"הארי?" אני דופקת בחוזקה על הדלת, נושפת לרווחה כאשר הוא פותח אותה, מנומנם ובלי חולצה.
"הארי, אני הולכת לעיר עם וורן, רוצה לבוא?"
"אמ," הוא שיפשף את עיניו. "אני אשמח לבוא רק, אמ, אני לא רוצה שיזהו אותי."
"אה," אני מעקמת את אפי. "נכון."
"אני אראה אותך אחר כך?" הוא נשען קדימה ומנשק את הלחי שלי, ואני מרגישה את פניי בוערות במבוכה.
"כמובן! אני אבוא אלייך כשאחזור." אני אומרת לו,נואשת ללכת לכיוון הבית כדי לקחת את הארנק שלי. אבא שלי רותח, ולא רוצה לראות אותי בכלל, מה שאומר שהוא הסכים ללכת איתי לעיר עם וורן ברגע ששאלתי, בדרך כלל זה לוקח לי ימים לשכנע אותו.
ההטבות באבא כועס.
"וורן עומדת על המזרח עם משקפי שמש על פניה, ידיה מונחות על מותניה הדקות. "מוכנה?"
"כן," אני עונה, והיא מושכת בכתפיה,מטפסת לתוך הסירה ומתיישבת. אני זוחלת לידה, כמה אורחים אחרים ועובדים שונים נכנסים לסירה גם כן. לאחר מכן כבר היינו על הגלים, מפליגים ומביטים בשמיים הכחולים.
"מה את צריכה לקנות?" אני שואלת, והיא מושכת רשימה מקומטת מכיסה.
"מצרכי מזון,בעיקר." היא משיבה. "אבל אני גם רוצה לקנות קצת בגדים חדשים."
"מה ראשון?" אני אומרת, מפנה את מבטי אל החברה הבלונדינית הקטנה שלי.
"קודם" היא אומרת, מרימה את גבותיה. "אני צריכה אוכל."
"נשמע כמו תכנית," אני עוקבת אחרייה במורד רצועה של בניינים למקום האוכל הראשון שתפס את עינינו. אנחנו מזמינות, מתיישבות, אבל במקום לאכול את האוכל שלה, וורן מסתכלת ישר עליי.
"מה?" אני שואלת, מורידה את ההמבורגר אל הצלחת, היא מושכת בכתפיה.
"מה את חושבת על דיימון?" היא שואלת.
"אני חושבת שהוא חמור."
"אה, אמ" היא מתעסקת עם ידיה. "אנחנו דיי -אמ- יוצאים.'
"מה?!" הידיים שלי מתחילות לרעוד רק מהמחשבה, אני מפילה את ההמבורגר שלי ישר על הברכיים כאשר הוא משאיר כתם קטשופ ענקי בחזית המכנסיים הקצרים והחיוורים שלי. "ממתי?"
"לפני יומיים"
"אבל מה עם בתאני?" אני צועקת, מתייחסת לחברה שלה שלומדת ברוסייה.
"היא מכרסמת את האוכל שלה. "נפרדנו,"
"למה לא סיפרת לי?!" אני נשענת מולה, אוספת את הפירורים מהחלק התחתון של החולצה שלי ומספיגה את כתם הקטשופ האדום עם מפית. "וורן, לא היה לי מושג!"
YOU ARE READING
NAKED- פאנפיק מתורגם על הארי סטיילס
Fanfiction"האם 14 ימים הם מספיק זמן בשביל להתאהב?" • אני לא כותבת את הפאנפיק הזה, אלא מתרגמת אותו, תהנו:)
