Save Me

פרק 4❤️

אחרי שאלכס נרגעה מכול הצעקות והתנגדויות שלה לחליף לבגדים שאני הבאתי לה ולישון בחדר. שדרך אגב לא החליפה את הבגדים שלה.
עקשנית שכזאת.
סוף סוף נרדמתי. אני מותש מהכול עבר עליי יום ארוך. הרבה זמן שלא הייתי בעסק הזה. לחזור אחרי שנתיים. לא קל

זמזום חורש אוזניים מעיר אותי משנתי.
אני נאנח בכעס מהרעש. ושזה לא מספיק הפאלפון שלי לא מפסיק לצלצל.

אני לוקח באי רצון את הפאלפון ועונה.
״ כן?״ אני גוער

״ אדוני. סליחה שאני מעיר אותך אבל יש לנו בעיה״
או, זה השומר שלי גל .

״ מה הבעיה?״ אני משפשף את עיניי

״ הנערה ברחה״

שיט.

אני מוציא נשיפה ארוכה:״ אז תתפסו אותה חבורת מטומטמים״ אני זורק באגרסיביות את הפאלפון ויוצא מהחדר.

היא פאקינג מתחילה להיות בלתי נסבלת.
אני עייף . מותש. ויש לי לקום עוד שעתיים.
אבל ברור. היא חייבת לברוח!
אם היא באמת חושבת שהיא תצליח. טוב אז היא ממש מטומטמת.

אני מתנשף ומעוצבן בדרכי למסדרון הבית.
אני שונא את הבית הזה! הוא גדול מידי.
אתה הולך למטבח אתה מאבד את עצמך.

אני רואה את אחד השומרים שלי סוגר את השער ואני פונה אליו בכעס.
״ איפה היא?״

השומר מסתובב אלי ״ היא בחדר שלה״

אני נאנח. יופי. אני מזכיר לעצמי שאני צריך להיות רגוע. ושהעצבים שלי לא יעלו ואני אפגע בה.

אני נכנס לחדר שלה בלי לדפוק , אני מבחין שהיא ישובה על המיטה שלה לשם שינוי.
אני נשען על כניסת החדר שלה בשילוב ידיים.

״ מה לעזעזאל ניסית לעשות?״ אני שואל ומנשף . מרגיע את עצמי.

״ אני שונאת אותך״ גוערת

״ זה הדדי, מותק״ אני מרים כתפיים

״ ואל תקרא לי מותק״ מעיפה את מבטה מימני.

״ מה שתגידי, מותק״ אני מתגרה

״ אתה עושה לי את זה בכוונה. נכון?״

״ ברור. רק לך. כאילו אין לי חיים שאני רוצה להציק לך״ אני מגלגל עיניים.

״ אז כנראה שאין לך חיים״ ממלמלת

״ שמעתי את זה״ אני אומר בקול

״אמרתי שאין לך חיים. זקן!״

זקן?

״ זקן? אני זקן?״ אני מצביע עלי ומגחך.
״ דבר ראשון אני בן 25 , ורק שתדיעי יש בחורות שעומדות בתור״ אני מצקצק בלשון.

״ בטח. בתור לאי שפיות.״ שוב מלמלמלת.

זה מחרפן שהיא חושבת שאני לא שומע אותה.אבל אני כן שומע אותה.