הארי ופרסי וטורניר הקוסמים המשולש

פרק 7: המיון

*המשך מאותה נקודה שהפרק הקודם עצר*

נ.מ: פרסי

כשאנבת' העירה אותי כולם היו עם גלימות חוץ ממני וממנה. ''למה אתם לא מחליפים לגלימה?" הארי שאל ''אה, יש לנו אישור מיוחד דמבלדור.'' עניתי לו. וזה לא שקר, אתמול אני ואנבת' דיברנו איתו והוא הסכים לנו, כי הוא ידע שאנחנו יכולים בכל מקרה לבקש מפייפר להכריח אותו, בגלל שהוא מודע לחצויים. ירדנו מהרכבת וענק קרא ''תלמידים חדשים לכאן! תלמידים חדשים לכאן!". הארי הסביר לנו שהוא חצי ענק טוב, ועזבנו את זה. הלכנו לכרכרות וראיתי שמושכים אותם מין סוסים מוזרים. ''היי, מי אתם?" שאלתי אותם במחשבה ''אנחנו תסטראלים בוס''. אוי, נו, לא עוד כאלה שקוראים לי בוס. ''אתם יכולים לקרוא לי פרסי, טוב?" ''טוב בוס פרסי'' ''אאאאה, לא משנה.''. בינתיים הארי ניסה להראות לרון את התסטראלים, ולא הבין למה הוא לא רואה אותם.  ''אתם יודעים למה רון לא רואה אתכם?" שאלתי את התסטראלים בראש ''רק מי שראה מוות יכול לראות אותנו בוס.''. אמרתי להארי ורון ''אלה תסטראלים, רק מי שראה מוות יכול לראות אותם. אני...אה... קראתי את זה באחד הספרים של אנבת'.'' שמעתי ''אהה'' קטן מכיוון הרמיוני ואנבת'. עלינו על המרכבות ורון שאל בחוסר טקט ''את מי ראיתם מת?", מייד כל מי שראיתי מת עבר לי בראש. בקנדרוף-סלינה-בוב-דמסן. רון הבין ששאל משהו שהוא לא היה צריך ואמר ''לא משנה''. התחלנו לראות את הבית ספר, ואנבת' ישר התעודדה והתחילה לדבר על האדריכלות המדהימה של המקום. כשהגענו אישה אחת אמרה לי ולאנבת' לבוא איתה והובילה אותנו לחדר מלא בילדים קטנים, אני חושב בערך בני אחת עשרה, ואמרה לנו להיכנס כשיקראו בשמנו. בסוף אחרי הרבה זמן נכנסנו לאולם ענק עם ארבעה שולחנות בצבעים שונים. במרכז הייתה מצנפת (עוד מילה שלמדתי מאנבת'!) ישנה על שרפרף. ישר כשהתקרבנו אליה היא התחילה לצעוק ''אני לא יכולה למיין אותם! הם יותר אמיצים מגודריק גריפינדור! יותר נאמנים מהלגה האפלפף! יותר חכמים, גם אם הבחור לא מראה את זה, מרוונה רייבנקלו! ויותר ערמומיים לאוייבהם מסאלזאר סליתרין!" ''את תמייני אותם! צעקה מי שבינתיים גילינו דרך הרוחות שהיא פרופסור מקגונגל. ''טוב, שילכו לבית המעורבים, שניהם.''. התלחששיות נשמעו באולם, וגם אני הופתעתי, כי אולי לא הייתי מרוכז, אבל זכרתי שהסבירו לנו שיש ארבעה בתים, ואף אחד מהם לא נקרא בית המעורבים. המורים התלחששו, ובסוף דמבלדור הכריז "מכיוון שהם מתאימים לכל הבתים, הם יצטרפו לבית המעורבים. מכיוון שאתם רק שניים אתם תוצמדו אל גריפינדור ותלמדו יחד איתם. פרופסור פליטיק ופרופסור מקגונגל הלכו לסדר לכם מגורים. האם יש לכם העדפה מסויימת לצבע הבית?'' דמבלדור שאל ואנבת' ואני ענינו ביחד ''כתום''. לפתע הופיע באולם שולחן בצבע כתום ואנחנו התיישבנו אליו. אוכל הופיע והתחלנו לאכול. לא היה אוכל כחול, אבל היה טעים. בסוף הארוחה דמבלדור הכריז על המורה החדש להתגוננות מפני כוחות האופל ועל טורניר הקוסמים המשולש, מגניב לדעתי. כשדמבלדור סיים לדבר פרופסור פליטיק בא והראה לנו תמונה ואמר שהסיסמא היא קסם, ושנוכל לשנות את הסיסמה אם נרצה. נכנסנו וזה היה מגניב. זה היה מעוצב בסגנון יער מחנאות והיה שם אוהל בשביל שאני ואנבת' נוכל לישון. זה היה ממש מגניב ודי דמה לסגנון של היער במחנה החצויים, כנראה כי דמבלדור רצה שנרגיש בסביבה הרגילה שלנו.

*חזרה לזמן שהמיון התחיל*

נ.מ: הארי

אחרי שלקחו את פרסי ואנבת' התקדמנו לאולם הגדול והתיישבנו בשולחן של גריפינדור. אחרי שמיינו את כל החדשים דמבלדור אמר שהשנה יצטרפו לשנה החמישית שני תלמידים בני 17 מאמריקה. הוא הכריז על השמות שלהם והם ניכנסו. ישר כשהם ייתקרבו למצנפת היא התחילה לצרוח. אחר כך מה שקרה היה ממש מוזר, המצנפת אף פעם לא השוותה תלמיד לאחד המייסדים! בסוף הם התמיינו לבית חדש שהקימו בשבילם, סופר מוזר. אחרי הארוחה דמבלדור הכריז על המורה החדש להתגוננות מפני כוחות האופל, פרופסור מודי, ועל טורניר הקוסמים המשולש. זה בטח יהיה ממש מרגש. אחר כך הלכנו למועדון של גריפינדור, וחשבתי לעצמי כמה נחמד להיות פה שוב. עלינו למעונות ונרדמתי.