הלב שלי פעם בעוצמה אדירה כששמעתי את רוי מודה בזה שהוא נמשך אליי. אבל אני לא יכולה לתת לו להסתבך. זה פשוט לא הוגן כי כמו שהוא אמר, לי תמיד יהיה את האפשרות לחזור לחיי הקודמים. והוא לעומת זאת, אלו החיים שלו.
לא הייתי רוצה שהוא יאבד אותם בגללי.
"אני אחכה לך במשרד שלי בעוד שעה," הוא משיב ומשהו בתוכי נשבר.
אני מנגבת את דמעותיי ומהנהנת, "כן קפטן."
*
כשאני מסיימת לארוז את החפצים שלי, אני מניחה את המזוודה ליד הדלת של החדר שלי, לובשת מדים והולכת למשרד של רוי.
אני מתאפקת לא לפרוץ בבכי. נכון שכל מה שחלמתי עליו זה להוכיח לעצמי מה אני יכולה להיות, אבל זה חשוב יותר מחלומות של ילדה.
אני נוקשת על הדלת הסגורה.
"תיכנסי גרסיה," קולו של רוי נשמע מבפנים.
אני נכנסת והדבר הראשון שאני מרגישה זה את הקור, המשרד מרגיש קר מהרגיל כשאני עומדת מול רוי, מכתב הפרישה שלי רועד בידי.
מעולם לא חשבתי שאעשה את זה אחרי כל המאמץ שלי להשיג את המקום שלי כאן. אבל אני יודעת שזו הדרך היחידה, הדרך הנכונה.
הלב שלי כואב, אבל אני נותנת למוח שלי להחליט.
רוי מרים את מבטו מהניירת שלו, עיניו סורקות אותי כשאני נכנסת פנימה. הוא לובש חולצת טריקו קצרה שחושפת את הקעקוע על הזרוע שלו. להקת ציפורים שהולכת ונעלמת ככל שהיא מגיעה למפרק היד שלו.
"תנעלי את הדלת," הוא פוקד.
אני סוגרת אותה.
"תנעלי," הוא אומר שוב ואני מצייתת.
אני בולעת בחוזקה, מזמנת את כל הכוחות שאני יכולה לגייס. "מכתב הפרישה שלי, אדוני. תקף באופן מיידי." אני מתקרבת והוא לוקח את המכתב מידי, עיניו סורקות את הדף.
הלסת שלו מתהדקת, והוא מרים את מבטו אלי, אני לא מצליחה לקרוא אותו. אני לא יכולה אפילו להישאר מה עובר לו בראש.
אני לוקחת נשימה עמוקה, המילים יוצאות ממני החוצה במהירות, אני אפילו לא יודעת למה אני מרגישה צורך להסביר את עצמי, "שמעתי אותך בחדר הכושר, אני יודעת על ה... זה שאתה נמשך אליי. ואני לא יכולה להישאר כאן, בידיעה שאני עלולה להרוס לך את הקריירה, את החיים שלך. זה הדבר הנכון לעשות."
הוא קורע את המכתב לגזרים ואז מקמט אותם באגרופו, אני בהלם ממה שהוא עושה. הוא נעמד המכתב המקומט עדיין באגרופו. "את חושבת שאת יכולה לפרוש? את מבינה שצבא זה לא עוד עבודה רגילה שאת יכולה להתפטר כשנוח לך."
"א-א... חשבתי ש..." המילים שאין לי מושג מה אני הולכת לומר נתקעות בגרוני מרוב הלם.
"זה כל הקטע הלנה, כאן, על הספינה הזאת, אני הקפטן וזה אומר שרק המילה שלי קובעת. את חושבת שאת יכולה לקבוע משהו? את חושבת שכאן זה מקום שנמצא תחת מרות הקרטל של אבא שלך?" הוא מטיח בי בזעם שאני לא מצליחה להבין מאיפה הוא נובע. "כאן, אין את דוֹד, אח או אבאל'ה שלך. כאן את תעשי את מה שאני אומר!"
YOU ARE READING
לשרוף את הים
Romance"יש לך משהו להוסיף? כי אני אשמח להוסיף לך עוד שני עיקופי שחייה מסביב לספינה." אני מנידה בראשי לשלילה. "בלעת את הלשון? תעני במילים! יש לך משהו להוסיף?" הוא מרים את הקול. "לא." אני משיבה מלחישה. הוא מחייך חיוך מבשר רעות ומסתכל על כל הצוות. "אתם יודעי...
