NAKED- פאנפיק מתורגם על הארי סטיילס

פרק 4- זה לא היה מים

זה היה אמור להיות יום יפה או מטומטם, כמו שאבא שלי נהג לומר, 'נהדר שם בחוץ.'

אבל אני עצבנית.

וכשאני עצבנית, גם הגוון המבריק ביותר של השמיים הכחולים והמרחבים הרחבים ביותר של האוקיינוסים המנצנצים נראים כמו החרקים המתים שמרוחים על השמשה הקדמית של המכונית שלי.

"בהחלט לא," אני עונה במהירות, סוחפת. "לעולם לא."
"בבקשה?" וורן מתחננת, משלבת את ידיה בחוזקה זו בזו. "בבקשה, אני מתחננת,"

"וורן, לכי מכאן, אני עובדת," אני עונה לוורן .
"בחייך, רק היום!" היא אומרת, שפתה העליונה משורבבת עם התחתונה והאודם האדום בשפתיה התפוחות מציץ החוצה. "בבקשה?"

"בפעם האחרונה שעבדתי על הבר את היית צריכה להציל אותי," אני אומרת בניסיון להוריד אותה ממני אך אני מוכיחה את עצמי ואת הנוקשות שלי פעם נוספת ולכן היא מצביעה עליי בחיוך תכנוני. "רואה? את חייבת לי!"
אני מזעיפה את פניי. "אוקיי. אוקיי. בסדר, אני אכסה את המשמרת המטופשת שלך." היא זועקת בשמחה ומניפה את זרועותיה סביבי, הדקתי את שפתיה אל מצחה ברישול בעוד היא מודה לי. "תודה! את הכי מושלמת, פיי, אני אוהבת אותך."

"כן, מה שתגידי," אני רוטנת כשהיא מתחילה לרוץ משם, הכפכפים הכחולים שלה מהדהדים כנגד רצפת הפרקט.
אני מתעבת את העבודה בבר בצורה בלתי ניתנת לתיאור, הוא ממוקם בצריף טיקי קטן ובנוי במיוחד למסיבות, אבל החלק הגדול בהרבה הוא בהחלט כי אני מוכיחה לעצמי שאני נוראית בלהכין משקאות חריפים או סתם משקאות קלים להכנה.

זה אומר המון על עצמי וגם אומר שהארי סטיילס הוא האחד האטרקטיבי.
אני דוחפת את המטאטא לארון האספקה וכשהוא נופל מעליי אני מקללת בקול רם מספיק כדי להצליח לגרום לכמה מבטים להסתכל ישר אלי. אני ממשיכה לנסות להתאים את המטאטא למקום הצפוף ובכל פעם, המקל פשוט נופל. הכל פשוט כל כך לא הוגן ומחמיר.

כשאני מגיעה לבר, אני משתדלת לשמור על הפנים שלי בהבעה של מישהי שלא הולכת לשרוף את המקום אחרי הכל, אבל זה קשה.

כמעט חצי מהלקוחות מריירים על הבר עשוי העץ בעוד הם ממתינים לאלכוהול בשעות הבוקר המוקדמות שלהם.

נהדר.

"שלום," אני אומרת, מחליקה מאחורי הבר ובוחנת עשרות בקבוקים וכוסות תואמים. אני דפוקה. "מי היה כאן קודם?"
"אני הייתי," אישה מרימה את ידה בנימוס. "אני רוצה מוחיטו תפוחים, בבקשה."
"הו," אני בולעת את הרוק שבגרוני. "בוודאי,"
מה זה לעזאזל מוחיטו? ולמה בכלל הסכמתי לעשות את זה?
אני מושיטה את ידי לכיוון בקבוק אקראי, צופה בקהל בריכוז כדי לראות אם מישהו יראה רמז כלשהו באשר לשאלה האם אני בדרך הנכונה או לא. אומנם אף אחד לא הניד בראשו, אף אחד לא מחה, אז אני חוטפת אותו ומתחילה לשפוך אותו לכוס.