פרק 16❤️

2.7K 157 10
                                    

נקודת המבט של דילן:

תותים. ריח של תותים מסביבי.באותו רגע הרגשתי שהכול מסביבי ריק ורק הטעם נשאר בפי.
לא מהאלכוהול. מימנה.
הראש שלי כואב ומסוחרר,אבל כששוב השפתיים שלה נוגעות בשלי אני שוב בעולם הריק.
אני נשען קרוב יותר לגופה שרק הרגע סיים את המופע. שהיה רק בשבילי.
להגיע למקום כזה עם אלכס הוא דימיון.
לפני חודש הייתי בטוח שהחיים שלי ישארו כמו שהם לא בנות לא עבודה ולא העבר שלי. לא אלכס.
הידיים שלי מושכות את שיערה לצד כדי שאני יוכל לשים את מלוא כף ידי על הלחי שלה.
ובשניה אחת הריח והטעם המתוק של התותים נמוג.
אלכס מסתכלת עלי. המבט שלה הוא לא מבין. היא לא מבינה מה אנחנו עושים.
הייתי אידיוט לרגע חשבתי שאנחנו באמת יודעים מה אנחנו עושים.
שוב הכאב בראשי הולם חזק. זה בגללי.
לא הייתי צריך לשתות.
היא בטח חושבת מי הוא בכלל שמעז לנשק אותי אחרי שמתנהג בכזו גסות רוח והבל אלכוהול מפיו.
אידיוט מזדיין.
היא מרגישה חרטה. אני לא.
או כן. אני לפחות חושב ככה.

אלכס מגרדת בראשה מהמביכות ״אני..״ מתחילה לומר ואני יודע איך זה הסתיים.

״זה בסדר, את לא צריכה להסביר״ אני מוציא את המילים בשבילה. עדיף שאני יגיד את זה ולא היא כי הכאב יתחזק ויעבר לחזה.

״אתה שתוי ואני..״ היא אומרת ושוב עוצרת את עצמה.
עדיף ככה, שלא תדבר.

״אני לא עד כדי כך...״ אני רוצה לסיים את המשפט ואבל הלחיים הסמוקות שלה אומרות לי להספיק.

שפתיה נפתחות ״למה שתית?״ היא שואלת . המבט להזיק שניה חולף בעיניה ועובר לעיני.
השאלה הזאת מתי שהוא היתה צריכה לבוא.
פתאום לבוא אליה עם בקבוק אלכוהול בידי וכשהיא סיימה לעשות את הדבר שאני בעצמי גרמתי לה להיות מאושרת. ואיך שלא , הרסתי.

״זה לא חשוב״ אני אומר ונעמד על רגליי. מנער את שאריות האבק מבגדיי. וכשאני מעיף מבט אליה, אלכס עדיין יושבת על הריצפה ופניה מופנות אלי מלמעלה.

״בבקשה תגיד״ עיניה מתחננות.
אף פעם לא ראיתי את אלכס מתחננת ככה. אני רגיל לראות אותה חזרה וביצ׳ית כל הזמן. אבל כשמגלים אדם כמותה זה שונה.

״אני בטוח שלך זה לא יפריע .״ אני שוהה וממשיך ״אחרי הכול אני הפרעתי לך בחיים ״
היא מסתכלת עלי. פאק. אני לא יכול עם העיניים האלה. משגעות אותי. עניה מתחננות. עיניה הכחולות המתלהמות.

היא קמה לעמידה ואני לוקח צד אחורה.״ זה לא מה שהתכוונתי , מה שהיה היה״  אלכס מדברת. היא מדברת עם כל מילה שנונה שלה עיניה ממצמצות. הולכות אחורה וקדימה . כמו רגליה.

״את מתחרטת על הנשיקה?״
העזתי ואמרתי.
מפחד? אני לא מפחד. חושש מהתגובה שלה. בהחלט.

שוב עיניה הולכות אחורה וקדימה ולחייה מאדימות.״אתה מתחרט?״ מעמידה את השאלה שלי אלי.

Save MeWhere stories live. Discover now