NAKED- פאנפיק מתורגם על הארי סטיילס

פרק 15: A Family of 'Happy' Asshats

קרדיט אדיר לגל שעזרה לי לתרגם חצי מהפרק הזה

לתג של המנהל קוראים סטנלי השמח.

זה כנראה צריך להיות סטנלי העצבני.

"גניבה מחנויות זה פשע!" הוא צורח עליי בפעם בעשרים, קולו רועד ומלא זעם. "את צריכה להיות בכלא! להירקב בכלא! את צריכה ללכת ולמות בכלא!"

"לא התכוונתי לגנוב את זה." אני אומרת לו בשלווה,מנסה לשמור על התסכול שלי חבוי בפנים בפעם העשרים, אולי אפילו יותר. "התכוונתי להחזיר אותו, אבל דעתי הוסחה ושכחתי."

"אז תסבירי את זה," הוא אמר ודקר את אצבעו על צג המחשב, ואכן, אני הייתי שם, קורעת את המגזינים ומחביאה אותם מתחת לדוכן.

"גם זאת הייתה תאונה?" הוא בוהה בי בפקפוק. "אוקיי, בסדר, זה היה מכוון, אבל לא התכוונתי לקחת את הסינר."

"וידוי!" הוא צועק, מבהיל גם אותי וגם את המאבטח שישן בפינה, "הודת! את אשמה!"

"תראה,מר סטנלי השמח." אני אומרת באנחה. "זו הפעם הראשונה שזה אי פעם קרה לי, הייתי ממש מעריכה את זה אם רק תתן לי לשלם עבור הפאקינג מגזינים, אני אפילו אשלם על הסינר כי אני באמת צריכה להתחיל לבשל.

"מה שמך?" הוא שואל.

"פיי מקנרו," אני אומרת לו, צופה באצבעותיו טסות על פני המקלדת. הוא מסתובב עם הבעת פנים מאוכזבת לאחר שלא הצליח למצא שום פשעים קודמים בהיסטוריה שלי.

"ובכן ילדה," הוא אומר בקשיחות, "אני הולך לתת לך ללכת."

"תודה לאל!" אני נושפת לרווחה.

"אבל," הוא ממשיך, "את צריכה לשלם עבור המגזינים, הסינר, ולתת לתרומה שלושים דולר לצדקה שאנו תומכים בה בחודש הזה."

"כמובן," אני לוחצת את ידו, אבל הוא מתרחק ומביט כי כיאילו אני ליצן שלובש מכנסיים קצרים ואת החולצה של אבא שלו.

"בואי," הוא מסמן לי ללכת אחריו. החנות דיי שקטה, רגלינו סוטרות את האריחים המבריקים המשקפים את אורות המנורות הנמוכות, המאירות השתקפות מעוותת של בהירות לאורך הריצוף. מישהו עמד שם בפינה, נערה משועממת שלועסת את המסטיק שלה בזמן שמדפדפת באיזה מגזין. היא מזדקפת כאשר אנו מתקרבים. מעיפה את שיערה המלא ונועצת בנו מבט זועף. על תג הפלסטיק שלה כתוב ״סלינה השמחה״.

הדברים האלה יכולים להיות מאוד מטעים.

"היא קונה את אלה," סטנלי השמח אמר לסלינה השמחה. " והיא משלמת 30 דולר לצדקה שמנקה את הרחובות שלנו."

"מה זאת הצדקה שמנקה את הרחובות?" שאלתי, "זה כמו, לנקות אשפה ודברים כאלה?"

"לא," סטנלי השמח מביט בי כיאילו אני משוגעת כששאלתי לאיזו צדקה אני תורמת את הכסף שלי. "הם נפטרים מבעלי החיים שמשוטטים ברחובות, תופסים אותם ומרדימים אותם בשלווה."