הארי ופרסי וטורניר הקוסמים המשולש

פרק 8: פגע בי ברק, אבל אל תדאגו, אני בסדר גמור

נ.מ: פרסי

בבוקר קמתי אחרי שאנבת' העירה אותי (*שיעול* *שיעול* היא דחפה אותי מהמיטה! אני עובר התעללות!). התארגנו ולפי המערכת יש לנו היום בהתחלה שעתיים שיקויים. הלכנו למרתפים עם הארי, רון והרמיוני לשיעור שיקויים והתיישבנו השולחנות בשלשות (אני הייתי עם אנבת' והארי).המורה נכנס, והיה לו שיער שמנוני מגעיל, והוא נעץ מבטי שינאה בהארי. תהיתי מה הארי כבר עשה לו, גנב לו את השמפו?. המורה הלך לקדמת הכיתה ואמר ''יש לנו תלמידים חדשים אז אני אומר משהו. אני פרופסור סנייפ. בשיעור שלי. תלמדו לרקוח שיקויים. אם תתמידו, תוכלו לפקוק מזל בבקבוק (ה.ס: פליקס פליציס), תוכלו לרקוח מוות (ה.ס: שיקוי המוות החי), תוכלו ליצור תשוקה עצומה (ה.ס: אמורטנציה). בשיעור שלי אסור לשתות או לאכול. ברור?" ''כן'' אני ואנבת' ענינו לו. ''היום אנחנו נרקח את שיקוי השלווה. ההוראות על הלוח'' הוא נופף בשרביטו ''ובעמוד ‫ ‫164‬ בספר שלכם . ". העט המתרגם התחיל להעתיק את ההוראות ליוונית עתיקה, לא המתנתי שהוא יסיים הכל וכשהיא סיים לכתוב הוראה ביצעתי אותה, וראיתי שגם אנבת' עושה כמוני. כשהגעתי לקטע שצריך לערבב את השיקוי פשוט בקשתי ממנו להתערבב, וכנראה בזכות הכוחות של פוסידון‬ הוא התערבב לבד, ומהר מאוד הגעתי לתוצאה שצריך, אדי כסף. ראיתי שגם הרמיוני ואנבת' הצליחו ‫ושמהשיקוי של הארי עולים אדים אפורים. האמת די אהבתי את השיעור הזה, נראה לי פעם ראשונה שזה קורה לי. בינתיים המורה הסתובב והעיר לתלמידים מגריפינדור והציק להארי, אפילו שהיו תלמידים מסליתרין שהשיקוי התפוצץ להם, ואחד שהשיקוי שלו היה דומה לבטון טרי. בסוף הוא הגיע אלי ואל אנבת' והסתכל על השיקויים שלנו, ולבסוף אמר ''כל הכבוד, 10 נקודות לגריפינדור. אתם משוחררים.'' כשיצאנו מה שיעור רון שאל אותנו ''איך עשיתם את זה?" ''עשינו מה?'' ''גרמתם לסנייפ להחמיא לכם, ולתת לגריפינדור נקודות. הוא שונא את גריפינדור כי ראש בית סליתרין, ואף פעם לא נותן נקודות לתלמידים מגריפינדור.'' ''אין לי מושג, כנראה סתם היינו טובים'' עניתי לרון. ''טוב, לאן הולכים עכשיו?" שאלתי אותם ''שיעור תעופה'' ענה לי הארי בהתרגשות. אני ואנבת' נתנו להם לעקוף אותנו וכשהם היו מחוץ לטווח שמיעה התחלנו לדבר ''הוא חייב לתת לך, הוא יודע שזה יראה חשוד'' ''הוא לא ייתן לי אנבת', אני אומר לך, זה זאוס, את מכירה אותו.'' ''טוב תנסה פעם אחת ואם יקרה משהו נוכל להגיד לפרופסור מקגונגל שאתה לא רוצה להשתתף, נראה לי זה שיעור בחירה וחייבים רק בפעם הראשונה להשתתף.'' טוב, אני אנסה'' אמרתי לה והתקדמנו. כשהגענו למדשאות כולם כבר היו שם ומיהרנו לעמוד ליד מטאטאים של בית הספר. כולם צעקו ''עלה!" אצל כמה, כולל הארי המטאטא עלה ישר, ואצל אחרים לקח יותר זמן. לאנבת' לקח עוד 3 ניסיונות, ולי לקח עוד 20 ניסיונות! בסוף כולם עלו המטאטאים ואני התחלתי לעוף נמוך, אבל המורה אמרה לי לעלות אז עליתי באיטיות וחשבתי כבר שהכול בסדר, אבל בגובה 40 מטר פגע בי ברק ונפלתי לאגם. נחתי בתוך המים ולא נפגעתי כל כך, ומה שכן המים ריפאו אותי. יצאתי החוצה והכרחתי את עצמי להיות רטוב, והעמדתי פנים שהתעלפתי כדי שלא ישאלו אותי שאלות. 'התעוררתי' רק כשהרגשתי ששמים אותי על מיטה, וראיתי שאני במרפאה. ראיתי מישהי ניגשת אלי (ה.ס: מאדם פומפרי) בודקת שאני בסדר, ומסתכלת עלי בבלבול. ''מה?" שאלתי והיא התנשמה בהפתעה ''הכול בסדר?" שאלתי אותה ''כן, רק לא שמתי לב שהתעוררת. וזה מוזר, נראה שאין שום סימנים מהפגיעה, אבל זה לא הגיוני.'' ''אז אני משוחרר?" שאלתי והיא הנהנה תוך כדי שהיא חושבת לעצמה. אנבת' חיכתה לי מחוץ לדלת והתקדמנו לשיעור הבא. ''אז מה יש עכשיו?" שאלתי אותה והיא הסתכלה במערכת. ''אין סיכוי!" ''מה קרה???" שאלתי ''השיעור הבא זה גילוי עתידות!" ''אין סיכוי'' אמרתי גם אני. ''תירגעו, פרופסור טרלוני היא שרלטנית. אני כבר פרשתי מזמן מהשיעור הזה. ואל תדאגו, גם פרופסור מקגונגל לא מאמינה בזה, אז תלכו אליה בסוף היום ותבקשו לא להיות בשיעור הזה, זה שיעור בחירה.'' אמרה הרמיוני שהצטרפה אלינו מאחור. ''אגב, איך אתה מרגיש?" היא שאלה אותי. ''יותר טוב'' עניתי לה. היא פנתה למסדרון אחר לשיעור שלה ואני ואנבת' התקדמנו לשיעור גילוי עתידות.