"אתם תצאו לחופשת חג," רוי אומר, לא מרוצה מיזה כל כך. אני אומנם הגעתי לפני חודש וקצת לכאן אבל אני יודעת מאנשי הצוות שהם נמצאים מעל שמונה חודשים בים. אז אני שמחה בשבילם כשרוי משחרר אותם הביתה לחופשה. "אחרי שהחופשה תיגמר אנחנו נשוט למזרח התיכון." הוא ממשיך וקריאות השמחה בצוות נחלשות. "אז תדאגו לנוח היטב, כי אתם לא תראו את הבית הרבה זמן אחרי החופש הזה. משוחררים." הוא מסתובב והולך.
"הלנה, את תעבדי היום מנושאת המטוסים. אז תתכונני לעליה לאופנוע ים." אומר דניאל.
עד עכשיו הפעמים שעבדתי מהנושאת מטוסים היו פעמים בודדות. רוב העבודה שלי הייתה בטיפול של המטוסים שנמצאים כאן על האוניה. מטוסי הקרב של הצוות, בדרך כלל זה היה מדובר בטיפולים שגרתיים ולא מאתגרים במיוחד אבל לא התלוננתי.
אני לוקחת את הדברים שאני חושבת שאצטרך לטיפולים בסיסיים ביותר והולכת לכיוון הירידה לאופנועי הים של היחידה. שם דניאל גבר מחכה לי כדי לקחת אותי לנושאת המטוסים ששטה לא רחוק מאיתנו.
"אתה צריך לסיים את כל הניירת שלך לפני שאתה יוצא לחופשה," קולו של רוי מבהיל אותי ואני מסתובבת לאחור.
"אני אקפיץ את הלנה ואחזור לסיים את העבודה," אומר דניאל.
"ומי יחזיר אותה?" שואל רוי.
דניאל שותק לרגע.
"לך תעשה את העבודה שלך, אני אקפיץ אותה, אחכה לה ואחזיר אותה. ממילא אני צריך לסגור שם כמה עניינים עם הקפטן שלהם לפני שאנחנו יוצאים לחופשה." רוי אומר.
אני רוצה שדניאל יתווכח, אבל הוא לא עושה את זה. במקום זאת הוא הולך מהמקום. רוי הראשון שעולה לאופנוע הים ואז הוא מושיט לי את ידו ואני נאחזת בה ועולה על האופנוע, מתיישבת מאחוריו.
הוא לוחץ על כפתור והאופנוע מתחיל לרדת לכיוון מי הים.
ברגע שאנחנו נוגעים במים האופנוע משתחרר מהאחיזה של האוניה בו ושאגת המנוע שלו ממלאת את אוזני.
אני אוחזת בחוזקה בידיות מאחוריי, פרקי אצבעותיי לבנים, ומרגישה את הרוח מצליפה בשערי בעודנו מתחילים לנסוע על פני המים הפתוחים.
זו הפעם הראשונה שלי על אופנוע ים, והתחושה מרגשת ומפחידה כאחד.
רוי לא מסתכל לאחור, הוא יושב מולי ומנווט אותנו בקלות מיומנת כאילו הוא עושה את זה כל החיים שלו. אני מנצלת את ההזדמנות הזאת ובוחנת אותו. הגב שלו הוא קיר מוצק של שרירים, ומדי פעם אני קולטת הצצה בקעקוע שמתפתל על עור הזרוע שלו.
הנוכחות שלו דומיננטית כל כך. הוא היה יכול להשתלב טוב מאוד עם אופי המשפחה שלי. אם הוא לא היה קפטן, כנראה הוא היה סגן של חפה, או קאפו לצורך העניין. אני כמעט מגחכת שאני חושבת על כמות הצרות שהיו למשפחה שלי אילו מישהו כמו רוי היה בצד של הקאפו.
YOU ARE READING
לשרוף את הים
Romance"יש לך משהו להוסיף? כי אני אשמח להוסיף לך עוד שני עיקופי שחייה מסביב לספינה." אני מנידה בראשי לשלילה. "בלעת את הלשון? תעני במילים! יש לך משהו להוסיף?" הוא מרים את הקול. "לא." אני משיבה מלחישה. הוא מחייך חיוך מבשר רעות ומסתכל על כל הצוות. "אתם יודעי...
