הלילה חשוך מדי, אני עומד במטבח הבית ומקשיב לדבריו של אבא. הלב שלי דופק כל כך חזק בבית החזה שלי שאני מתפלא איך אימא והוא לא שומעים אותו. "אתה מקשיב למה שאני אומר?" קולו של אבי מהדהד באוזני, מילותיו פקודה שאני לא יכול להתעלם ממנה. אף פעם לא הייתי יכול להתעלם.
"אני מקשיב," אני משיב על אף שאין לי מושג מה הוא אמר בעשר הדקות האחרונות.
"את צריכה לדאוג שלילי ונואה לא יחשדו, אני לא רוצים בעיות," אבא אומר לאימא. ממה שכן הצלחתי לשמוע בתחילת השיחה, אבא החליט להרעיל את בני המשפחה אותם אנחנו משרתיםצרק כדי להיפטר מהם.
זאת לא הפעם הראשונה שאבא מנסה לשדל אותי לעשות מעשה נורא כל כך כמו להרוג אדם אחר. לפני לא הרבה זמן הוא הכריח אותי לסמם את הבן הבכור של המשפחה ולזרוק אותו קשור לאגם.
הוא יכול היה למות אבל למזלו ולמזלי בת הדוד שלי הצילה אותו ברגע האחרון.
"רוי אתה תדאג שהאנשים ששכרתי יגיעו לחדר הנכון כשידיע הזמן. אני לא מתכוון לקחת את הסיכון, מחר הם מתים עם רעל או בעזרת רובה." אבא אומר. הוא הזמין את האנשים המסוכנים ביותר בטקסס כדי להרוג את המשפחה שנתנה לנו קורת גג ופרנסה במשך כל חיי.
"אבא, אני לא יודע, אולי כדאי שנחשבו על דרך אחרת..." אני אומר בהיסוס. בכל פעם שניסיתי להביע את דעתי אבא היה מתעצבן עליי וזה תמיד היה נגמר בזה שהייתי חוטף מכות. או שאימא או ליסה היו חוטפות. אבא אדם אלים במיוחד ואני יודע שאני לא צריך להרגיז אותו.
"אין דרך אחרת. אנחנו חייבים לעשות את זה. זו הדרך היחידה." אבא משיב.
אני מסתכל על האחוזה שמשתקפת מולי בחלון, המקום שבו ביליתי אינספור שעות עבודה.האנשים בפנים הם לא חברים שלי, אבל הם מעולם לא עשו לי רע. הם פשוט חיים את החיים שלהם, כמוני. ועכשיו, אני אמור לבגוד בהם.
ידו של אבי משלחת אל כתפי, אחיזתו איתנה ומכאיבה, "אל תהסס, רוי. אנחנו צריכים לעשות את זה."
אני בולע חזק, הגרון שלי יבש. "אבל אבא, זה לא מגיע להם. הם מעולם לא פגעו בנו."
הוא מנענע בראשו, עיניו קשות, "אתה מרחם על היהודים האלה? אני צריך להזכיר לך מי אתה? מאיפה אתה בא?!" אבא צועק ויורק תוך כדי מרוב כעס.
אבא לוקח סכין מהמטבח לפני שאני מצליח להבין מה קורה הוא תופס אותי, משכיב אותי על השפה ומתיישב עליי כך שאני לא יכול לזוז בפלג גופי העליון.
אני מתפרע וצורח. אני מסתכל על אימא שלי שמסיבה ממני את המבט שלה כי היא לא תצא אף פעם נגד ההחלטות של אבא שלי.
"אבא! די!" אני משתולל כשהוא קורע את החולצה שלי עם הסכין ואז מצמיד את הלהב אל החזה שלי. אני לא רואה מה הוא עושה אבל אני מרגיש כאב נוראי במקום אליו מוצמד הלהב. אבא מרוכז כשהוא גורר את הסכין על העור שלי. הצרחות שלי לא מעניינות אותו.
YOU ARE READING
לשרוף את הים
Romance"יש לך משהו להוסיף? כי אני אשמח להוסיף לך עוד שני עיקופי שחייה מסביב לספינה." אני מנידה בראשי לשלילה. "בלעת את הלשון? תעני במילים! יש לך משהו להוסיף?" הוא מרים את הקול. "לא." אני משיבה מלחישה. הוא מחייך חיוך מבשר רעות ומסתכל על כל הצוות. "אתם יודעי...
