בדרכו חזור לביתו, חייך רוי חיוך עייף. אין מה לומר, האינסטינקטים שלו לא אכזבו בעניין היום הטוב שהיה לו. קרני השמש האחרונות של היום קרנו על פניו באור נוגה, ורוי הרגיש לפתע רוחני ומלא רצון לעשות טוב לאנשים שמגיע להם, (רוי טוען שאין כאלו אנשים, וכי כולם רעים בעולם עד שהוכיחו אחרת, ובינתיים אף אחד לא הוכיח את זה, משמע שאין אנשים טובים, אולי אולי אולי, במאדים. אה, רוי מאמין בחייזרים באותה מידה שהוא מאמין בשמש בצהרי היום, דבר שגם עליו הספיק להתווכח עם אדם, שיכול להיות שזו רק מנורה ענקית שנאנסה שמו מעל כדור הארץ בשביל לגרום לנו להאמין שיש כדור גז שנותן לנו הרבה אור... האמת השיחה הייתה ממש מעניינת אבל הסוגריים האלו גורמים לקרוא את מה שבתוכם כאילו אתם נמצאים בבועה, אז נצא מהם. ו- זה קצת ארוך לסוגריים)
אוקיי, יצאנו. השמש.
אז אדם טען כפי שציינו לעיל שהשמש היא סתם מנורה ענקית של נאסא, ורוי טען שהוא הוזה בהקיץ, וזו הקונספירציה הכי חסרת בסיס ששמע מעודו, ורוי חובב מושבע של קונספירציות מלאות הגיון כמו מציאות החייזירם על מאדים.
למרות שבדיוק הוכח שאין מצב לקיום של יצורים תבוניים במאדים, רוי ממשיך להאמין שהם קיימים שם, אוכלים, נושמים, מדברים, ואפילו צוחקים על דיירי כדור הארץ התמימים המאמינים לנאסא, כי הרי כל מה שהם אומרים קדוש הוא לעם היושב על היבשות הלא רבות בכלל על פני פלנטה ארץ במערכת השמש.
הוא עוד טוען, כי ראה כמה חייזרים מעופפים להם בלילות, ומטיילים בין הרחובות, ומחפשים להם מאמינים.
אז למה לא הצטרפת לקהילה? טום שאל.
כי לא הספקתי. הם לא ביקרו אצלי, והם הולכים ממש מהר ואני הייתי בכלל בפיג'מה, מה שאומר שלצאת מהבית אני לא יכול.
ממתי אתה לא יוצא מהבית עם פיג'מה?
מאז שאחי הקטן איים עלי בהחרמת הפלייסטיישן שלי (שלו) אם אני אעשה לו בושות שוב. אבל אמרתי לו שבשעות הלילה אין אנשים ברחובות!
נו, ומה הוא אמר לך?
הוא אמר, לך תדע איזה חייזר יתפוס אותך. אז אמרתי לו, בדיוק מה שאני רוצה! אל תגיד לי שגם מחייזרים אתה לא רוצה בושות ממני.
הוא אמר, גם מהמראה שלך התלויה בחדר אני לא רוצה בושות ממך. תראה איך אתה נראה!
אני נראה חתיך על שובר גלקסיות, עניתי לו.
הוא אמר, בהשוואה אלי אתה חיפושית זבל.
אמרתי לו שהביטויים שלו צריכים שיוף וחידוש, והוא אמר שאני צודק בפעם הראשונה בחייו, ואז הפציץ בביטוי שמחמת תמימותו של אדם אני לא אגיד אותו בקול....
טום התעצבן וביקש ממנו לספר לו, ואדם רק חייך מרוצה, אם כי חיוכו נע מעט, הוא סקרן יותר ממה שנראה לעין אנושית בלתי מזויינת, ועינו של רוי בהחלט נקראת מזויינת עם כל השיכלולים שאמר שיש לו בגוף הקטן והמקסים שלו, אבל רוי לא סיפר, כי סתם אהב לעצבן את טום ולהתגרות באדם.
רוי התעורר משרעפיו באחת, מגיע אל דלת הבית, ונוקש.
הדלת נפתחה על ידי אחיו, שבדיוק עמד מאחוריה, עם כמה חברים, כנראה הולך ללוות אותם לביתם. הם כולם הביטו בו בתמיהה, והחליפו מבטים עם אחיו המובך.
"יש בי בעיה? נראה כאילו ראיתם חייזר" למרות שאם הוא היה רואה חייזר, הבעתו הייתה נורמלית להפליא.
"השיער שלך" חבר של אחיו, אולי קראו לו מישכפונפילמלפם, או משהו מאוד קרוב שרוי באמת לא ניסה לזכור, הצביע על ראשו עטוי הזרדים והעלים.
"כן, מודה חדשה" משך רוי בכתפיו, מפנה מקום ביניהם ונכנס פנימה. "היי אמא! הבן האהוב שלך חזר לביתך!" התפייט בנימה חמדנית לשניצלים המטוגנים.
"תזכיר לי?" אמו נכנסה, נושקת ללחיו "ותפסיק לטפס על עצים! מה אתה ילד בגן?"
נדוש. נדוש ונדוש.
"אמא, זה נדוש"
"אני יודעת, זה לא היום הכי טוב שלי" נאנחה "היום אני חסרת מיומנות בסיסית של עקיצות ודיבור יפהפה ורהוט. מחר אני אשתלח בך, אל תדאג"
"תודה אמא" רוי התרגש מהמחווה ומיהר לשבת, לוקח לעצמו כמה שניצלים והמון קטשופ. אכן כן, הוא בכבודו ובעצמו, אשף הקטשופ והצ'ילי.
YOU ARE READING
מה אתה אומר!!!
Humorאין מסוגע יותר ממנו, בס' הידיעה. כלומר, אולי, אבל הוא עוד לא פגש אחד שמתיימר להיות כזה. אך הוא לא תכנן שיקרה משהו ביום אחד, שישנה את מאזן הטיפשות האדיר שלו ויכוון אותו למקום הכי גרוע ביקום אחרי הלונה פארק השכונתי. לסיוט הזה קראו: ?#4567^6$#@4^ (נרא...
