בבוקר למחרת הבנות העירו אותי, היום אני לא עומדת ללקט צמחים או לבשל לתושבי העיירה שכן היום הוא יום האיזון. רונת עדיין ישנה, ולכן אני מבלה את הבוקר עם הבנות. יום האיזון הוא יום גדול למאמינים, והתפילות נמשכות זמן ארוך, רציתי לקוות שהפעם הן ימשכו הרבה מעבר לרגיל, ולבסוף יחזירו את הקסם לעולם.
הלבשתי את הבנות בבגדים יפים, אני קולעת את שערן בצמות סביב ראשן ושוזרת בהן פרחים רעננים שהן הביאו מן החצר.
"אני יפה?" שואלת יאיא הקטנה, "אני רוצה להיות יפה, לכבוד הקסם, היום נראה את הקסם, נכון? אורדין?" שואלת יאיא הקטנה
"יאיא, אם יש קסם נראה אותו היום" זינה, אחותה האמצעית, עונה לה
"ואת יפה יאיא" אני עונה לה
"יפה כמו אורדין בזריחתה?" היא מקשה
"יפה כמו אורדין בזריחתה" אני מאשרת ומחבקת אותה
כאשר מסלה עושה את הדרך לרום השמים, אני חוזרת לביתי. אימי יצאה לעבודה לפני זמן רב, והבית שומם. אני מחפשת אחר שמלה שתהיה ראויה ליום הזה שאנו עומדים בפתחו. כל הבגדים שלי ישנים, קרועים, מהוהים. חלקם קטנים עלי. אני מתייאשת ופוסעת לעבר בגדיה של אימי. אני לוקחת מהארון שמלת שכבות לבנה, אני לובשת אותה מול הראי, וניכר כי הבד שזור בנצנוצים קלים, אני מחליטה ללבוש את השמלה הזו היום ומקווה שאימי לא תכעס עלי שלקחתי אותה מהחפצים שלה.
בעודי מפזרת ומסרקת את שיערי כך שיסתיר את אוזני, קולות צעדים נשמעים משביל הגישה. אני פותחת את הדלת ובצידה השני ניראון עומד לבוש במיטב מחצלותיו ובידיו כתר פרחים קלוע.
"הקסם שאבד" הוא אומר
"הוא הקסם שחזר" אני משנה את הברכה המוכרת. ניראון מביט אלי וחיוך גדול על שפתיו. אני מחייכת אליו בחזרה ונסוגה לתוך הבית.
הבית שלנו פשוט, אין בו הרבה רהיטים, ומרבית החפצים שיש לנו קיבלנו כתרומה, או שמצאנו. אני קצת נבוכה עכשיו שהוא כאן בתוך הבית, מסתכל עליו, בעיניים של נער שלא ידע מחסור בחייו.
אבל ניראון מתעלם מהכל, ופשוט אומר "אמא שלי הכינה את זה עבורך, לכבוד יום האיזון" הדברים נאמרים בכזו טבעיות כאילו היא בכלל יודעת מי אני ואנחנו מכירות זמן רב. בליבי אני שמחה שזהו זר בצורת כתר, כך שאוכל להשאיר את שיערי פזור.
הוא מניח את הזר על ראשי "את יפיפיה אורדין" הוא אומר לי ואני נבוכה מדבריו.
הוא גורם לי להרגיש טוב עם עצמי, אולי קצת פחות שונה, קצת פחות פגומה. אני מתחילה להאמין שאולי אם הקסם יחזור - הדברים ישתנו לטובה. אולי אם הקסם יחזור - הדברים ישתנו לטובתנו.
אנו צועדים לעבר המצוק, ניראון מסיט עבורי את ענפי העצים בעודנו יורדים בשביל התלול אל קיר המצוק, ומטפסים למערתו של הדרקון.
![](https://img.wattpad.com/cover/374283644-288-k574780.jpg)
YOU ARE READING
השחר של אורדין
Roman d'amour~ פנטזיה רומנטית ~ #5 פנטזיה 22.10.24 ⭐⭐⭐ #1 דרקונים 3.8.24 ❤️ #1 קסם 3.8.24 ❤️❤️ #1 פנטזיה רומנטית 14.10.24⭐⭐⭐ הקסם נעלם. תקופה ארוכה לא נראה נתב-קסם מתהלך על פני האדמה. הצמחים הקסומים נכחדו ראשונים. החיות הקסומות שניזונו מהם החלו לגווע, ואז גם יצו...