רוי פרק 20

2.4K 299 51
                                    

היא הדוקה כל כך, רטובה וחמה. והיא כל כך בתולה.

אני הראשון שלה, אני בטוח בזה. אני אפילו לא צריך את הצרחה שלה או את הבכי כדי להבין בדיוק מה קורה. היא שיקרה לי שאמרה שהיא לא בתולה.

"ט...טרויה..." היא בוכה בכי מקוטע. אני עדיין בתוכה אבל התחת שלה כבר לא באויר. היא צמודה למזרון שוכבת בלי תזוזה, וגם אני קפוא לגמרי.

"טרויה..." היא ממשיכה לומר, שוב ושוב ושוב.
כאילו אני צריך יותר מאת הפעם הראשונה שהיא אמרה את זה כדי לעצור.

"מה עשית נסיכה יפה?" אני שואל בקול שקט, "למה שיקרת לי?"

היא לא עונה לי ומושכת באפה.

אני אמור להיות עצבני, אני אמור לרתוח! אבל כל מה שאני מרגיש זה רק רכושניות שמעולם לא הרגשתי קודם. אני הראשון שלה, אני היחיד שלה.
ואני מתכוון להשאיר את זה ככה לפחות עד שאחליט אחרת.

אני מוציא ממנה את הזין באיטיות כדי לא להכאיב לה יותר, אני לא מופתע שהוא יוצא ממנה מרוח בדם.

ברגע שאני יוצא ממנה היא מתכווצת והגוף שלה מתקפל לתנוחת עובר. היא מתגוננת ממני.

אני מרים אותה מהמיטה ולוקח אותה למקלחת שלי. אני פותח את הברז וסופג את המים הקרים הראשוניים שיוצאים כדי שלא יגעו בה. היא מחבקת את צווארי, מצחה צמוד לעורי וקוברת את פניה על חזי, עדיין בוכה.

ברגע שהמים מתחממים אני זז נותן להם לשטוף אותה. אני מתקדם צעד אחד קדימה והמים נשפכים על שיערה, במורד גופה.

חדר האמבטיה מתמלא ברעש של מים זורמים, האדים יוצרים מסך לבן סביבנו. אני מעמיד אותה בזהירות על רגליה.

"לאט, לאט," אני אומר לה, ידיי יציבות כשהן אוחזות בה כדי שלא תיפול. המים זורמים מעליה ואני מסתובב לקחת את השמפו שלי. היא מתכווצת קלות כשהיא זזה ומייצבת את עצמה. אני מבין שאני מגיב לזה כשמשהו בבטן שלי הופך צובט לראות אותה כואבת.

"אוף, הרסתי הכל." היא לוחשת כשהיא נרגעת קצת מהבכי. קולה בקושי נשמע מעל רעש המים.

"אכן הרסת הכל נסיכה יפה," אני שופך מהשמפו על ידיי ומקציף אותו לפני שאני מעביר את ידיי בעדינות על כתפיה וגבה. משם אני עובר אל הצוואר, החזה והבטן.

"חשבתי שלא תירצה אותי," היא ממלמלת, "חשבתי שאם תדע שאני בתולה לא תשכב איתח."

"ואת צודקת בהחלט, כנראה שלא הייתי מזיין אותך. בטח לא בצורה הזאת."

"אתה כועס?"

"בוער מזעם."

היא משפילה מבט, "אני אסיים להתקלח ואלך לחדר שלי."

"את לא."

היא מצמצמת את גבותיה בבלבול. "אתה רוצה שאשאר?"

"כמובן."

לשרוף את היםWhere stories live. Discover now