לשרוף את הים

פרולוג

רוי

"אחותך נלקחה כבת ערובה." אני אומר בלי הרבה מילים מיותרות.

השתיקה מעבר לקו רועשת מהצרחה החזקה ביותר.

"אני יודע שאנחנו לא נהיה אף פעם חברים ואפילו לא ידידים. אבל אני אומר לך שאם לא תשתף איתי פעולה עכשיו, יכול מאד להיות שזאת תהיה הפעם האחרונה שתראה את אחותך." אני ממשיך לדבר בזמן שהוא שותק, "אני הקפטן של הספינה הזאת והדרג הפיקודי שלי לא מאפשר לי לצאת למשימה חילוץ. אז אם לא תשתף איתי פעו-"

"אני אגיד לך מה הולך לקרות," הוא סוף סוף פותח את הפה, "אתה הולך לתת לי את המיקום שלך, ואנחנו ניפגש. אנחנו נוציא תוכנית חילוץ עם האנשים שלי ואחרי שאחותי תיהיה במקום בטוח, בבית שלה, במיטה שלה, אני מתכוון לשחוט אותך על זה שאפשרת לזה לקרות."

"אתה תצטרך לשנות את הסדר של הדברים." אני משיב, "תצטרך קודם לנסות לשחוט אותי ורק אחר כך, אולי יהיה לך סיכוי לקחת ממני את הלנה. כי היא לא חוזרת לבית שלה. היא חוזרת לבית שלי, למיטה שלי."

"אתה יודע מי אני ואתה פאקינג ממשיך לדבר?" הוא ממש נוהם מעברו השני של הקו, "עם כל מילה שלך אתה מאריך את המוות שלך בעוד יום. השיחה מוקלטת ואני סופר מילים."

"אווו אני רועד מפחד." אני מנתק את השיחה.