ואכן, הוא לא טעה. היום בהחלט היה יפהפה, עננים אפורים וגשם מרטיב באמת. רוי חייך אל העולם ואל הגשם ללא מטריה. הוא אהב להתרטב בגשם, ושנא להתייבש בשמש.
"היי!" מישהו נחת על כתפו, יותר נכון לומר משהו מאוד גדול ושרירי בדמות זרוע עם קוביות. זה היה חברו, אדם.
"היי~" החזיר רוי במנגינה יורדת שגרמה לו להשראה.
אדם פתח מטריה מעליהם, והגשם פשוט טפטף עליה, על המטריה. רוי משך באפו, יש מצב שהוא הצטנן בחמש דקות ללא המטריה. יש סיכוי גם שהוא חטף דלקת ריאות ויש עוד סיכוי, אמנם קלוש לכאורה, שהוא הולך למות והוא לא יודע מזה, אבל אם הוא עלה על זה עכשיו אז הוא כן יודע מזה ואז כל המחשבה הזו מיותרת מתחילתה ומשהו השתבש בקארמה.
"איפה התיק שלך?" נזכר אדם לשאול, ורוי הרים גבות מופתעות.
"שאלה...טובה, אני חייב לציין" הבין ששכח את התיק בבית, וצום זה לא הדבר הכי אידיאלי בשבילו. "יש לך סנדוויץ מיותר?"
"יש מצב, אולי נשאר מאתמול משהו" פשפש בכיסיו. "סוכריית מנטה?"
רוי לקח אותה בהרהור, וחשב על זה שאולי הבוקר שלו לא כל כך וורוד כמו שהוא חשב ישר כשקם. האספסוף החל להתקבץ לכוון שערי בית הספר הגדולים, והזרימה האטה, כך גם הגשם. אולי כי יש לו יותר על מי להיתפס, אולי כי הוא פשוט פסק. ואולי, שתי התשובות נכונות, ועוד אולי, שתי התשובות לא נכונות.
אבל אם שתי התשובות לא נכונות, אז לכאורה הוא היה צריך להיות ספוג עד העצם, ולגשם להמשיך להיזלף.
"בוקר" מישהו הופיע מצידו השני, מתברר כטום. טום היה אחד האנשים המוזרים ביקום, אם לא ה-, ורוי אהב אנשים מוזרים. טום פשוט החליף מצבי רוח בצורה כל כך אבסולוטית שהיה יכול להיות קריפי ואמפתי בו זמנית, ורגע אחר כך להיות המדוכא על כל דבר טריוויאלי.
"מה המצב היום?" הסתקרן רוי.
"עצב. תראה את השמיים הבוכים. אתה לא מרגיש את האפרוריות?" קולו נשמע באמת נשמע כמו השמיים הבוכים עליהם דיבר, ורוי חייך, מקווה שהמצב רוח שלו ישתנה במשך היום, שכן להיות עם טום העצוב זה באמת עצוב. כלומר, בשבילו.
הצלצול נשמע, חוקרני כמו תמיד, כאילו נשפכה סודה תוססת אל הרמקול.
"אנחנו לא רוצים לאחר" אדם קיפל את המטריה, ורוי בדיוק הבין שמעולם לא הייתה מעליו, וכי הוא המשיך להתרטב כל הדרך "מתמטיקה על הבוקר. יש את המורה ההוא" ההוא ההוא שאסור לנקוב בשמו, וגם אם מישהו רצה, אין איש על הפלנטה עם ידע לגבי הנתון הקטן הזה, בדמות שמו של המורה ההוא.
המורה ההוא היה... מסתבר שהוא גם בהווה אם לא נחטף על ידי האפביאיי למטרות טרור, ואפשר לומר שהוא מורה טוב שלא עושה כלום אבל מוציא מכולם מאות.
הוא היה רושם נוסחה על הלוח, נותן לכולם להעתיק אותה, ואחר כך מתיישב ומסתכל עליהם מתרגלים. אם למישהו הייתה שאלה, הוא לא היה הכתובת. וכי איך תהיה כתובת ללא נמען?
טוב, לא משנה.
YOU ARE READING
מה אתה אומר!!!
Humorאין מסוגע יותר ממנו, בס' הידיעה. כלומר, אולי, אבל הוא עוד לא פגש אחד שמתיימר להיות כזה. אך הוא לא תכנן שיקרה משהו ביום אחד, שישנה את מאזן הטיפשות האדיר שלו ויכוון אותו למקום הכי גרוע ביקום אחרי הלונה פארק השכונתי. לסיוט הזה קראו: ?#4567^6$#@4^ (נרא...
