איכשהו נגמר המבחן, וכמו כל איכשהו אחר גם זה היה בלתי צפוי בעליל. עד כמה שהמשפט האחרון היה ערטילאי, הוא עדיין כאין וכאפס ל-
"טום" ישבו אדם ורוי ממול שולחנו של טום, חוקרים אותו במבטם. טום היה נראה מאוד מוזר, כלומר, יותר מוזר מהרגיל, והרגיל שלו הוא הדבר הכי מוזר שקיים.
רוי חשב שהיטיב להכיר את מצבי רוחו המשתנים של חברו, וכרגע התחוור לו עד כמה הוא לא מכיר את מצבי רוחו של חברו המדובר, הנועץ בהם רגע מבטים לא מוסברים שאפשר להגדירם כ: שנאה, סקרנות, חמלה, עצב, ואחווה (?) בו זמנית.
זה היה מטריד.
"מה...המרגש?" משך רוי באפו, מקווה שטום יחזור להיות הטום המוכר, או אחד הטומים המוכרים לאנושות ולא ישב בגוף המפלצת החדשה שהרגע יצא להם להכיר.
טום צמצם את עיניו, והביט מעבר לכתפם. "אני שמח שאתם פה איתי חברי היקרים, כי אני הולך לבצע שוד ואני צריך את עזרתכם"
או-קיי... זה נשמע... מלהיב במיוחד!
"ספר לי עוד על זה!" רכן רוי בהשתוקקות, סופג מבט תוכחה מצידו של אדם המודאג.
טום העביר אליו את עיניו שהיו נראים כמו שני חרכי תריס אשר דרכם נכנסו קרני אור דקיקות, כאילו בוחן אם ראוי הוא לכבוד שהוא נותן לו בכך שיהיה שותפו לפשע האנונימי. לבסוף התרצה באנחה, מבין שאין מישהו אחר שיוכל לסמוך עליו יותר מאשר הרוי הזה, ולמה הוא לא התעורר עד היום להחליף חברים. משהו מוזר איתם, במיוחד עם הבלונדיני שנראה הפוך על כל המוח.
בהזדמנות הראשונה אני אפטר ממנו... סיכם עם עצמו ופנה לשתף את רוי ואדם שנראה יושב על קוצים ורוצה לברוח משם ברגע שיתאפשר, אבל הוא יודע שלא יהיה כזה רגע, כי שני החברים שלו הם בעלי יכולת על טבעית מוגזמת ביותר של גרימת דברים מוגזמים ביותר, וכשהם חוברים יחד הם השטן בהתגלמותו, לפחות יש אותו שינסה לנסות לרסן אותם, רק בשביל המצפון של העולם.
"אני מתכנן לשדוד את חדר המורים..." לחש על אוזנו של רוי.
רוי כרכם את פניו באכזבה. "זהו? אני לא צריך אותך הפסיכופת בשביל זה!" רטן והתרחק ממנו, רוקע ברגלו "אני יכול להכנס עכשיו לחדר המורים ולקבל כל מה שאבקש בלי לצאת עבריין אפילו!"
טום פער את עיניו בהפתעה. ובכן, זה יכול להיות שימושי...
רוי ראה את הספק על פניו, והרגיש שהוא ממש נעלב. מה זה החבר הטוב שלו לא סומך עליו ככה? מה, זו פעם ראשונה שהוא משיג להם דברים מהמורים בין אם ברצונם ובין אם כמעט ברצונם?
"כמה מתערבים?" החליט לבסוף על האפשרות להרוויח עוד כמה דברים לחייו. רוי היה מסחטת מיצים מהסוג החדש, עם ידית המנוף.
טום שילב את ידיו. "אני אעשה בשבילך כל מה שתבקש"
רוי צקצק בלשונו, נשען על אדם מבלי משים. "גם ככה אתה עושה כל מה שאני מבקש. תן משהו אחר..."
טום חשב לרגע. "אם אני בכל מקרה עושה כל מה שאתה מבקש, אז בשביל מה לך לבקש ממני לעשות בשבילך דבר מה ואם תנצח בהתערבות אאלץ לשלם לך דבר מה?"
רוי צחק ברצינות. "אוי טומי... פילוסוף לא תהיה לא בגלגול זה, ואפילו אם תחזור לגלגול לפני אלף שנה באמצעות מכונת זמן משוכללת שאמציא בעשור הקרוב ואקבל עליה פרס נובל לחזרה בזמן, מחלקה במיוחד בשביל ההמצאה המיוחדת שלי ושאף אחד לא חשב עליה-"
אדם טפח על גבו ברמיזה. "טוב טוב, אז אני אעשה לך את זה בחינם ממש אין כסף, בתנאי שתשלם לי מאה דולר"
"אז איך זה חינם אין כסף?"
"אתה יודע כמה עולה להשכיר שודד לשרותיך הפרטיים? הרבה יותר. מה שאני מציע זה גרושים! זה מגרד את שכבת האבק האיומה שקיימת על רצפת בית הספר שאף אחד לא מנסה לנקות זה שנים ואני לא אתפלא אם בסוף שנה אני אגיע לתקרה מאחר וזו תעלה לגובה של מטר! לא שאני מתנגד, אבל אני מתנגד!"
התעטש כהמחשה. "אני אסמטי!"
"אחי אתה כבר לא-" התחיל אדם.
"כן אני כן!" צעק, ובשקט לאוזנו של אדם הוסיף. "אדיוט! אל תהרוס לי את ההצגה..."
טום נשמע לפתע "הייתה לך סכרת נעורים, ומאז חלפה" טוב, כנראה טום מתחיל להתעורר מהשיגעון, אך ממבט נוסף בפניו נראה שהוא עדיין בתוך הדמות הלא מוסברת הזו.
"הייתי אצל הרופא והוא אמר שנותרו לי יומיים לחיות מאחר והאסטמה התפרצה אצלי בשדה הראיה. להביא לך דוח מודפס?" אמר רוי ברצינות תהומית, מקבל מרפק מאדם.
"לא צוחקים על המוות! רוי!"
רוי ננזף, מסכים איתו. "אז נשארו לי יותר מיומיים, אבל העיקרון נשאר. ברובו..."
עוד מרפק.
"טוב, הבנתי!" התעצבן קצת "יש לי עוד זמן קצוב אשר אינני יודע את זמנו ומועד תוקפו מאחר ואין לי מושג על מה אני מדבר-לחיות"
אדם חייך והרים אגודל. "יותר טוב"
YOU ARE READING
מה אתה אומר!!!
Humorאין מסוגע יותר ממנו, בס' הידיעה. כלומר, אולי, אבל הוא עוד לא פגש אחד שמתיימר להיות כזה. אך הוא לא תכנן שיקרה משהו ביום אחד, שישנה את מאזן הטיפשות האדיר שלו ויכוון אותו למקום הכי גרוע ביקום אחרי הלונה פארק השכונתי. לסיוט הזה קראו: ?#4567^6$#@4^ (נרא...
