הארי ופרסי וטורניר הקוסמים המשולש

פרק 9: אוי נו, עוד נבואה?! אתם צוחקים עלי?

נ.מ: אנבת'

כשהגענו לשיעור ראינו מין עליית גג חשוכה, מוארת עם נרות, עם פופים.  המורה נראתה... אה...מוזר, בלשון המעטה. השיעור התחיל והיא לנו להצטוות (ה.ס: מלשון צוות, הכוונה להפוך לצוותים.) לזוגות ולפרש זה לזה את החלומות או להסתכל בכדור הבדולח. אני הייתי עם פרסי, כמובן, ובעיקר השתעממנו, כי החלומות של חצויים די ברורים, אין ממש מה לפרש. בינתיים טרלוני, סליחה 'פרופסור' טרלוני הסתובבה בין התלמידים. כשהיא הגיעה אל רון והארי שמעתי את רון אומר לה ''אין שאלה, עתידי ברור כשמש, הולך להיות המון ערפל מחר.'' ואת פרסי מצחקק. כשהיא הגיעה אלינו היא הסתכלה לי בכף היד ואמרה ''אוי נערתי, קו החיים שלך קצר להחריד'' ''אה את מתכוונת לקו החיים הזה?" שאלתי והצבעתי ''כן'' ''זה צלקת'' היא התבלבלה לרגע ואז אמרה ''מי שהחזיק את הסכין שיצרה את הצלקת יביא למותך'' ''אה... זה קרה בזמן שחתכתי סלט'' (הערת אנבת': לחתוך סלט - להילחם במפלצת). 'כן היא לגמרי שרלטנית' חשבתי לעצמי. היא עזבה אותי ועברה לפרסי. ''אוי נערי, הילת מוות סובבת אותך. אתה תמות בגיל 16." ''כן, אומרים לי את הרבה, אבל מצטער לבאס אותך אני כבר בן 17"  פרסי אמר וכולם צחקו. היא התחילה להתקרב אל פרסי ונגעה בכף היד שלו. פתאום העיניים שלה נצבעו באור נחשי ירקרק וערפל ירוק יצא מפיה

''מערבה תפנה להתייצב מול האל הבוגד,

את אשר נגנב תמצא ותחזירו במועד.

החברות תכזיב זוממת היא למעול,

סופך שלא תצליח להציל את החשוב מכל.''

''מערבה אל אלה כבולה יצאו החמישה,

אחד מהם יאבד בארץ גשם לא פגשה.

אימת האולימפוס את הדרך תוביל,

חניכים וציידות רק איחוד כוחות יציל.

בהתייצבותו מול הטיטאן אחד יישא קללתו,

והאחר ביד הורה ימצא הוא את מותו.''

''שש עשרה שנים ימלאו חרף כל המכשולים,

לצאצאם החצוי של האלים הגדולים,

סביבו ישקע עולם בשינה שאין לה סוף,

להב מקולל את נפש הגיבור יקטוף.

בחירה גורלית בידיו תקפד,

את משכן האלים לקומם או לאבד.''

''צפונה לאלים כתר הלגיון נחבא,

בנפילה מקרח בן נפטון יטבע...''