קליעה עוצמתית [2]

פרק עשרים - {מיה}

עבר
אם ג׳יימסון היה יודע שאני הולכת עם איתן למסיבת מטאל, שחלק מהאנשים בה בני שלושים ומעשנים ג׳וינטים על ימין ועל שמאל, הוא כנראה היה מבקש מאבא שלנו לקרקע אותי לנצח ולנעול אותי בחדרי.
אבל הוא לא יודע, וזה אומר שאני יכולה לעשות מה שאני רוצה בלי לחשוב על ההשלכות של זה אחר כך. אני תמיד פועלת לפי הכללים, עושה כל מה שמבקשים ממני, פעם אחת אבלה ואנקה את הראש, לא?
״את רוצה לכייף איתי, כן?״ שאל איתן, אך זה היה יותר כמו אמירה. הנהנתי את ראשי, ״בגבול, כן...?״ איתן לא ענה, אך הספקתי להבחין במבט הלועג על פניו שהופיע לשניה.

נכנסו למועדון, הכל אפלולי ועמום, והאוויר מלא בריח של זיעה, אלכוהול, וחשיש. חתיכת חוויה, למי שאף פעם לא היה במועדון לפני.
כל הצעקות והשירה שמסביב משתלבות עם הקצב שמתפשט מהתקרה Killing in the Name של רייג׳ אגיינסט דה מאשין, ואני מכירה את השיר, אבל עכשיו כשהוא בוקע מהמגברים הדי ענקיים האלה, הוא מרגיש חזק יותר, צורם יותר, כמעט כמו דחף שנכנס לך לתוך הלב.
אנשים קופצים, מזיזים את הראש בקצב, אני כמעט לא מבינה מה קורה, רק רואה את כולם מתנועעים כמו משוגעים, כאילו המוזיקה בולעת אותם.

אני עומדת שם, לא לגמרי יודעת אם אני צריכה להימנע מהמקום הזה או להצטרף לאיתן שהצטרף אליהם, משאיר אותי לעמוד בצד. כולם נראים כל כך שונה ממה שראיתי בבית ספר – מקועקעים, חולצות עם לוגואים של להקות, שיער ארוך ושומני וכולם נראים כאילו הם פה בשביל לצעוק את כל מה שיש להם להוציא.
האדוות של השיר מרעידות לי את כל הגוף, צד אחד במוחי גורם לי להרגיש כאילו אני חלק מהמוזיקה, גם אם אני לא בטוחה איך זה קרה.
והצד השני לא מפסיק לומר לי שאני כנראה לא אמורה להיות פה, בהתחשב בעובדה שרובם גברים בשנות העשרים ומעלה לחייהם שמעשנים סמים, ואני רק עוד שלושה חודשים אהיה בת 15.

אני נמחצת בין האנשים המזיעים, ומגיעה לאיתן שנראה שלגמרי שכח ממני, מניאק. הוא צועק את המילים של השיר, ופתאום אני שמה לב לצד חייתי בו שאף לא הבחנתי בו.
״אתה בטוח שמותר לנו להיות כאן?״ שאלתי, איתן לא ענה רק הינן בראשו וחזר לצעוק את המילים של השיר. הו, אנחנו צריכים לעשות שיחה ארבע עיניים...
סך הכל נהנתי מהמוזיקה, אבל לא רציתי להרגיש לבד במועדון מהסוג הזה, בטח ובטח שהחבר שלי לא ינטוש אותי בשביל ללכת לעשות פוגו עם אנשים זרים.
לאחרונה איתן התחיל להיות בוטה יותר איתי, הוא כל פעם זורק לכיווני רמיזות מיניות, ושואל מתי נוכל לעבור לשלב אחרי נשיקות, אני כל פעם מתחמקת מלענות, והוא כל פעם שוכח שאני עדיין בת ארבע עשרה.

אני הולכת לשירותים, אך לא יכולה להתעלם מהנוכחות של איתן מאחוריי, למה הוא הולך אחריי לשירותים? סקרנית, אני מסתובבת אליו זועמת ואומרת ״להשאיר אותי לבד במקום הזה אתה יכול, אבל לתת לי ללכת לבד לשירותים לא, ממש הגיוני״.
איתן נאנח, ״אני שומר, אין לדעת מה יכול לקרות״ אה, ״טוב אני לגמרי מסוגלת לדאוג לעצמי, אז אתה יכול לחזור להיות עם החברים שלך״ אני אומרת בלעג. אם הוא חשב שאני פשוט אתן לו להתנהג אליי ככה הוא טעה בגדול.
אני נכנסת לשירותים, אך לפני שאני מספיקה לסגור את התא סופית יד חזקה פותחת אותה בטריקה. ״מה אתה עושה?״ אני שואלת בעודי מרימה גבה.
״אני לא מסוגל להתאפק יותר״ הוא אומר ומרסק את שפתיו על שלי, נשיקה אגרסיבית ופראית. הוא אוחז כל כך חזק בצווארי שאני בטוחה שיישאר שם סימן אדום.