Save Me

עונה 2 פרק 8❤️

פרק משמעותי!!! תהנו:)
ותצביעו ותגיבו אוהבת❤️❤️❤️

נקודת המבט של אלכס:

למחרת בבוקר אני יותר פיקחת. אחרי שעשיתי הרבה מחשבות על איך חייו מתנהלים כרגע,ומה עלי לעשות.
החלטתי שאני מפסיקה להתסתתר. אם הגורל ירצה להפגיש ביני לבין דילן,זה יקרה. אני לא מתכוונת לברוח מהמציאות.
אני מריחה את ריח הארגמן של אנדריי,השוכב לידי במיטה. לשנינו היה לילה ארוך. הוא טיפל ב׳ליכלוך׳ של עצמי,ואני שמרתי על קוצר הרוח שלי. הייתי מוטרדת מאוד להחלטה שהחלטתי לקחת.
אנדריי מחזק את זרועו סביבי. תאמין לי אנדריי,גם אני רוצה להתכרבל במיטה כל היום.
אבל אני לא יכולה.
בוקר טוב. אני אומרת לעצמי. ובקפיצה קטנה של אנרגיה אני קצה מהמיטה,מזרועותיו של אנדריי.
קמתי מהמיטה באי רצון מוחלט לכיוון השידה,ומביטה על עצמי במראה.
ואוי שיט! זה לא מה שאני חושבת שזה! זה כן!
פאק, יש לי חצ׳קון.
בהחלט בוקר טוב.
את החצ׳קון קשה מאוד לא לפספס. בדיוק על צד אפי.
וזה בגלל שהחלטות שאני לוקחת בחיים. ידעתי שאני לא צריכה להחליט לעצמי דברים. תמיד חצ׳קונים יוצאים כשאנחנו לחוצים או שעומד להתרחש משהוא. היום הולך להתרחש משהוא חשוב?!
לעזעזאל עם גיל ההתבגרות המאוחר שלי.
אני רק מקווה שאנדריי...
״אלכס?״
אוי לא.
קולו של בעלי לעתיד קורא בשמי. כנראה שם לב שאני כבר לא לצידו במיטה.
וזה רע.
אני חייבת לכסות את החבר שהחליט לצוץ לי פתאום.
״אה?״ אני אומרת לעברו בשביל שידע שאני עדיין בחדר. אבל באותן זמן אני מורחת על פניי כמויות של קונסילר פודרה,מייק אפ, כל דבר שברשותי.
״אלכס? שש בבוקר.תחזרי למיטה״ אנדריי מדבר אלי מתוך קולו הישנוני. למרות שעכשיו אני מסתכלת על פניי במראה,והפנים שלי חצי צבע חום חצי צבע לבן בצורה מעוותת,אני שמחה שלפחות לא רואים את החצ׳קון המעצבן הזה.
אני לוקחת נשימה עמוקה וצועדת לצד מיטתו של אנדריי.
״שכחת מה יש היום?״ אני שואלת. ובנתיים אני מסדרת את שיערי הארוך שיכסה את חצי פניי. רק ליתר ביטחון שהחצ׳קון המהמם שלי לא יחליט לצוץ לו פתאום.
אנדריי מרים לעברי גבה ״טוב..זה לא יום ההולדת שלך,כי אחרת היית צורחת בכל הפנימיה..״
״תסלח לי?״
אני לא צורחת ביום ההולדת שלי. רק כשמגיעים המתנות.
״זה לא יום אהבה.. אז זה היום שאנדריי ואלכס לוקחים יום חופש?״ אנדריי ממשיך לתחכם ביני לבין עצמי במיטה בנעימה והנוחה.
אני מגלגלת עיניים ״מה? לא! היום יש את המדורה בשביל כל התלמידים. אך לא יותר חשוב מזה,אני מקווה שהבאת מאבטחים טובים שיסרקו את הפנימיה בזמן המדורה״
אנדריי לא נראה ממש מרוצה מהתגובה שנחתה עליו בבוקר.
בהחלט זה יום חשוב. כי אני מתכוונת לגלות מי האחראי לכל המזימות שקורות בפנימיה. מאחר שאני לא מאמינה שעומרי הקטן יצליח לעשות הפסקת חשמל כזאת גדולה.
או שירפה.
אנדריי קם בחוסר רצון מהמיטה,ואנחה גדולה יוצאת מפיו ״בוקר טוב גם לך יקירתי״ הוא מפהק ומותח את זרועותיו. מתי הוא התאמן בפעם האחרונה?
אני מחייכת חיוך שבה רצון ״בוקר טוב״
אנדריי מקרב את פניו לנשק אותי,אך אני מפנה את פניי הצידה. ״לא צחצחת שיניים״ אני מיד ואומרת.
זה מגעיל.
אבל למען האמת. מאז שגיליתי שדילן בסביבתי,אני מרגישה אשמה כל פעם ליד אנדריי. אני לא אמורה להגיש משהוא כזה.בכלל. לי ודילן אף פעם לא הייתה מערכת יחסים של אהבה.
אז למה אני מרגישה ככה?
אנדריי מגלגל עיניים לעברי,ומלמל מילים לא מובנות כמו: בוקר,שיניים ולא ייאמן. בזמן שהוא קם מהמיטה לצחצח שיניים.
אופס! גם אני צריכה.
״אני מקווה שנמצא את מי שעשה את השריפה הזאת״ אני מתוודה לאנחתי.
״אנחנו נמצא. אני מקווה יותר נכון. לקחתי את האנשים הכי טובים יקירתי, אנחנו נצליח לפתור את הבעיה הזאת. עכשיו תפסיקי להיות לחוצה על הבוקר. יש לך שיעור מחול ללמד. ואני יודע עד כמה את אוהבת את השוקו שלך חם. אז כדי שתספיקי להגיע לחדר הצוות ולברך את כולם בוקר טוב.״
אנדריי אומר בין שיפשוף לשפשפוף בציחצוח שיניים. אני באמת אוהבת את השוקו שלי חם לפני שכולם מגיעים ומסיימים לי את המים החמים.
״פתאום אתה כל כך שמח שאני קמה,אה? מה אם יום החופש שלי ושל אלכס?״ אני מחקה אותו כפי שעשה קודם ומשלבת את ידיי בשביל שזה יראה יותר סמכותי.
לא עובד לי.
״לא שזה נוגע לכמה את היסטרית ודרמטית״ אנדריי עונה.
״אני לא היסטרית!״
אנדריי מחייך אחרי שניגב את פניו במגבת, ומקדם אלי ומנשק רכות. לא נראה שלאנדריי אכפאת אם ציחצחתי שיניים או לא.
אני מחייכת אליו,והוא אומר: ״חמוד החבר שיצא על הפנים״
אוי שיט. חצ׳קון מעצבן .