נקודת המבט של דילן:
אחרי שעה של חיפושים לשווא ,אני תשוש ועייף.
נסעתח בכול העיר לבדוק אם עדיים האנשים של ריקסון עוקבים אחרי. אולי אוכל להיתעמת איתם.
אבל ללא הצלחה.
מחשבותיי עוברות לאלכס.
כמה שהיא מנסה להשתפר , ולנסות אולי לקחת את ממה שאנחנו מציעים במחשבה שנייה.
היא בסך הכול ילדה ולכן אני לא אפגע. זאת אומרת לא יותר מימה עשיתי. התמוטטות עצבים . אני חושב.
ההתנהגות המטומטמת שלי שנסיתי להוציא אותי חכם בכול זה. אבל יצאתי טיפש.
אני חוזר על מחשבותיי שהיא רק ילדה. אני לא חושב שהיא יודעת כמה מסוכן העולם , אני לא חושב שהיא יודעת איך להגן על עצמה.
ואני כאן.
יש בי רצון עז לעזור לה.
היא בסך הכול בסדר.
היא לא דומה לבחורה הקודמת שלקחתי תחת חסותי.
היא שונה.
מורדת.
כשאני מגיעה לבית יש חושך מוחלט. כנראה אלכס עדיין ישנה.
אולי אני אלך להציץ ?...לא, אני רק יפריע.
אני בטוח שאם קרה לה משהוא השומרים כבר היו מודיעים לי.
לבסוף אני מחליט לחזור בנחת לחדרי.
על סף הדלת אני שומע חרשים שבאים מתוך חדרי.
מתוך שנותיי המיומנויות אני יודע שאסור לתקוף ישר , רק עד שתבחין בי באמת האויב.
אבל אני מעיף את המחשבה שיש שם משהוא.
אבל האם זה האנשים של ריקסון?
אני פותח את דלת חדרי בשקט מופתי.
אני מבחין בצל עגלגל ליד מיטתי.
אני מושיט את ידי אל עבר האקדח שבצד מותניי, אך לא מוציא אותו.
ככל שהאור בעיני מתבהר ואני מבחין מי זה יותר נכון מי זאת שהצל שלפני , אני טורק את הדלת בחוזקה.
אלכס נבהלת . אך לא מסתובבת.
אני יכול לשמוע את הנשימות המאיצות שלה. ליבה הפועם בחוזקה. היא חוששת למה שהולך לקרות עכשיו.
״מה לעזעזאל את עושה כאן?״ אני מרים את קולי מעט כדי שהיא תסובב את גופה אלי. אך היא לא עונה על זה.
״תסתובבי אלכס״ אני מורה לה.
לבסוף היא מקשיבה לי ומסתובבת אלי.
בחושך הסורר בנינו אני לא יכול להבחין בפניה. רק צל עגלגל. שעד מהרה הצל הופך להיות ארוך עם רעמה מסביבו.השיער שלה. כנראה היא היתה על הריצפה ועמדה.
״מה את עושה פה אלכס?״ אני שואל קולי יותר רגוע אך עדיין נוקשה.
״אני מצטערת״ היא מייבת וצל פניה נופלות.
״על מה את מצטערת? אני לא מבין״ אני אומר ייאוש בקולי.
אני רוצה לצעוק עליה ולהגיד לה שאין לה זכות להיכנס לפה . אבל לא.
אני מדליק את האור והחדר מוצף באור שמכאיב לעיניי.
פניה של אלכס מכוסה דמעות, ראשה מעט מופנה לריצפה , בגדיה שחורים, מרחיבים את גופה הצנום.
״מה ניסית למצוא כאן? ואל תשקרי! אני עייף מעוד סתם דיבורים חסרי תועלת״אני אומר , ומשלב את ידיי. אלכס מנגבת את דמעותיה עם שרוולי חולצתה.נשימותיה קצות מפעם לפעם.
היא מנענעת בראשה ״לא״ היא אומרת בין דמעה לדמעה.
אני מתקרב אך היא מתרחקת ״אתה לא רוצה אותי פה״ מילותיה מפתיעות אותי
YOU ARE READING
Save Me
Actionמכון ׳ליברסטון׳ טקסס אני לא יודע אם העבודה שלי היא קדושה. אני חושב שאני עושה טוב לנשים האלה. עוזר להן. העבודה שלי היא לא כמו עבודה רגילה. מה שאנחנו עושים במכון ׳ליברסטון׳ זה לוקחים ( יותר נכון קונים) בנות חסרות מזל בחיים שנמצאות מסביב לארץ ומשקמים א...
