עונה 2 פרק 15❤️

615 38 2
                                    

נקודת המבט של דילן:
אחרי דקות של חיפושים ונגיעות בקירות,אנחנו מבינים שאין כלום חוץ מחלל ריק.
שום דבר עדיין לא מסתדר לי. לאן עומרי ומאיה הלכו לאחר שהם נכנסו לחדר מחסן?
לכאן? אבל אין כאן כלום.
אני משפשף את עיניי בידי כשמייק אומר ״כדי שנחזור״
אני מהנהן כשלפתע נישמעות סירנות ואזעקה מחרישת אוזניים מסביב לנו.
אנחנו רצים בחזרה למחסן ויוצאים במהרה מחוץ לפנימיה.
בזווית עיני אני מבחין בשני שומרים שמתרוצצים מסביב בשביל לבדוק מי פרץ לפנימיה.
אני מורה לג׳וני ומייק להסתתר מאחורי העץ העבה מצד שמאל,וזורק לצד ימין אבן . האבן עושה רעש ומסיחה את דעתם של שני השומרים שעכשיו רצים לכיוון המקום שזרקתי את האבן.
שניה לאחר מכן אנחנו כבר מגיעים לאכסניות מתנשפים ומזיעים.
״רק בשביל לריצה הזאת ריקסון צריך לעלות לנו במשכרת״ מייק אומר מתנשף ונופל על הספה.
״חשבתי שהעבודה בזנות עוזרת לך לסיים את השבוע״ ג׳וני עוקץ את מייק בחיוך ממזרי. מייק התגובה מקלל אותו וזורק עליו כרית.
אני מגלגל עיניים ואומר ״עשיתם עבודה טובה בסך הכול. למרות שלא גילנו כלום אני מבקש מכם להניח לנושא הזה בינתיים ונתמקד למצוא את האדם שאנחנו מחפשים בדרכים אחרות״  כי אני הולך לחזור לשם מחר בלילה. את זה אני מוסיף לעצמי.

נקודת המבט של אלכס:
למחרת בבוקר אני פותחת את עיניי ואני מבחינה שאנדריי לא לצידי במיטה. אז הוא בטח כבר מתארגן כמו בכול בוקר.
וכמו קסם הוא מגיח מהמקלחת שהוא כבר לבוש בחולצה מכופרת לבנה ומכנסים שחורים מכובדים.
הוא מבחין שאני ערה ואומר בחיוך ״בוקר טוב נסיכה. הכנסתי לך את השוקו שאת אוהבת״ אפשר לשמוע בקולו נימה של עוקצות מעט אבל אני מתעלמת מזה.
אני אומרת לו תודה בשקט וקמה גם אני להתארגן.
אני מחליפי לבגדיי העבודה שלי כשאנדריי בא מאחורי ונותן לי נשיקה על הלחי ״אני מקווה שיהיה לך יום מצויין היום יקירה. ושתהני מהמתנה שלך״ אנדריי אומר בחיוך.
איזה מתנה?
״מה?״ אני ממהרת לשאול אבל הוא כבר יצא מהחדר ליום עיסוקיו.
מהר אני לוקחת את הפאלפון ומתקשרת לליאון. הוא כמובן מסנן אותי.
אני מקווה שהוא עדיין לא כועס על אתמול בלילה.

אחרי השיעור הראשון והשני שלימדתי,אני מחליטה לנסות שוב לאתר את ליאון.
אני מגיעה לחדר הבקרה שלאון תמיד נמצא. מעבירה את האצבע שלי על מרכז המגע ונכנסת.
וכמו שחשבתי,הוא נמצא שם.
״לסנן אותי זה לא הפיתרון״ אני מיד ואומרת כשאני נכנסת. אבל אני מחייכת.
״אני לא מסנן אותך פשוט לא ראיתי שהתקשרת״ ליאון אומר בתגובה.
״די להתכחש ליאון! אתה פשוט לא יכול להיפטר מימני. פשוט תודה בזה״ אני אומרת ומתקרבת לידו.
״עם זה אני לא מתווכח״ אם זה לא היה ליאון הייתי נעלבת. אבל זה ליאון ואני מחייכת.
״אז איך היה אתמול עם הדייט?״ אני שואלת.
ליאון לא מסתכל עלי. הוא רק ממשיך להתבונן בתמונות הענקיות הזזות עם תנועת התלמידים.
״אני מעדיף לא לדבר על זה״
״למה? מה קרה?״ אני חייבת לדעת.
״אני לא מעוניין לספר״
״לי?״ אני עושה את עצמי נעלבת ״ לי? לי אתה לא מספר?״
הוא נאנח ״זה..זה פשוט לא מסתדר בנינו זה הכול״
״למה שזה לא יסתדר? אתה בחור מדהים ליאון. אתה יכול להקסים כל בחורה! אפילו אותי״ אני מצחקקת.
״אני פשוט חושב שזה הפרש הגילאים שבנינו שלא הסתדר״
״הפרש גילאים?״ לוקח לי זמן להבין. ואז פי הופך להיות בצורה של O ״יצאת עם בחורה שקטנה ממך?!״
״כן..מה? לא!״ ליאון מנענע את ראשו במהירות ״אני לא יוצא עם קטינות! באמת אלכס. זה לא שהיא היתה קטנה..זה אני. אני מתכוון..יכול להיות שהיא היתה טיפה מבוגרת..״
אני מזועזעת טיפה ״איכ ליאון באמת! משהיא מבוגרת? אתה יכול להשיג הרבה יותר טובות״
״למה באת אלכס?״ הוא משנה נושא
״אנחנו עוד נדבר על זה ליאון״ אני מזכירה ״ובאתי כי רציתי לדעת אם בדקת על שני התלמידים שדיברתי אתמול עליהם״
הוא מהנהן ״כן בדקתי. אומנם עבר רק כמה שעות מאז שביקשת מימני, אבל בדקתי״
״ו..?״
״לא משהוא שאפשר להתחיל לדאוג. התלמיד והתלמידה כן היו ביחד לכמה דקות אבל חזרו לכיתות ללמוד. עומרי ביקר בחדר אחות והשתחרר לביקור אצל ההורים. מאיה הסתובבה בין התלמידים כרגיל ונכנסה לחדר המחסן עם דורי מיקסן. הוא תלמיד שיכבה נמוכה. יחסית תלמיד חדש. אבל לא יכולתי לראות מה קורה במחסן כי המצלמה שם נשברה משום מה״
מאיה עם דורי? זה לא אפשרי בכלל. מאיה גדולה מדורי בכמעט שלוש שנים. אני גם לא מאמינה שהם עשו שם משהוא.
רגע.. ״המצלמה נשברה? מי עשה את זה?״ אני פתאום שמה לב למשפט האחרון שלו.
״לא יודע המצלמה שבורה״ ליאון אומר כמובן מאליו.
״אז תתקינו חדשה״ אני עונה באותה נימה שלו.
ליאון שוב נאנח ״זה כבר בטיפול״
אני אומרת תודה ופונה ללכת כשאני שואלת ״יש עוד משהוא שאני צריכה לדעת?״
״לא. חוץ מזה שאנדריי הפעיל את האזעקה אתמול בלילה״
״מה זה? למה שיפעיל את האזעקה?״ אני שואלת בלא הבנה. ולמה אני לא יודעת מזה?
ליאון מושך בכתפיו ״אני לא יודע. כנראה ילדים חשבו שזה מצחיק לפרוץ בלילה לפנימיה אז הוא הפעיל את האזעקה קצת כדי להפחיד אותם״
אני מהנהנת אבל אז אני חושבת..אבל אתמול אנדריי היה איתי בחדר בלילה.

Save MeWhere stories live. Discover now