-בפרק יש חלקים כחולים וסוטים, מי שלא רוצה לקרוא שלא תקרא, היא לא תפספס הרבה מהעלילה של הפרק-
האם אי פעם התעוררתם ופשוט הרגשתם... שונה?
כשהתיישבתי הרגשתי חזקה.
הרגשתי בוגרת, הרגשתי יפה, הרגשתי שאני בטוחה בעצמי, אישה סקסית.
אני מרגישה מוכנה.
הרצפה חמה מתחת לרגלי היחידה בזמן שקיפצתי כל הדרך למראה הגדולה שלי, בוחנת את ההשתקפות שלי.
אני נראית אותו הדבר.
חוץ מהשיער שלי, שעומד בחלקים קטנים בראשי.
אבל איך אני יכולה להראות בדיוק אותו הדבר כשאני יודעת עמוק בתוכי שעומדד לקרות היום משהו חשוב בחיים שלי? איך עדיין יש לי את צמיגי התינוק על המותניים הצרות שלי בזמן שאני מרגישה כמו ביונסה? איך אני עדיין יכולה להישאר נמוכה בזמן שאני מרגישה בגובה מאה מטר?
נכנסתי למקלחת, מגלחת את רגלי הגורילה השעירות שלי במומחיות ושוטפת את שיערי בשמפו בניחוח קוקוס עדין. זה צורב בעיניים שלי, אבל אני כמעט לא שמה לב.
היום. היום. היום.
עדיין אין מגבות, אז החלטתי לייבש את עצמי בצורה הכי טובה שאני יכולה עם נייר לפני שאני אוותר ואשתמש בשטיח הרצפה בשביל להיפטר מעודף הטיפות שעל גופי.
בחוטים ובחתיכות נייר טואלט כחולות שנדבקו לגופי, אני מזנקת לחדר השינה שלי עירומה, בוחרת בהלבשה תחתונה סקסית שהחברים הקנדיים שלי קנו לי.
עשיתי סיבוב קטן מול המראה, מחליטה שזה חייב להיעשות.
היום. היום. היום.
אכלתי ארוחת בוקר קטנה, בודקת את הזמן.
3 שעות עד שאני אצטרך להתחיל לנקות חדרים.
כמה זמן זה ייקח?
אני לא רוצה לאחר לעבודה, ואני לא חושבת שלני ייקח את -לאבד את הבתולין שלי- כתירוץ להיעדרות.
הרגל שלי מרגישה הרבה יותר טוב, אבל עדיין קשה ללכת עלייה, אז השתמשתי בקביים שלי בשביל לרדת במורד המדרגות הקדמיות וללכת לבקתה של הארי. פרצי השמש של הבוקר שמאחורי ענפי העץ, מחממים את עור השנהב שלי.
פרפר ריחף ליד הצלעות שלי.
הלב שלי דופק בקצב אחיד עם הצד האחורי של ראשי בכל פעם שאני צועדת.
היום. היום. היום.
טפחתי ברצפה, מחכה בסבלנות עד שהארי פתח את הדלת, בלי חולצה, עם זוג סופגי זיעה סביב מותניו. העיניים שלי קפצו לשריריו, ואז בחזרה לפניו.
ללא היסוס, זרקתי את עצמי לתוך זרועותיו החשופות, לוחצת את עצמי נגד החזה החלק שלו.
YOU ARE READING
NAKED- פאנפיק מתורגם על הארי סטיילס
ספרות חובבים"האם 14 ימים הם מספיק זמן בשביל להתאהב?" • אני לא כותבת את הפאנפיק הזה, אלא מתרגמת אותו, תהנו:)
