פרק אחד עשר - {מיה}

50 2 1
                                    

התעוררתי פתאום באמצע הלילה לשלוש נקישות בדלת.
הראש שלי היה מבולבל מהשינה הכבדה, ולא הבנתי מי היה יכול לדפוק על הדלת בשלוש לפנות בוקר.
פתחתי את הדלת, מגלה את גופו החצי עירום של לוגן, הוא עמד שם בבוקסר בלבד, וגופי התכווץ באופן בלתי רצוני למראה בטנו המשורטטת וכתפיו הרחבות, שפתאום תהיתי איך יהיה לשים את רגליי עליהן.

ניסיתי להפעיל את המוח ולהבין מה קורה, אך לפני שהצלחתי לשאול אותו למה הוא עומד חצי עירום ליד חדרי באמצע הלילה, הוא קטע את מחשבותיי במילים ישירות ותקיפות ״אני יודע מה אני רוצה״.
לפני שהספקתי להגיב, הוא הטיח את שפתיו על שלי, מעצים אותי בנשיקה עוצמתית. הרגשתי איך מוחי משתתק, ליבי מתחיל לפעום במהירות מטורפת והאוויר סביבי נהיה כבד. אוי אלוהים.
בנשיקה אחת הוא הצליח להמיס את כל המחשבות, הכעסים והספקות שאגרתי בתוכי.

התגובה היחידה שנותרה לי הייתה להחזיר לו באותה העוצמה, הרגשתי את חום גופו כנגד גופי בזמן שהוא החדיר את לשונו לפי.
הוא גנח ואז חזר לעוד טעימה, מעצים ומטלטל את הכל.
ביד אחת תפס בסנטרי והשנייה החזיקה בשיפול גבי וקירבה אותי אליו, הוא לא היה מסוגל לשבוע.
דחפתי אותו ממני, מנתקת את הנשיקה. אלוהים אדירים, אני עושה את זה ליד החדר של ג׳יימסון.
״דיברת עם ג׳יימסון?״ שאלתי, מביטה בעיניו בחשש, ״הוא יודע על זה?״ הוספתי, מצביעה עליו ואחר כך עליי.

לוגן נראה מהוסס לרגע, והרגשתי איך ליבי כמעט צונח.
״דיברנו...״ התחיל לומר והניח את ידו על כתפי. באתי לומר משהו אך לוגן מיהר לקטוע אותי בנשיקה, ״אלוהים, זה יותר מידי״ אמרתי, פולטת גניחה.
שפתיו של לוגן התעקלו בחיוך, בזמן שהוא מושך אותי אל המיטה שלי כשהוא יושב מעליי. יד אחת שלי ליטפה את שרירי בטנו הנוקשים והשנייה אחזה בגבו.
הוא החדיר את ידו מתחת לכותונת הלילה שלי, קצות אצבעותיו מלטפות את בטני ומעבירות בי גלים של עונג.

שלפתי את הכותונת ממני במהירות, נשארת בחזיית תחרה ומכנסיים קצרצרים בלבד. לוגן סקר את גופי, בפניו מבט רעב ומהופנט.
״פאק״ אמר, בזמן שהעביר נשיקות במורד צווארי ועד הבטן.
אני מקלקלת בשקט כשזיפיו מתחככים בעורי, ואצבעותיו חודרות מתחת למכנס שלי ונוגעות לא נוגעות בקצה של התחתון שלי.
הכל כלכך אינטימי, פרעי ואסור.
אני מתנשמת בעוצמה ובציפייה כשפניו מתמקמות בין ירכיי, והדבר היחיד שמפריד בינו לבין איברי היא פיסת תחרה קטנה.

גניחה חנוקה בוקעת ממנו לפני שהוא קורע ממני במהירות את התחתונים.
השתנקתי בהפתעה, ״אלו היו יקרים...!״ אמרתי בהומור, יודעת כי התחתונים היו הדבר האחרון שעניין אותי ברגע הזה.
״אל תדאגי, אני אקנה לך את כל החנות״ ענה, שפתיו מתעקלות בחיוך, אולי הוא אפילו נהנה מהרגע יותר ממה שאני נהנתי ממנו.
גניחה נוספת בקעה ממנו, ולפני שהספקתי לעכל את הסיטואציה הוא כבר היה ליד הדלת, מביט בי בלעג כאילו הייתי הדבר האחרון שהוא רוצה להיות לידו ברגע זה...

קליעה עוצמתית [2]Where stories live. Discover now