פרק שניים עשר - {מיה}

52 3 0
                                    

״אני פשוט בהלם״ אמרה אוולין אחרי שסיפרתי לה את כל אירועי אמש. את שארית הלילה העברתי בהרטבת הכרית המסכנה שלי בדמעות.
ובכל זאת, הייתי גאה בעצמי שהצלחתי להחזיק את עצמי ולא התפרקתי מול לוגן. המילים שלו הכאיבו, כאב עז שלא יצא לי עוד לחוות ממנו. הרגשתי שאני טובעת בתוך הדם של עצמי אחרי שדקרו אותי מלא פעמים.
אבל אי אפשר להכריח מישהו שלא אוהב אותך לאהוב אותך, ואולי זה כל מה שנועדתי להיות עבור לוגן, והגיע הזמן שאפנים את זה.

״כל הבנים חזירים״ אמרתי בבוז, לוגמת מהקפה שהספיק כבר להתקרר. אוולין צחקקה מעט, ״אולי את צודקת...״ ענתה, בזמן שחתכה את הקרואסון שלה, ״אבל קאי הוכיח אחרת״.
״גם הוא היה חזיר בהתחלה, פשוט שינית אותו״ אמרתי, יודעת כי המצב ביני לבין לוגן שונה.
״את צריכה להתרחק ממנו״ אמרה בטון נוקשה, הנהנתי בראשי.
״אני יודעת״ היישרתי את מבטי אליה, ״אני פשוט לא יודעת איך״.
״תני לו להתגעגע, הוא יבין כמה את חסרה לו״ המניאק המזדיין התגעגע אליי בעבר ועדיין לא יצא איתי.

״קיבל מה שרצה והיה לו מספיק, הוא לא ראוי לך״ נאנחתי בחוסר אונים, ״הייתי כלכך קרובה ללסטור לו״ התוודיתי. אך לא משנה כמה כואבת הסטירה יכלה להיות, זה לא היה משתווה לכאב שאני חשתי.
״אם הייתי במקומך כבר הייתי סוטרת לו״ אמרה אוולין, ולאחר מכן פלטה גיחוך קטן. ״מי את? ומה עשית עם החברה הכי טובה שלי?״ שאלתי בציניות, ״אני פשוט לא אקבל את זה כשפוגעים בחברה הכי טובה שלי״.
״אני לא יודעת איך אני אשב לידו בחזרה לפנסילבניה, זה יהיה כלכך מוזר״ אמרתי, טומנת את ראשי בידי. ״אז אל תשבי לידו. שבי ליד מישהו אחר. תראי לו שאת לא מוכנה ליחס כזה״.

הנהנתי בראשי, ״יש מועדון הערב, את רוצה לבוא איתי?״ שאלתי, אין סיכוי שאחזור לסמסטר השני בלי לצאת לחגוג לפחות פעם אחת. ״הזה במועדון הזה במרכז העיר?״.
״כן כן, שמעת על זה?״
״כן. קאי הציע ללכת, אז אמרתי למה לא. את הולכת?״
״נראה לי, ממילא בראשון אני צריכה לחזור לאוניברסיטה״.
לגמתי מהקפה הקר שלי, ״אני יודעת שקאי יהיה עם החבר׳ה שלו, אז אני אהיה איתך כנראה״ אמרה, ״אז אני אאסוף אותך באחת עשרה״ קבעתי.

༺♥︎༻

״וואי, חנוק כאן רצח״ אמרתי בשניה שנכנסו למועדון. התאורה הצבעונית והמוזיקה שהייתה רועשת מידי עשו לי חשק לרקוד, אך בכל זאת היה לי קשה להשתחרר, קשה מידי להשלים עם העובדות.
אוולין מצדה הייתה עליזה מתמיד, במיוחד כשראתה את קאי, עומד ומחכה לה ליד הבר. אוולין נישקה את קאי, וניסיתי לא לגחך מעט כשהוא תפס לה בישבן.
״הזמנתי לנו משקאות״ אמר ג׳יימסון, שישב ליד בראד שדיבר עם איזה בחור כהה עור. זה הרגיש כמו מפגש מחזור קטן, אבל משהו היה חסר, הוא היה חסר...

״מה קורה?״ שאל בראד וחיבק אותי. הרמנו כוסית כל החבורה, ״לוגן לא בא?״ שאלתי. ג׳יימסון הפנה את מבטו אליי, ״אולי, הוא אמר שהוא יחשוב על זה״.
הנהנתי בהבנה. ניסיתי להשתלב בשיחה שלהם, אבל הלב שלי היה שבור, והדבר האחרון שיכולתי לעשות הוא לחגוג. ״תשתי קצת״ אמרה אוולין, מושיטה לי כוסית נוספת.
״אני הולכת לרקוד קצת״ לחשתי באוזנה של אוולין, ״רוצה שאני אצטרף אלייך?״ הנדתי בראשי, שפתיי מתעקלות בחיוך מאולץ ״לא, זה בסדר. תהיי עם קאי״.

קליעה עוצמתית [2]Where stories live. Discover now