אני מתעוררת מול הארי.
השפתיים הורודות שלו מכווצות, ריסיו נחים כמניפה על לחייו. הוא נושם עמוק, החזה שלו עולה ויורד מתחת לסדינים הלבנים. אור השמש מכתימה את האוויר, מדגישה את תווי הפנים הרכות שלו. הוא נראה כל כך שליו , הוא ממצמץ בעדינות כשאצבעותיו מתפתלות, קול ישנוני קטן נפלט מגרונו. באיטיות, אני שולחת את אצבעי ודוחקת בלחיו. הוא ממלמל בנמנום, סוף סוף פוקח את עיניו.
"היי," הוא מהמהם עם קול צרוד, משפשף את עיניו הישנוניות. "בוקר."
"היי," אני גונחת, מתיישבת, אבל נדחקת אחורה על ידי יד חזקה.
"תשארי," הוא רוטן, מכניס אותי בתוכו. אני לא מתנגדת לו כשהוא מושך אותי צמוד לעצמות הבריח שלו, מעביר את ידיו בשיערי הקצר. אני מרגישה את נשימתו נופלת עם שלי, ראשי לחוץ כנגד החזה החמים שלו, רק מקשיבה לדממה שברגע.
ואנחנו נשארים ככה לחמש, עשר, חמש-עשרה דקות לפני שאנחנו קמים. אני עוקבת אחריו למטבח, ממקמת את עצמי בשולחן בזמן שהוא מתחיל להכין ארוחת בוקר. אנחנו משוחחים בערנות בעודו מבשל את הביצים על מחבת שהוא טוען ששירות החדרים הביא לו, אבל אני בטוחה שהוא גנב את זה מהמסעדה, בשקט לעצמו. בחוץ, יש כמה ציפורים מצייצות, הגלים נסחפים הרחק. הרצפה החמה נעלמת מתחת לכפות רגליי כשאני תוחבת את רגליי מתחת לחולצת הטישרט הגדולה שלי, מושכת את עצמי פנימה. הארי עורך צלחת חמה מולי, מתיישב ממול ולוקח את המזלג שלו.
"איך ישנת?" הוא שואל בשקט, מכניס אוכל לפיו.
"מצוין," אני משיבה עם חיוך רחב. "מה איתך?"
"מדהים." הוא אומר. שתיקה עולה כששנינו לועסים בשקט. הארי מסיים ראשון, קם ומניח את הצלחת שלו על השייש הקטן. "יש לי משהו לתת לך. השארתי את זה באחת הכספות בבניין הראשי, אז אני ארוץ להביא את זה אחרי שאתלבש." אני ממצמצת. "תרגישי חופשי לעשות מקלחת או להכין לעצמך עוד אוכל או משהו כזה." השפתיים שלו מניחות נשיקה חטופה על מצחי ואז הוא נעלם אל תוך החדר האחר, מזמר בשלווה. אני אוכלת לבד, תוהה מה יש לו להביא לי.
אני ממש מקווה שזו לא ציפור.
הדלת נטרקת אחריו, ואני עורמת את הכלים בכיור כדי ששירות החדרים יתמודד עם זה. אני הולכת לשירותים, פושטת את בגדיי וקופצת לתוך המקלחת, מאפשרת למים החמים לשחרר את הגוף שלי. המילים של אבי מהדהדות בראשי, כואבות ורועשות כמו מיגרנה, אבל אני מנסה בקושי לדחוף אותם הרחק, לחסום אותם החוצה עם רעש המים הזורמים על הפורצלן. אני מרימה את בקבוק השמפו, מריחה את זה בזריזות, ואז שופכת את זה לתוך ידיי. הוא יוצא הרבה יותר מהר משציפיתי, ואני מסיימת עם הרבה יותר מדי סבון שמכסה אותי ומציף את הרצפה של האמבטיה. הסבון מריח הרבה יותר חזק כשאתה עוד שנייה טובע בזה. אני קולטת במראה כתם ענק ומלא בסבון עומד במקלחת ואני צוחקת בשקט לעצמי, שוטפת הכי טוב שאני יכולה.
YOU ARE READING
NAKED- פאנפיק מתורגם על הארי סטיילס
Fanfiction"האם 14 ימים הם מספיק זמן בשביל להתאהב?" • אני לא כותבת את הפאנפיק הזה, אלא מתרגמת אותו, תהנו:)
