"אוקיי אז על איזה שוד מדובר?" התרצה רוי, קם ממקומו, ומתיישב לצד טום על ברכיו, כופף לכוונו את ראשו.
"אני רוצה את כל המבחנים לזמן הקרוב" לחש לו טום.
אווה, אווה. "יודע מה? מטרה נעלה. אני לא אגבה ממך כסף כשאנצח בהתערבות הלגמרי לא הוגנת בשבילך. אתה חבר טוב" טפח על ברכו שהייתה תחת ראשו.
טום חייך. אולי אחרי הכל הוא לא צריך להפטר ממנו.
"בתנאי" לחש רוי וסימן לו להתקרב לאוזנו. טום קירב אליו את ראשו. "שלא תחשוב שוב להפיטר ממני, כי אתה לא תצליח, וגם כי אחר כך תתחרט על זה. אתה שומע?" קולו נשמע ארסי במיוחד כאילו עירב חומצה עם סודה לשתיה.
טום התרחק ממנו באחת, פוער את עיניו. הוא הוא יודע...?
רוי חייך חיוך מתנשא ביותר, ללא צל של ספק. "אני מכיר אותך כמו את כף ידי. אני צוחק, מה אתה נבהל... אני לא מכיר את כף ידי. אותך אני מכיר יותר טוב, ואל תשכח שאני יודע את כל הדברים המביכים שעשית, וגם יש לי ראיות מפלילות, ובנוסף, כמה מהסודות שלך שמורים עימי היטיב היטיב בתוך כספת האמון שנתת בי..." צחק צחוק מרושע ביותר שללא ספק נשמע העתק של משהו מוכר...
"בכל מקרה אל תנסה אותי, טום טום" התרומם, מניח יד על לחיו של טום המבועת. אדם חייך. כך הוא אהב אותם. הם יודעים להסתדר יופי. איזה יופי.
"אוקיי" נשמע קולו של רוי המתנשא מעל "יש לנו עוד חמש דקות לסיום ההפסקה. אם אני לא אהיה פה עד לסיום ההפסקה, טום, אתה יכול לבקש ממני מה שתרצה, ואני מבטיח לך בכבודי הנישא, שאשתדל למלאות את משאלת ליבך, גם אם זה אומר לבקר אותך בזוועה הזו שאתה קורא לה הבית שלך. אני מסכים להכל, תראה מה זה אני חבר טוב מאוד מאוד" עצם את עיניו, מהנהן בראשו.
"אה...רוי?" נשמע קול מהסס לצידו, והוא הביט בנער שהיה נמוך ממנו בסנטימרטים בודדים, ועיניו היו חומות וגדולות כמו כוכב מרקורי.
"כן, חמוד. איך אני יכול לעזור לך?" חייך אליו את אחד החיוכים השמורים לחתולות שהוא פוגש ברחוב בדרכו חזרה הביתה. רוי אהב חתולים ושנא אותם בו זמנית. אנלוגיה ארוכה ומתישה ולפיכך היא לא תפתח בפורום זה.
הנער נראה מרוגז מעט. "היי, רוי. אני בכיתה שלך להזכירך..."
"תזכיר לי באמת?" התכוף בסקרנות. אולי זה היה יתרון הגובה.
"פול. פול מקדונלדס" הניח ידיו על מותניו במרי. טום בינתיים הגניב מבט לשעון היד שלו בחיוך מרוצה. ההפסקה כבר נגמרת.
רוי גם חשב על זה, אבל הוא חכם יותר ממה שהוא נראה, והוא נראה סתום מוחין לכל הדעות. (גם למחמירות ביותר).
"מקדונלדס? אתה קשור ל-"
"לא"
"אז מה אתה רוצה חמודי?" חייך שוב את החיוך החתולי.
הילד נאנח. "אני לא הולך להתווכח איתך על עניין הגיל שלי כרגע, וגם יש מצב מאוד גדול שאני יותר מבוגר ממך, בגלל שאני צריך את עזרתך. אמרת שתפתור את שאלות מליון הדולר. אז הנה, יש לי שאלה" עצר לנשימה קצרה מאוד. "האם יש חייזרים?"
"כן" בפשטות.
הוא קצת הומם. "תוכיח"
"בוא היום לבית שלי, אני אוכיח לך. פגוש אותי אחרי הלימודים בשער בית הספר" ובלי לכחות לתשובה עף משם, משאיר סימן סביב המקום בו שהה לפני שניה, מתעתע בעיני כולם.
פול התעורר ראשון, מנער את ראשו כמו מנסה להתעורר מחלום. טום נשמע לפתע. "נשארה לו דקה לסיום ההפסקה. אני לא רואה איך הוא-"
מישהו נכנס בסערה לכיתה, זה היה התלמיד ההוא שתמיד מגיע ראשון, עם משקפיים בעובי של עור פיל. "חברים, המורה בדיוק ביקש למסור שההפסקה התארכה"
כולם שאגו בהתלהבות. טום נעמד בהלם גמור, ואדם שנשאר לשבת פשוט נשפך מצחוק, נשנק בין הנשימות החפוזות.
טום התיישב באיטיות, הלום רעם. "איך...?"
אדם משך בכתפיו הרועדות. "רוי"
רוי אכן הצליח לגרום למורה שיאחר את מועד סיום ההפסקה, מאחר ויש כמה תלמידים מאוד מסוימים שהמורה שם עין עליהם, שיצאו מאוחר להפסקה והם לא יספיקו לסיים את הסנדוויץ שלהם ולפיכך יאלצו להמשיך ללעוס בשיעור, וזה היה הסיוט של אותו המורה, כיוון שאותם אלו היו אמני רעשי האכילה, וזה גרם למורה להתחרפן.
YOU ARE READING
מה אתה אומר!!!
Humorאין מסוגע יותר ממנו, בס' הידיעה. כלומר, אולי, אבל הוא עוד לא פגש אחד שמתיימר להיות כזה. אך הוא לא תכנן שיקרה משהו ביום אחד, שישנה את מאזן הטיפשות האדיר שלו ויכוון אותו למקום הכי גרוע ביקום אחרי הלונה פארק השכונתי. לסיוט הזה קראו: ?#4567^6$#@4^ (נרא...
