מה אתה אומר!!!

פרק 8

לא. נולדתי עם אף פה ואוזניים. אה, והרבה שכל ויופי וגמישות ו- בכל מקרה, זה הגיע אחרי.

מה, אז גם אני אוכל להשיג את זה? הקסם האישי?

תלוי את מי אתה שואל.

אותך.

אז לא.

לגמרי לא.

הכי לא שבעולם. שביקום. שבכל הגלקסיות הנראות לעין ושאין נראות לעין. לגלקסיות שעוד לא נוצרו מאחר והתרחבות היקום עוד לא התקיימה בהן ועתידה להתקיים רק במליון וחצי שנים הקרובות אם תאריך קצת ימים.

לסיכום, לא ולא ולא בחזקת מליונטאלפים אלפיים חמש מאות ואחד.

טום אז נכנס לשיחה, אפילו שהיה במצב רוח מוזר וקריפי של פסיכופת. "אתה יודע שאין מספר כזה, זו המצאה של ילדים"

מה, מליונטאלפים?

יאפ.

אז עכשיו זו המצאה של מבוגרים. מה רע בהמצאות? הרי כל דבר ומושג בעולם הזה הומצא כידו הטובה של מישהו. באיזה רחוב אתה גר?

רחוב ווינדלסון.

נו, אתה רואה? זה גם הומצא על שם מישהו! אתה חושב שככה העולם נולד. עם רחוב ווינדלסון?

העולם לא נולד, הוא נברא.

אז אתה חושב שהעולם ככה נברא, עם רחוב ווינדלסון?

כן.

אז אתה סתום בחיי.

אף כי במותך.

היי היי בלי לקלל פה, אני עדיין צעיר ורוצה לשמור על תמימותי!

לעזור לך לשמור על תמימותך מר אדם הנכבד? ומה בגין הציור הקניבלי בבית שלך? זה שומר יותר טוב ממה שאמרתי על התמימות המדוברת?

היי, זה עוד לא קרה, לפי סדר כרונולוגי. עוד לא סיפרתי לכם את זה.

אופס. אז תדלג כמה שורות קדימה.

סגור.

שורה אחת.

שורה שתיים.

שורה שלוש.

נו, מספיק שורות?

כן.

אז חוזרים להווה?

כן.

אז איפה היינו בכל מקרה?

לא זוכר. שנתחיל נושא חדש? כי הסנאי ביד שלי מתחיל לאבד את זה, וגם הגוף שלי מתחיל לאבד את הזהו האדום והנוזלי, מאחר ונשיכתו נשיכת סנאי ושיניו קטנות וחדות, כנראה שייף אותן היום בבוקר. אין מה לומר, משקיע הבחור בטיפוח אישי והיגייני.

"שמעת פעם על משייף לשיני סנאים?" הקשה טום, מעביר יד מרגיעה בזנבו השופע של היצור הקטן והמרדני.

"ברור" ברור שלא. מה הוא חסר שכל לחלוטין? שאלה רטורית בלבד, אבל מאחר והיה מתרחשת במחשבתו אז היא יכולת מחשבתית מאוד משוכללת. מאוד. אבל רגע, יש מצב שראה פעם? טוב, אולי הוא לא חסר שכל לחלוטין. (האלו שמאשימים אחרים בטיפשות של עצמם במילים נאות ומחמיאות הגורמות לזולת להרעיף עליהם שבחים ועלבונות)