחתיות שלנו קישטה אותו.
״רוצה לשתות משהו או לאכול?״
״יש לך וויסקי?״
עיקמתי את אפי לעומתו.
״מים זה בסדר״ הוא משך בכתפיו.
הוצאתי מהמקרר שני בקבוקי מים ומאחת המגירות חבילות אוריאו מצופים בשוקולד.
עלינו לחדר שלי. הוא היה מסודר כמו תמיד ודאגתי לאוורר אותו לפני שפורטר הגיע. היה בו ריח טוב של מפיץ הריח הלימוני ודאגתי שיהיה לנו מקום מסודר לעבוד בפינת הישיבה שלי. הנחתי את המים והעוגיות על השולחן הקטן והחוויתי על כיסא המחשב הנוח.
״שב״.
פורטר התיישב ואני תפסתי את מקומי על הכיסא הנוסף שהבאתי מפינת האוכל. פורטר לא נראה מסטול או עצבני וזה כבר היה שיפור. הוא שלח לי במייל מוקדם יותר את התיקונים לפרק הקודם ואת מה שהספיק בפרק החדש. אני פתחתי את הלפטופ והעליתי את הקבצים הרלוונטיים. רציתי שנתחיל את זה כדי שנוכל לגמור עם זה כמה שיותר מהר. אולי ישאר לי מספיק זמן פנוי כדי סוף כל סוף לסיים את הספר שהתחלתי לפני שלושה שבועות. להפתעתי פורטר ממש שיתף פעולה. הוא נתן לי הערות ממש נכונות שלא שמתי לב אליהן לגביי הפרק שכתבתי וזה אומר שהוא קרא את חומר המקור- עבור שנינו. אני חייב להודות שזה הפתיע אותי.
״אל תעשה את הפרצוף הזה״ הוא הניד בראשו.
״איזה פרצוף?״
״של איך לעזאזל העצלן הטיפש הזה באמת יודע משהו... טוב?״
״אני לא... לא התכוונתי לשום דבר כזה״ מיהרתי להבהיר.
״כן, בטח״ הוא גיחך.
״אני לא חושב שאתה עצלן או טיפש״ טפחתי על גבו כמו שאני עושה כשאני מנסה לתת מוטיבציה לאחד השחקנים.
״זה בסדר. זה לא כאילו שנתתי לך סיבות לחשוב אחרת.״
נאנחתי. באמת לא הייתה לי את הדעה הכי טובה עליו אבל לכל אחד מגיעה הזדמנות שנייה.
״אבל עכשיו אתה משתדל זה מה שאני מעריך וזה מה שמשנה. בסדר, פורטר?״
הוא הנהן וחזר לספר שהיה פתוח מולו. עיניו נעו במהירות על המילים והבנתי שהוא קורא מהיר. הלוואי עליי.
בכל אופן השלמנו את הפרק שלו. רציתי שנתחיל עוד פרק אבל הוא נעמד ונמתח למלוא גובהו פיהוק ענקי יוצא ממנו לפני שהוא נפל אחורה למיטה שלי. המיטה שלי הייתה ענקית ומוצעת היטב והוא תפס חלק נכבד ממנה.
״הפסקה״ הוא הכריז.
אני זרקתי לעברו את חבילת האוריאו והוא תפס אותה בקלות. הוא פתח אותה דוחס לפיו שתי עוגיות בבת אחת. זה היה משעשע.
נשענתי לאחור בכיסא שלי ובחנתי את פורטר. החולצה שלו עלתה למעלה קצת וחשפה חלק מהבטן השרירית שלו ואת שביל השיער הדק שהוביל מהטבור שלו ישר אל... לשם. עצמתי עיניים כי פתאום הרגשתי לא בנוח.
״מה אתה עושה בשביל הכיף?״ השאלה יצאה משפתיי לפני שחשבתי עליה.
״מזדיין, משחק בסוני, יוצא למסיבות, רוקד אני פאקינג אוהב לרקוד למרות שאני גרוע בזה״ זו הייתה תשובה שהתאימה לפורטר.
״אני קורא ומשחק כדורגל כמובן״ אמרתי למרות שהוא לא שאל.
״אתה לא משחק כדורגל בשביל הכיף״ הוא פסק.
״על מה אתה מדבר?״ פקחתי את עייני והזדקפתי בכיסא.
״אתה משחק כדי לנצח. כדי להוכיח שאתה טוב מכולם, כדי שיהיה לך עוד הישג לנופף בו מול הפנים של כולם, במיוחד של וועדת הקבלה לקולג׳ ״ הוא גיחך.
״תרד מזה שאני חתיכת מתנשא. אני לא.״
״אבל אתה כן״.
״מה שתגיד״ הוא עיצבן אותי. ואני חשבתי שנוכל להיות אולי ידידים. אין מצב.
הסתובבתי בכיסא שלי בחזרה לחומר הלימודי והתחלתי לקרוא את העמודים שסימנתי לפרק הבא. פתאום הרגשתי שתי ידיים גדולות על כתפי. המגע היה כבד וקצת זר. אפי התמלא בריח מאסק ו-וניל. לפחות הוא לא היה מסריח.
״נפגעת ממני?״
״לא״ זה היה קצת שקר.
״לפעמים אני אומר את מה שאני חושב בלי מעצורים. אל תתייחס לפה הגדול שלי״.
״אתה יכול לומר מה שבא לך. אני יודע מי אני.״
ידיו ירדו מכתפיי. ואז הוא טרק את ספר הלימוד בפניי.
״היי! אני קראתי את זה!״ מחיתי בקול רם.
״הפסקה. בוא נעשה משהו כיף על אמת״ הוא החזיק בידי ומשך אותי מהכיסא ואז הוא הוציא את הטלפון מכיסו ושם שיר מקפיץ שלא הכרתי בווליום גבוהה.
״מה אתה עושה?״
״רוקד!״ הוא הכריז ופשוט התחיל לרקוד באמצע החדר שלי.
צחוק שלא התכוונתי שיצא ממני ברח משפתיי. עמדתי כמו אידיוט בזמן שהוא שיחרר את גופו ורקד כאילו הוא במועדון.
״קדימה!״ הוא עודד אותי.
אין לי מושג מה נכנס בי אבל הצטרפתי אליו. קפצנו, רקדנו וממש הרגשנו את המוזיקה הקיצבית.
זה היה... כיף. הוא חייך אליי חיוך ענקי מלא שיניים לבנות וזה היה מוזר אבל כל כך מדהים לראות אותו מחייך ככה.
״יש לך צעדים, קוד!״
״גם מתנשאים יודעים לרקוד״ צחקתי.
הוא הסתובב והמשיך לנוע בקצב. רקדנו עוד ועוד עד שכבר היינו קצרי נשימה ונפלנו יחד על המיטה. הטלפון ניגן את הגרסא של קלווין האריס ל-how deep is your love וזה היה רעש הרקע שלנו. הוא הנמיך את המוזיקה.
״במועדון עם משקה ביד זה הרבה יותר כיף״ הוא חייך.
״אנחנו מתחת לגיל הכניסה למועדון או לשתות״ הזכרתי לו.
״אי פעם שברת את החוקים, קוד?״
״כשהייתי בן שמונה גנבתי לאבא שלי 10 דולר והלכתי לקנות לאמא שלי מתנה ליום הולדת״.
״ואז עבדת בגיזום דשא וחלוקת עיתונים כדי להחזיר לו עד הסנט האחרון?״
״איך ידעת?״
״אתה הטיפוס, קודי״ הוא משך בכתפיו.
״ואיזה טיפוס זה בדיוק?״ דרשתי לדעת.
״אתה לא יודע להיות רע. אתה לא.״
לפני שהספקתי לומר משהו הטלפון שלו צפצף והוא פתח אותו מול הפנים שלי כך שלא לקרוא את ההודעה שריצדה על המסך היה כמעט בלתי אפשרי. היא הייתה ממישהו בשם דווין.
׳שתי המלצות חדשות ולוהטות. במערב הזין הפרוע יש שחקן כהה עור עם פירסינג בזין, הוא אששש 🔥🔥׳
מתחת להודעה הייתה עוד הודעה עם שני קישורים. הנחתי שאלו קישורים לסרטים המדוברים.
׳תודה, אחי 🍆🤜🏽׳
״אתה בוהה בי״ פורטר צחק אחרי שהניח את הטלפון בצד.
״אההה המממ״ פתאום המילים נתקעו לי בגרון.
״לא צחקתי כשאמרתי שאני רואה את הסרטים לכיף שלי. לחלקם יש עלילות מעניינות וכמובן שהסקס זה חלק גדול מזה. יש באמת כמה שחקנים מוצלחים בזה. וחוץ מזה זה כמו לצלול לעולם אחר שבו הבעיות של כולם נפתרות על ידי האקט המאוד כייפי שנקרא סקס״ לא הייתה שום נימה של צחוק בדבריו. הוא היה רציני מאוד.
״זה מוזר״ הנדתי בראשי.
״אתה אומר את זה כי לא ניסית את זה״ הוא פסק.
״אתה חושב שבחיים לא ראיתי פורנו?״ גיחכתי.
עכשיו הוא כבר מגזים. אומנם הייתי ילד טוב אבל עדיין הייתי נער מתבגר. ראיתי פורנו כבר.
״פשוט לא את הסוג הנכון כנראה. רוב האנשים הם סוג של תגיעו לעיקר אבל לדעתי המסביב והאווירה חשובים לא פחות״.
״התחביבים שלך מוזרים, פורטר. אני צריך ללכת לישון מוקדם. יש לי מחר משחק״.
פורטר התרומם מהמיטה ואז אסף את הדברים שלו. אני התחלתי לארגן את שולחן הכתיבה ולהחזיר את החדר למצבו הקודם.
״תשלח לי הודעה לגביי פגישת הלימודים הבאה?״
״ברור״.
ואז הוא הלך. אני סיימתי לסדר את החדר ואז נכנסתי למקלחת. שלחתי הודעה לאלינור והתכוונתי לקרוא קצת לפני שאלך לישון. הספקתי בדיוק לקרוא שתי שורות לפני שהטלפון של צפצף.
פורטר:׳כדי שתבין על מה אני מדבר׳
פורטר:*קישור*
לא חשבתי הרבה לפני שלחצתי על הקישור שהעביר אותי לאתר למבוגרים. תחת הנגן של הסרט היה הכיתוב-׳גברי גן העדן האבוד׳.
לא הייתי אמור ללחוץ על אייקון החץ שיפעיל את הסרט. לא הייתי אמור להסתקרן. לא הייתי אמור להיות מלא בשאלות. אבל הייתי. הייתי כמו החתול שלא יכל להתנגד ורק קיוויתי שבסוף הסקרנות לא תהרוג אותי.
לחצתי פליי. הסרט נפתח באי קסום עם מים תכולים וחוף קסום ועצי דקל שמתנועעים ברוח. ואז מטוס התרסק על האי. היו בו שני נוסעים- גבר בלונדיני ומקועקע עם שרירים וגבר ג׳ינג׳י עם פרסינגים ושרירים גם הוא אבל יותר צנום מהבלונדיני. הם היו חברים טובים שהתכוונו לטוס ליעד אחר ובסוף התרסקו על האי. המשחק היה דיי טוב ובעשר דקות הראשונות היה מטורף לראות את הדרך שבה הם הצליחו לשרוד ודאגו זה לזה. בשלב הזה של הסרט הם היו במערה והבלונדיני הדליק אש. החבר הג'ינג'י שלו שנפצע הביט בו מהצד וראו במבט שלו הכל בלי שהוציא הגה. הנשימה שלי נתקעה בגרון. אחר כך הם הלכו לישון אבל הג'ינג'י לא הצליח להרדם. הוא היה כל כך שקוע בחבר שלו והדרך שבה היסס לגעת בו הרגישה אמיתית. אבל בסוף הוא נגע. וגם נגע בעצמו. כשהזין שלו נחשף התכוונתי לסגור את החלונית ולשכוח מהכל אבל לא עשיתי את זה. המשכתי לצפות. הוא נגע בעצמו לאט לאט כאילו הוא פוחד מכל הדבר הזה. עיניו נעצמו והוא גנח. החבר שלו התעורר בבהלה וזינק ממקומו. הוא דרש לדעת מה הוא עושה ולמה. הג'ינג'י נראה כה מבוהל מהכעס של הבלונדיני וממש הרגשתי את כל סערת הרגשות המבולבלת ששניהם חוו. הוא צרח עליו כל כך וכשהם עמדו זה מול זה העימות התחמם. היה אפשר לטעום את המתח באויר. ואז בשיא של הכל הגיעה הנשיקה היצרית ביותר שראיתי בחיי. אני לא נישקתי בחיים שלי אף אחת ככה ואף אחת לא נישקה אותי ככה. הם היו שקועים, נגעו זה בזה, נשמו זה את זה, גנחו בפראיות. הפעם כן סגרתי את החלונית. ידעתי מה הם הולכים לעשות. להגיד שהחלק הזה לא סיקרן אותי יהיה שקר אבל ידעתי גם שזה חציית גבולות שלא יכלתי להרשות לעצמי לחצות. הנחתי את הטלפון על שידת הלילה שלי והתכוונתי לחזור לספר שלי ולמחות את התמונות הפורנוגרפיות שמילאו את ראשי. אבל כשהסתובבתי לצד כדי להגיע לספר הבחנתי בכך שהזין שלי היה כבד וחצי נוקשה. הבטתי בבהלה על מכנס הטרנינג שלי ואכן בליטה לא קטנה התנוססה לה בגאון באיזור הזה. פאק.
בלי לחשוב הרמתי טלפון לאלינור. הטלפון צלצל וצלצל אבל היא לא ענתה. נסיתי שוב. ושוב. אבל הוא לא ענתה. לקחתי נשימה עמוקה ונסיתי לשכנע את עצמי שאני פשוט יכול ללכת לישון ולשכוח מהכל. אבל לא הצלחתי להרדם. הגוף שלי הציק לי. דרש ממני. הכריח אותי. אז נגעתי בעצמי. כרכתי את אצבעותיי סביב הזין שלי ודמיינתי את אלינור. זה הצליח לכמה דקות אבל אז הסרט ההוא התגנב למוחי. תמונות של האינטראקציה הלוהטת, הקולות, התחושות השתלטו עליי. גמרתי במהירות מביכה. הגוף שלי היה חם והיד שלי רטובה. לא הבנתי כלום אבל גם לא ממש רציתי להבין. רק רציתי ללכת לישון. וזה בדיוק מה שעשיתי.