לא. בבקשה שזה לא קורה לי.
אני מוציאה את הכובע שלי מהתיק וחובזת על פניי כדי להסתיר את עצמי מרוי אבל כשאני מסתכלת לכיוון הוא עדיין שם, אני ממצמצת והוא לא נעלם מעיניי.
רוי נמצא כאן, באוסטין, והוא רואה אותי כשאני עם המשפחה שלי. המשפחה שאני מסתירה ממנו ומהצבא. ובדיוק אותה משפחה שאני מסתירה ממנה שהתגייסתי לצבא.
אין שום סיכוי בעולם שיכול לצאת מהסיטואציה הזאת משהו חיובי.
"הלנה?" קולו של אבא גורם לי להסיר את מבטי מרוי ולהסתכל עליו.
אני מחייכת חיוך מאולץ, "כן?"
"שאלתי אם את רעבה..." הוא אומר גבותיו מתכווצות בבלבול כשהוא מסתכל על הכיוון שהסתכלתי אליו קודם ומנסה להבין מה קרה.
"אמממ אני יכולה לאכול."
"אז ניכנס למסעדה שאת אוהבת?"
"כן..." אני מסתכלת לאיפה שהיה קודם רוי ורואה שהוא נעלם. שיט. אני חייבת למצוא אותו ו... ואין לי מושג מה אני הולכת לעשות או לומר אבל אני חייבת לגרום לו להאמין ל... פאק אין לי מושג גם זה. "אבא, תיכנסו למסעדה אני רוצה ל... ללכת לקנות כמה סטים חדשים של הלבשה תחתונה. אני כבר אצטרף אליכם." אני אומרת לו בחיוך מתוק.
"לא תלכי עם אימא שלך?" הוא שואל ומציץ בנייד שלו כשהוא מקבל שיחה. אימא נמצאת יחד עם לואר, אישתו של ריי והדודה הדאגנית ביותר עלי האדמות מקדימה וזה בדיוק מה שאני צריכה כדי להתחמק.
"לא, היא עם לואר. אל תפריע להן, זה ייקח לי מעט זמן כי אני כבר יודעת מה אני רוצה לקנות." אני אומרת והמזל שוב משחק לטובתי כשהשיחה שנכנסה לנייד של אבא חשובה כנראה כי הוא עונה לה ומהנהן לי בחוסר תשומת לב.
אני מסתובבת והולכת לכיוון החנות הלבשה תחתונה אבל ברגע שאבא לא מסתכל אני מתכוונת להסתובב שוב וללכת לחפש את רוי.
אבל יד אוחזת בזרוע שלי מאחור ומושכת אותי אל החלק האחורי של המסעדה שהמשפחה שלי מתמקמת בה ברגעים אלה ממש.
אני מסתובבת בבהלה ומתכוונת להילחם במי שזה לא יהיה אבל אני קופאת כשאני רואה את רוי.
"הלנה גרסיה," עצם זה שהוא אומר את שמי המלא בטון המסוכן הזה מבהיר לי שהוא יודע בדיוק מי אלו האנשים הייתי איתם עכשיו. "הבת של מנואל גרסיה," הוא ממשיך.
"רוי..." פאק. מה אני הולכת לומר? שאני לא הבת שלו?
"תעצרי אותי אם אני טועה," הוא נראה כאילו הוא הולך להתפוצץ מזעם, "את הבת של בין הבכירים ביותר הקרטל המסוכן ביותר בעולם! ואחיינית של ראש הקרטל הידוע לשמצה... רסיסיטנסיה."
אני שותקת.
"איך הצלחת להתגייס? מי נתן לך אישור להיכנס לצבא כשזאת המשפחה שלך." את זה הוא אומר בסלידה גלויה. "הצבא לעולם לא היו מגייסים מישהי כמוך. וכשאני קראתי את התיק שלך לא היה רשום כלום על משפחה של רוצחים מסריחים."
YOU ARE READING
לשרוף את הים
Romance"יש לך משהו להוסיף? כי אני אשמח להוסיף לך עוד שני עיקופי שחייה מסביב לספינה." אני מנידה בראשי לשלילה. "בלעת את הלשון? תעני במילים! יש לך משהו להוסיף?" הוא מרים את הקול. "לא." אני משיבה מלחישה. הוא מחייך חיוך מבשר רעות ומסתכל על כל הצוות. "אתם יודעי...
