הרעיון שלה גאוני, ואני חייב להגיד שאם היה מדובר בכל בן אדם אחר והצוות שלי כנראה שהייתי מיישם אותו במהירות.
כי זאת הדרך היחידה שלנו לצאת מכאן בחתיכה אחת. אבל בגלל שזאת היא, כל מה שאני מצליח להרגיש זה את הצורך לגונן עליה.
אני יודע שאני חייב להתייחס אליה כחלק מהצוות אבל אני לא מצליח לחשוב אפילו על האפשרות שהיא תיפול בשבי או שיקרה לה משהו ואני נתתי יד בזה.
המבט של דניאל הבהיר לי שאין לנו שום דרך אחרת לנצח פה. אז בלית ברירה הסכמתי.
"את לא מסכנת את עצמך יותר מהנדרש," אני אומר לה בזמן שיריות נשמעות מרחוק. אנחנו חיסלנו את מי שהיה קרוב אבל אין לי שמץ של ספק שנמצאים בדרך אלינו עוד הרבה מהם.
"כן קפטן," היא עונה בחיוך מטריף.
"אני לא צוחק איתך! זה לא משחק הלנה!"
"בסדר, בסדר. אני יודעת. בבקשה תסמוך עליי." היא מבקשת את זה בקול חלש כדי שרק אני אשמע.
אני לוקח אותה הצידה, הרחק מעיניהם של הצוות. אני אוחז בשני צידי פניה ואני מנשק אותה. זאת נשיקה קצרה ואגרסיבית. נשיקה של אני סומך עלייך אבל אני עדיין פוחד שיקרה לך משהו.
"פאק אני מתחרט שהבאתי אותך איתי," אני אומר לשפתיה.
"אתה לא תתחרט, אני אדאג להוציא את כולנו מכאן," היא משיבה.
"אני יודע שזה לא מה שאני חושב," קולו של דניאל קוטע את הרגע שלנו, "אבל אם אנחנו רוצים להוציא את התוכנית של הלנה לפועל אנחנו חייבים לעוף מפה." אני יודע שהוא ראה אותי ביחד איתה.
אני יודע גם שלא משנה מה יקרה הוא לעולם לא יסגיר אותי. אז המבט המפוחד של הלנה בעיניים לא משפיע עליי כי אני אסביר לה את זה ברגע שאנחנו נהיה במקום בטוח.
"אני לא רחוק, אני משגיח עלייך." אני אומר לה. אבל אני יודע שגם עם זה שאני קרוב אני עדיין מעמיד אותה בסכנה.
אני מכריח את עצמי לעזוב את המקום ברגע שנשמעוץ יריות ממש סמוך אלינו, אני יודע שאין לי זמן. האוויר מלא במתח.
אני עומד לא רחוק ממטוס הקרב שהלנה נמצאת לידו. היא עובדת במהירות ובדייקנות. היא יודעת מה היא עושה, אבל הפעם זה שונה. הפעם היא לא מתקנת מטוס, היא מחבלת בו.
יריות נשמעות מכל עבר. "מהר יותר הלנה!" אני צועק בעוד שאני יורה בשני גברים שמתקרבים אלינו.
"כמה דקות," היא צועקת בחזרה.
"אין לך כמה דקות!" אני ממשיך, דניאל יורה באחד שקופץ לעברנו ואני מוריד את השני והשלישי בשתי יריות רצופות. "אם את לא מצליחה לעשות את זה, עזבי הכל ותברחי!"
היא מרימה את ראשה, עיניה מלאות נחישות. "אני לא מתכוונת לברוח!" היא מחזירה את מבטה למטוס וממשיכה להתעסק בו, "זו הדרך היחידה להציל את כולנו. אם המטוס הזה יתפוצץ, זה ימשוך את המחבלים שבדרך והם יחשבו שהתפוצצנו איתו. זה יתן לנו זמן לברוח."
YOU ARE READING
לשרוף את הים
Romance"יש לך משהו להוסיף? כי אני אשמח להוסיף לך עוד שני עיקופי שחייה מסביב לספינה." אני מנידה בראשי לשלילה. "בלעת את הלשון? תעני במילים! יש לך משהו להוסיף?" הוא מרים את הקול. "לא." אני משיבה מלחישה. הוא מחייך חיוך מבשר רעות ומסתכל על כל הצוות. "אתם יודעי...
